ליאו פאניץ'
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: |
ליאו ויקטור פאניץ' (Leo Victor Panitch; 3 במאי 1945 - 19 בדצמבר 2020) היה פרופסור למדע המדינה ובעל הקתדרה הקנדית למחקר בכלכלה פוליטית השוואתית באוניברסיטת יורק. משנת 1985 ועד למהדורת 2020 שימש כעורך משותף של כתב העת "Socialist Register".
מאז מינויו כבעל הקתדרה הקנדית למחקר בשנת 2002, מיקד פאניץ' את מחקריו האקדמיים וכתיבתו על התפשטות הקפיטליזם העולמי. הוא טען כי תהליך הגלובליזציה מובל על ידי ארצות הברית באמצעות סוכנויות כמו מחלקת האוצר של ארצות הברית והפדרל ריזרב. פאניץ' ראה בגלובליזציה סוג של אימפריאליזם, אך טען כי האימפריה האמריקאית היא "בלתי רשמית", ארצות הברית קובעת את הכללים לסחר והשקעות בשותפות עם מדינות קפיטליסטיות ריבוניות אחרות, אך חזקות פחות. ספרו "העשייה של קפיטליזם גלובלי: הכלכלה הפוליטית של האימפריה האמריקאית" (2012), שנכתב עם חברו הקרוב ועמיתו לאוניברסיטה, סם גינדין, מתחקה אחר התפתחות הגלובליזציה בהנהגת ארצות הברית במשך יותר ממאה שנה.
פאניץ' היה מחברם של יותר מ-100 מאמרים אקדמיים ותשעה ספרים, כולל: "פוליטיקה של מעמד הפועלים במשבר: מאמרים על העבודה והמדינה" (1986), "סוף הסוציאליזם הפרלמנטרי: משמאל חדש לעבודה חדשה" (2001) ו"חידוש הסוציאליזם: שינוי דמוקרטיה, אסטרטגיה ודמיון" (2008), בו טען כי הקפיטליזם מטבעו אינו צודק ולא דמוקרטי.
ביוגרפיה
פאניץ'נולד בוויניפג, מניטובה, קנדה. הוא גדל בצפון וויניפג, בשכונה של מעמד הפועלים, שכפי שצפה עשרות שנים אחר כך, מייצרת "אנשים רבים בעלי נטייה פוליטית שמאלנית רדיקלית". הוריו היו מהגרים יהודים מאוקראינה. אביו, מקס פאניץ', נולד בעיירה נובה אושיציה בדרום אוקראינה, אך נשאר בבוקרשט, רומניה, עם דודו הדתי כאשר משפחתו היגרה לוויניפג בשנת 1912. הוא התאחד עימם בשנת 1922 ובאותה תקופה היה החל להיות סוציאליסט ותומך בציונות הסוציאליסטית. אביו היה תופר של מעילי פרווה, פעיל בתנועת העבודה של וויניפג וביורשתה, המפלגה הדמוקרטית החדשה של מניטובה (NDP).
פאניץ' השלים תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה בשנת 1967 באוניברסיטת מניטובה. בשנות לימודיו לתואר הראשון הוא הבין "עד כמה כתביו של קארל מרקס והתפתחות המטריאליזם ההיסטורי, עוזרים לו להבין את הקפיטליזם ואת יחסו למדינה". אחד ממוריו, סי גוניק, הציג בפניו רעיונות על דמוקרטיה תעשייתית שבה העובדים שולטים ומנהלים את מקומות העבודה שלהם. דור שנות הששים של השמאל החדש, כתב פאניץ', הונע לעבר סוציאליזם על ידי "הניסיון שלנו והתבוננות באי-השוויון, חוסר ההיגיון, חוסר הסובלנות. והיררכיות של החברות הקפיטליסטיות שלנו". בגיל 22 עזב את וויניפג ועבר ללונדון, שם קיבל את התואר השני במדעים בשנת 1968 בבית הספר לכלכלה של לונדון ואת הדוקטורטבשנת 1974 כתב בהדרכת ראלף מיליבנד. עבודת הדוקטורט שלו נקראה "מפלגת העבודה והאיגודים המקצועיים. היא פורסמה כספר בשם "סוציאל-דמוקרטיה ומיליטנטיות תעשייתית" בשנת 1976 על ידי הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'[1].
פאניץ' לימד באוניברסיטת קרלטון בין השנים 1972 - 1984, היה פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת יורק משנת 1984, ושימש כראש החוג למדע המדינה בין השנים 1988–1994. בשנת 2002 הוא מונה כמחזיק ההקתדרה הקנדית למחקר בכלכלה פוליטית השוואתית באוניברסיטת יורק. המינוי חודש בשנת 2009. מחקריו כללו בחינת תפקידם של המדינה האמריקאית ושל התאגידים הרב-לאומיים בהתפתחות הקפיטליזם העולמי.
לאחר שספרו "המדינה הקנדית: כלכלה פוליטית וכוח פוליטי", פורסם בשנת 1977 על ידי הוצאת אוניברסיטת טורונטו, מונה פאניץ' לעורך הכללי של סדרת ספרי המדינה והכלכלה שלה בשנת 1979, וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1995. בשנת 1979 היה גם מייסד שותף בכתב העת האקדמי הקנדי, "מחקרים בכלכלה פוליטית". הוא נבחר כחבר אקדמי של החברה המלכותית של קנדה (Royal Society of Canada) בשנת 1995, והיה גם חבר באגודה הקנדית למדע המדינה.
מחקר אקדמי, כתיבה ואקטיביזם
פאניץ' היה פעיל מבחינה פוליטית בתנועה למען קנדה סוציאליסטית עצמאית. בשנות השמונים הוא היה בעל טור קבוע ("פאניץ' על פוליטיקה") במגזין הסוציאליסטי העצמאי "מימד קנדי" ונשאר פעיל בחוגים פוליטיים סוציאליסטיים, ובמיוחד בפרויקט הסוציאליסטי בטורונטו.
בנוסף ל-33 הכרכים השנתיים של "המרשם הסוציאליסטי" ("Socialist Register") שערך משנת 1985, הוא היה מחברם של למעלה ממאה מאמרים אקדמיים ותשעה ספרים, כולל מ"הסכמה לכפיה: התקיפה על חופש האיגודים המקצועיים"; "סוג אחר של מדינה: כוח פופולרי וממשל דמוקרטי"; "סוף הסוציאליזם הפרלמנטרי: משמאל חדש לעבודה חדשה"; "האימפריה האמריקאית והכלכלה הפוליטית של האוצר הגלובלי"; ו"בתוך משבר: המשבר הפיננסי העולמי וחלופות שמאל". פניץ' ראה את "המרשם הסוציאליסטי" כחוליה מקשרת בין הפוליטיקה של השמאל החדש לאלה של ראלף מיליבנד, המנטור שלו ומייסד כתב העת ב-1946. כעורך, פאניץ' השתדל להפיק מאמרים שהיו ניתנים לקריאה קלה כפרוזה וקשים לעיכול בתוכן.
ביום העיון "גלובליזציה, צדק ודמוקרטיה" באוניברסיטת דלהי ב-11 בנובמבר 2010, השיק פאניץ' את ספרו "בתוך ומחוץ למשבר" (עם גרג אלבו וסם גינדין). הספר והסימפוזיון טענו כי חוסר השאפתנות של השמאל, במהלך המשבר הכלכלי העולמי, מחליש יותר מחוסר יכולתו להשפיע. הוא התווה רפורמות מיידיות שיכלו להוביל לשינויים מהותיים בכלכלה, כולל הלאמת בנקים כדי להפוך אותם לשירותים ציבוריים; דרישה לפנסיות ציבוריות אוניברסליות במקום אלו שהן בחסות המעביד, שירותי בריאות ציבוריים, חינוך ותחבורה ציבורית בחינם, כדי להימלט מהלחץ של הקפיטליזם להפוך את צורכי הציבור לסחורות מניבות רווח.
ספריו
- The Socialist Challenge Today (co-authored with Sam Gindin), Merlin Press: 2018[1]
- The Making of Global Capitalism: The Political Economy of American Empire (co-authored with Sam Gindin), Verso: 2012[1]
- In and Out of Crisis: The Global Financial Meltdown and Left Alternatives (co-authored with Greg Albo and Sam Gindin), PM Press: 2010[2]
- Renewing Socialism: Transforming Democracy, Strategy and Imagination, Merlin Press: 2008[3]
- From Consent to Coercion: The Assault on Trade Union Freedoms (co-authored with Donald Swartz), University of Toronto Press: 2003[4]
- The End of Parliamentary Socialism: From New Left to New Labour (2nd edition) (co-authored with Colin Leys), Verso: 2001[3]
- Working Class Politics in Crisis: Essays on Labour and the State, Verso: 1986[5]
- The Canadian State: Political Economy and Political Power, University of Toronto Press: 1977[1]
קישורים חיצוניים
- ליאו פאניץ', על תפקיד המדינה בעת המשבר הפיננסי, באתר הגדה השמאלית, 19 בדצמבר 2008
- אבישי ארליך, לזכרו של חברי ליאו פאניץ', באתר המפלגה הקומוניסטית הישראלית, 30 בדצמבר 2020
- ליאו פאניץ', סם גינדין וסטיבן מאהר, האתגר הסוציאליסטי היום, באתר "פיגומים", 10 באוגוסט 2020
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Maher, Stephen (23 בדצמבר 2020). "Leo Panitch and the Socialist Project". Jacobin Magazine. נבדק ב-23 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Albo, Gregory; Gindin, Sam; Panitch, Leo (2010). In and Out of Crisis: The Global Financial Meltdown and Left Alternatives (באנגלית). PM Press. ISBN 978-1-60486-212-6.
- ^ 3.0 3.1 Chibber, Vivek (22 בדצמבר 2010). "Leo Panitch (1945–2020)". Jacobin Magazine. נבדק ב-23 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Panitch, Leo; Swartz, Donald (23 באוגוסט 2008). From Consent to Coercion (באנגלית). ISBN 978-1-4426-0096-6.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Panitch, Leo (1986). Working-class Politics in Crisis: Essays on Labour and the State (באנגלית). Verso. ISBN 978-0-86091-142-5.
31479227ליאו פאניץ'