ליאור אקרמן
ליאור אקרמן (נולד ב-12 בספטמבר 1964) הוא בכיר בשב"כ בדימוס, פרשן לענייני טרור, אסלאם, מודיעין וערבים, ובעל טור במספר עיתונים ותוכניות טלוויזיה. ממקימי תנועת "הדור בקצה המנהרה", וממייסדי "מועצת העם החדשה" לשינוי שיטת ומבנה הממשל בישראל.
ביוגרפיה
אקרמן נולד בפתח תקווה להורים ניצולי השואה. בוגר ישיבת בני עקיבא נחלים ותנועת הנוער בני עקיבא בה שימש כמדריך וכקומונר מספר שנים. בצה"ל שירת בחיל התותחנים. לאחר קורס קצינים שובץ בגדוד שריון 34. הוא נמנה עם הצוות המצומצם (יחד עם המג"ד ציון ספיר וארבעה קצינים נוספים) שהקים בשנת 1984 את יחידת הנ"ט "דוכיפת" שפעלה אז בעיקר בדרום לבנון, (כיום גדוד 94 בכפיר) והיה אחראי על עיצוב סמל היחידה. בהמשך שימש כקצין בשירות קבע במפקדת פיקוד הדרום.
שירות בשב"כ
בשנת 1987 סיים את שירות הקבע בצה"ל והחל את שירותו בשב"כ. במסגרת הכשרתו למד באולפן לערבית ובקורס המודיעין, החקירות וההפעלה של השב"כ, ומאוחר יותר סיים את הקורס הבכיר לפיקוד ומודיעין של קהיליית המודיעין.
הוא שימש במגוון תפקידי שטח מודיעיניים במגזר הערבי בשטחי יהודה ושומרון, ומאוחר יותר כממונה על החקירות לסיכול טרור במרחב ישראל. בתפקידים אלו היה אמון על מבצעים מודיעיניים במגזר הערבי ובשטחים, באינתיפאדה הראשונה ולאחריה. בנובמבר 1995 היה מעורב בחקירת רצח יצחק רבין והיה איש השב"כ הראשון שפגש ביגאל עמיר עם הגעתו לחקירה לאחר מעצרו.[1]
בשנים 1999–2000 שימש ראש לשכת סגן ראש השב"כ והיה אחראי על ארגונו מחדש של מבנה המטה המבצעי אשר פעל תחת פיקודו של סגן ראש השב"כ. משנת 2000 שימש בתפקיד ראש לשכת ראש השב"כ, אבי דיכטר. בשנת 2001 יזם והקים את מערך הדוברות והתקשורת של הארגון, וכן יזם והחל בהקמת מערך קשרי החוץ. התהליך צוין בהרחבה בעבודת הדוקטורט של נחמן שי[2].
בין השנים 2000–2003, עם הפסקת המגעים הדיפלומטיים בין ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית על רקע מאורעות האינתיפאדה השנייה, השתתף במגעים שהתנהלו מול הנהגת הרשות הפלסטינית ומול גורמים מצריים, ירדנים ואמריקאים אשר הובילו את התיווך במשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית. במהלך שנים אלו היה אחראי על קשרי שב"כ בפרט וישראל בכלל עם המודיעין המצרי, עם ראשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים ועם גורמי המודיעין הזרים שפעלו בישראל[3].
בשנת 2000, לבקשת ראש הממשלה אהוד ברק, ועל רקע אי סדר תפקודי בלשכה, הגיש הצעת לשינוי מבני בלשכת ראש הממשלה שכללה מינוי ראש מטה לראש הממשלה וארגון כלל הפעילות תחתיו. הצעה זו התקבלה ויושמה חלקית בתקופתו של אריאל שרון ובתקופתו של אהוד אולמרט בראשות הממשלה.
בשנים 2003–2006 שימש ראש מחלקת משאבי אנוש בשב"כ; בשנים 2006–2011 שימש ראש חטיבה וסגן ראש מרחב צפון. בשנים אלו עמד בראש המנהלה הביטחונית לסיוע אשר הייתה אחראית על שיקום כל סוכני קהילת המודיעין ובכירי צד"ל בישראל ומחוצה לה.
בשנת 2011 פרש בדרגת סגן ראש אגף.
אחרי הפרישה
בשנת 2011 עם פרישתו, הצטרף לקבוצת Runup בה שימש כדירקטור ואף הקים וניהל חברת בת בשם סקויה שפיתחה מערכות מחשב מוצפנות לניהול מערכי אבטחה בחברות וארגונים.
בין השנים 2014–2017 היה פעיל בתחום השלטון והשינוי החברתי, באמצעות תנועת "הדור בקצה המנהרה".
בשנת 2020 החל ביוזמה פוליטית אזרחית הנקראת "מועצת העם החדשה", להקמת ממשל הפועל בתיאום עם אזרחי המדינה ובשליחותם. במסגרת זו הוא פועל, קורא ועוסק באיחודם של כלל הכוחות האזרחיים במדינת ישראל ליצירת כוח פוליטי שיהווה תחליף לממשל הקיים ויקדם ממשל יציב, אמין וישר הפועל בשם אזרחי המדינה ולמענם במטרה לשקם את המערכות האזרחיות במדינת ישראל. למיזם צורפו ארגונים, עמותות ומובילי דעה.
במאמר שבו יצא נגד "שוברים שתיקה" כתב גם על עדויות "בצלם": "הארגון מציג את פרסומיו ואת העדויות בפורמט רשמי ואף אקדמי לעיתים, המאוגד כדוח מסודר ומחקרי. ואולם בפועל מדובר בעבודה ברמה חובבנית המבוצעת כולה על ידי פלסטינים חסרי הכשרה מחקרית, למען פלסטינים ובמימון פלסטיני או פרו־פלסטיני. חלק גדול מאותן עדויות ורובן הגדול של טענות בצלם כלפי כוחות הביטחון, נבחנו לעומק בערכאות משפטיות לאורך השנים והוכחו כבלתי אמינות ובלתי מבוססות"[4].
כפרשן פוליטי
מאז פרישתו משמש אקרמן פרשן לענייני טרור, ביטחון, ערבים ומודיעין באמצעי התקשורת השונים[5][6]. היה בעל טור קבוע ומשמש כפרשן אורח במספר עיתונים ואתרי אינטרנט, בהם "מעריב"[7], "ג'רוזלם פוסט", "ישראל דיפנס" ועוד.
אקרמן מוזמן באופן קבוע לתוכניות אקטואליה בטלוויזיה ובעל טור במעריב. הוא השתתף מספר פעמים בתוכנית הבוקר של ניב רסקין והתארח בתוכנית "העולם הבוקר" עם אברי גלעד.
בזמן תחילת מבצע "שומר החומות" והמאבק בין ישראל לחמאס, הופיע באולפן ynet, בערוץ הכנסת ובערוצים 12 ו-13, בין השאר אצל איילה חסון ובתוכנית "המטה המרכזי".
ספריו
- הלנצח נאכל חרב?"[8] המרכז את כלל המאמרים שכתב לאורך השנים על אופן התנהלות המדינה בתחומים השונים ובו הוא שוטח את משנתו המדינית, הכלכלית והחברתית בנוגע לסוגיות הליבה שמעסיקות את החברה הישראלית. ומציע מענים ופתרונות בכל תחום. הוצאת אופיר, 2018
- "השליח"[9], רומן פעולה בדיוני בעוסק בגיבור על מסוג חדש. שמקורו באלמנטים מיסטיים ודתיים. הספר תורגם לאנגלית. הוצאת אופיר, 2019
- בנובמבר 2020 הפיץ ברשת את חיבורו "מדינת ישראל השלישית", המתאר את השתלשלות השליטה הישראלית במדינה לאורך ההיסטוריה, את הסיבות לכשלים המרכזיים הקיימים כיום במבנה ושיטת הממשל בישראל ואת הדרך לשינוי המצב, 2020
- אינטואיטיVי - ספר המציג מודל המבוסס על שיטת החשיבה האינטואיטיבית כאמצעי לאימון עצמי של כל אדם, הוצאת סטימצקי 2021
פעילות חברתית
משנת 2017 משמש אקרמן כחבר דירקטוריון ופורום הנהלה מצומצם ב"קרן לחקר הסרטן בישראל" בה הוא מוביל יחד עם העומד בראשה, עו"ד תמיר גילת, איסוף תרומות לחיזוק חקר הסרטן בישראל על ידי חוקרים ישראלים. משנת 2016 הוא חבר במועצה הציבורית של ארגון "פתחון לב" ביחד עם העומד בראשה אלוף במיל' והשר לשעבר יוסי פלד.
בינואר 2018 הודיע על כוונתו להתמודד על ראשות עיריית פתח תקווה מטעם מפלגת הליכוד בעיר[10]. בעקבות פטירת אביו נאלץ לפרוש מההתמודדות[11].
חיים אישיים
אקרמן הוא בעל תואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה ובעל תואר שני במשפטים, שניהם מאוניברסיטת בר-אילן. בוגר לימודי מנהל עסקים ומזרחנות. הוא גרוש ואב לשלושה ילדים.
קישורים חיצוניים
- האם מדובר במרגלים? העולם הבוקר עם אברי גלעד והילה קורח, 20 במרץ 2016, אתר רשת 13
- שי ושרון במשדר מיוחד, עם שרון כידון ושי גולדן, 27 בנובמבר 2016, אתר רשת 13
- המלחמה בטרור יהודי: שבעה יהודים מואשמים בטרור נגד פלסטינים, העולם הבוקר. 26 באפריל 2016
- "מיצג העינויים" של פעילי הימין מגיע לאולפן, העולם הבוקר. 28 בדצמבר 2015
- בכיר לשעבר בשב"כ: "אין מדיניות ברורה בהר הבית". ערוץ 20, 12 במרץ 2019
- מאמרים מאת ליאור אקרמן באתר Israel defence
- ליאור אקרמן הסיר את מועמדותו לראשות העיר פתח תקווה. פתח תקוואי, חדשות פתח-תקווה, 12 בפברואר 2018.
- תומר פרסיקו, מדינתנו הצעירה, באתר העין השביעית, 1 במאי 2017
- מידע על ליאור אקרמן בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של ליאור אקרמן, באתר "סימניה"
הערות שוליים
- ^ 22 שנים אחרי רצח רבין והפוליטיקאים ממשיכים לשסות ולפלג. ליאור אקרמן, מעריב, 3 בנובמבר 2017 https://www.maariv.co.il/journalists/Article-607251
- ^ שי, נחמן. "דיפלומטיה ציבורית לחימה בעצימות נמוכה, ישראל 2005-2000." העבודה זכתה בפרס צ'צ'יק למחקר ביטחון ישראל מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב.
- ^ "ברוורמן וגרינברג? מבלי לפגוע בהם, אני עולה על שניהם בעשרות מונים". מלאבס, 20 בינואר 2018
- ^ ליאור אקרמן, הקש ששבר: אין מנוס מהחמרת החקיקה נגד ארגונים דוגמת שוברים שתיקה. מעריב, 24 בנובמבר 2017
- ^ רשת. ערוץ 13, ליאור אקרמן, באתר רשת
- ^ ערוץ 20, בכיר לשעבר בשב"כ: "אין מדיניות ברורה בהר הבית", באתר ערוץ 20, 12 במרץ 2019
- ^ ליאור אקרמן עבור מעריב, ליאור אקרמן, באתר מעריב
- ^ הקרן לחקר הסרטן בישראל, השקת הספר של ליאור אקרמן, באתר הקרן לחקר הסרטן בישראל
- ^ אילנה שטוטלנד, "אפשר למוטט את חמאס. כיום המדיניות היא לא לקבוע מדיניות", באתר מעריב, 16 במאי 2019
- ^ ניצן ינקו, מצטרף למירוץ: בכיר השב"כ ליאור אקרמן יתמודד על ראשות עיריית פתח תקוה, באתר מיינט פתח תקווה, 2 בפברואר 2018
- ^ ליאור אקרמן הסיר את מועמדותו לראשות העיר פתח תקווה, באתר פתח תקוואי, 12 בפברואר 2018
