לטאת לבה גלאפגוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןלטאת לבה גלאפגוס
מצב שימור
מצב שימור: לא הוגדר
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
קבוצה: בעלי שפיר עוברי
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
משפחה: טרופידוריים
סוג: לטאת לבה
מין: לטאת לבה גלאפגוס
שם מדעי
Microlophus albemarlensis
תחום תפוצה

לטאת לבה גלאפגוס (שם מדעי: Microlophus albemarlensis) היא מין לטאה ייחודית לאיי גלאפגוס שבמערב האוקיינוס השקט והיא אחת משבעה מיני לטאות דומות (Microlophus delanonis ,Microlophus bivittatus ,Microlophus grayii ,Microlophus duncanensis ,Microlophus habelii ,Microlophus pacificus) על אותם איים.

הלטאה חיה באיים איסבלה, סנטה קרוז, פרננדינה, סנטיאגו, סנטה פה ובאיים קטנים יותר באוקיינוס.

תיאור

אורכן של הלטאות 50-100 מ"מ. הזכרים יכולים להיות גדולים פי שניים או פי שלושה מהנקבות (שמגיעות לאורך 63–70 מ"מ בערך). גודל הלטאות משתנה בכל אי. אלו לטאות קטנות בעלות גרון קצר, שחור ומלמעלה אדום ובולט אצל הזכרים. צבע הגוף האפור-כהה מוסווה על רקע אבני הלבה הכהים. הן בעלות עיניים גדולות וצוואר קטן אך חזק ועבה, והזכר מנענע אותו כדי למשוך נקבות, ויש לו גם "רעמה" של קשקשים לבנים מהעורף עד לזנב. הנקבות לעומת הזכרים קטנות ובעלות צוואר קטן ללא צבעים, והן דהויות הרבה יותר.הנקבות מטילות בין 1 ל-6 ביצים סגלגלות, וחופרות להן מחילה באמצעות טפריהן הארוכים. הצאצאים פגיעים לטורפים רבים בשנות חייהם הראשונות.

הם פעילים ביום ותרים אחר מזון במגוון אזורי מחיה בגלאפגוס: בין הקקטוסים, באדמה, בשדות ועל שפת הים. הם אוכלים בעיקר חסרי חוליות כמו זבובים, חיפושיות, עכבישים ונמלים. הם יאכלו גם פירות ועלים של צמחים מהאיים.

מספר לטאות התרגלו לצוד זבובים על גופם של אריות ים הנחים על החוף. אריות הים מושכים חרקים מזיקים, והלטאות אוכלות אותם וזוכות בארוחה.

זכר בתצוגת ראווה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לטאת לבה גלאפגוס בוויקישיתוף

הערות שוליים