לוקיוס טארקוויניוס קולאטינוס
לוקיוס טארקוויניוס קולאטינוס (בלטינית: Lucius Tarquinius Collatinus) היה אציל רומאי בן המאה ה-6 לפנה"ס, אשר יחד עם לוקיוס יוניוס ברוטוס סייע בביטול המלוכה הרומית ובהקמת הרפובליקה הרומית. קולטינוס התפרסם בעיקר כבעלה של לוקרטיה, וכמי ששימש יחד עם ברוטוס כקונסול הראשון של הרפובליקה. במחקר המודרני הוא נחשב (יחד עם רבים מבני דורו) לדמות אגדית למחצה.
ביוגרפיה
ייסוד הרפובליקה
ערך מורחב – ייסוד הרפובליקה הרומית
קולאטינוס היה בנו של ארונס טארקוויניוס, אציל ממוצא מעורב אטרוסקי-יווני ואחיינו של המלך לוקיוס טארקוויניוס פריסקוס. אביו מונה כמפקד חיל המצב בעיר קולאטיה (Collatia), ומכאן השם "קולאטינוס". לוקיוס קולאטינוס נישא ללוקרטיה - בתו של ספוריוס לוקרטיוס טריקיפיטינוס.
בשנת 509 לפנה"ס סייע קולאטינוס בייסוד הרפובליקה הרומית. על פי הגרסה המקובלת להשתלשלות המאורעות, קולאטינוס הוצב במחנה צבא מרוחק מרומא בחברתו של סקסטוס טארקוויניוס, בנו של המלך לוקיוס טארקוויניוס סופרבוס. באחד הלילות, דיבר קולטינוס בשבח אשתו בנוכחות סקסטוס. השניים, בחברת ידידים נוספים, רכבו במהירות אל רומא, ועינו את לוקרטיה. לאחר המעשה, ביקשה לוקרטיה מאביה ומבעלה לבוא לביתה בחברת ידידים נאמנים. ספוריוס ביקש מפובליוס ולריוס לבוא עמו, וקולאטינוס הביא עמו את לוקיוס יוניוס ברוטוס. לוקרטיה התאבדה לנגד עיניהם, ובעקבות כך, פתחו הארבעה במרד כנגד השלטון המלוכני.[1] המלך טארקוויניוס סופרבוס נמלט, והארבעה הכריזו על ביטול המלוכה הרומית וייסודה של הרפובליקה הרומית.
גרסה זו של מהלך האירועים, מופיעה בכל המקורות העתיקים, אם כי היסטוריונים מודרניים מפקפקים באמינות הסיפור.[2] לא ניתן לדעת בוודאות מה קרה בשנת 509 לפנה"ס,[3] כך שמרבית האירועים והאישים המתוארים בהקשר זה נחשבים לאגדיים או אגדיים למחצה.
קונסול
בעקבות הדחת המלך, הכריז ברוטוס על ייסוד משרה חדשה - קונסול. מאז אותה שנה ועד שנת 395 לספירה, נבחרו כל שנה שני קונסולים ברומא אשר ניהלו את המדינה. ברוטוס מינה את עצמו כקונסול ראשון, ואת קולאטינוס כקונסול השני.
באותה שנה ניסתה קבוצת אצילים ליזום קשר לרציחת הקונסולים והשבת המונרכיה ברומא. בין השותפים בקשר היו אף שניים מבניו של ברוטוס. אחד מעבדיהם, בנדיקיוס, שמע על תוכניותיהם באקראי ומיהר לספר על כך לפובליוס ולריוס. ולריוס נדהם מהמידע והחליט לפעול ללא כל דיחוי. הוא כלא את בנדיקיוס בחדר וביקש מאשתו לשמור עליו. בינתיים יצא עם קבוצה גדולה ממשרתיו וחבריו אל ביתם של הקושרים, והשתלט על מגילות שהיו אמורות להישלח אל המלך הגולה, וכן על הקושרים עצמם. החשודים והמגילות נגררו אל הפורום, ושם הוצגו בפני הקונסולים. ברוטוס דן להורג את שני בניו, אולם לאחר מכן עזב את האזור והורה לקולאטינוס לדון את האחרים. קולאטינוס נטה להסתפק בעונש של גירוש, אולם אז דרשו הקושרים לקבל לידיהם את בנדיקיוס. קולאטינוס נטה למלא בקשה זו, אולם ולריוס והמון העם הגנו עליו בגופם ודרשו מברוטוס לחזור ולשפוט בעצמו. ברוטוס הגיע, והחליט לערוך הצבעה. ברוב מוחץ, נערפו גם ראשיהם של שאר הקושרים.[4]
אירוע זה, בנוסף לעובדה שהשם "טארקוויניוס" הפך למאוס ברומא, גרמו לברוטוס לדרוש מקולאטינוס להתפטר מתפקידו כקונסול. קולאטינוס נדהם מהבקשה; בגלל העוול שנעשה לאשתו, הוא ראה עצמו כראוי לתפקיד. אולם לאחר שגם חמיו הצטרף לבקשה, הוא התפטר מהתפקיד ועזב את העיר. בבחירות שנערכו, זכה ולריוס במשרה. עם זאת, ב-29 בפברואר של אותה שנה נהרג ברוטוס בקרב סילבה ארסיה, והוחלף בידי ספוריוס אבי לוקרטיה. ספוריוס עצמו מת מזקנה כעבור כמה ימים, וולריוס מינה את מרקוס הורטיוס פלביוס למחליפו עד הבחירות של שנה הבאה. כך קרה שכבר בשנתה הראשונה של הרפובליקה הרומית, כיהנו בה חמישה קונסולים.
לקריאה נוספת
- טיטוס ליוויוס, תולדות רומא, ספרים א, ב, כא, כב, ל. תרגמה מרומית: שרה דבורצקי, מוסד ביאליק: ירושלים, תשל"ב.
- פלוטארכוס, חיי אישים, כרך שלישי - אנשי יוון ורומי, תרגם מן המקור היווני והוסיף הערות א' א' הלוי, מוסד ביאליק: ירושלים, תשל"ג, (1973).
- אוניברסיטת חיפה, היסטוריה כללית, ד"ר אורי אמיתי, המהפכה הרפובליקנית
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ טיטוס ליוויוס, ספר ראשון, 58.
- ^ ישראל שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1989 עמ' 46.
- ^ William E. Dunstan, Ancient Rome, Rowman & Littlefield Publishers, 2011. p. 41
- ^ פלוטרכוס, "חיי פובליקולה", 3-7.
34712641לוקיוס טארקוויניוס קולאטינוס