לוקה דלה רוביה

לוקה דלה רוביה (באיטלקית: Luca della Robbia;‏ 1400 לערך - 10 בפברואר 1482) היה פסל איטלקי, ידוע בשל עבודותיו בקרמיקה. המציא זיגוג (גלזורה) לציפוי אריחים, כך שיוכלו לשרוד בתנאי מזג האוויר ולפיכך יתאימו לציפוי חיצוני של מבנים. התמות ביצירותיו רוגעות בדרך כלל ולא דרמטיות.

ביוגרפיה

הוא נולד בפירנצה, אין ידיעות ברורות בקשר לימי נעוריו והכשרתו.

היצירה הראשונה המשויכת לו בוודאות היא ה"קנטוריה" או "גלריית הזמרה" (Cantoria ‏; 1431–1438), שהייתה מוצבת בגלריית המקהלה שב"דואומו" (כנסיית סנטה מריה דל פיורה, הקתדרלה של פירנצה), וכיום מוצבת במוזיאון הדואומו. היצירה מתארת נערים שרים ומנגנים לתהילת הקל בהשראת תהילים, מזמור ק"נ (הַלְלוּהוּ, בְּתֵקַע שׁוֹפָר; הַלְלוּהוּ, בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר./ הַלְלוּהוּ, בְּתֹף וּמָחוֹל; הַלְלוּהוּ, בְּמִנִּים וְעֻגָב./ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי-שָׁמַע; הַלְלוּהוּ, בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה./ כֹּל הַנְּשָׁמָה, תְּהַלֵּל קהּ: הַלְלוּ-קהּ.).

דלה רוביה התקבל ב-1432 לגילדת הפסלים ובמשך שני העשורים הבאים פיסל בברונזה ובשיש.

ב-1437 הוזמנו אצלו תבליטים להשלמת העיטור סביב קמפנילה די ג'וטו, מגדל הפעמונים של פירנצה. הוא הוסיף מלאכים מברונזה לגלריית השירה והקים דלתות ברונזה לדואומו, יחד עם מיכאלוזו.

יצירות הטרה קוטה שלו בכנסיית סנטה מריה דל פיורה, "הקימה לתחיה" (1445) ו"העלייה של ישו" (1446) מציגות יכולת שימוש בזיגוג, בשימוש באור ובצבע. כך גם יצירתו "שנים עשר השליחים" בקפלת פאצי הקטנה (בקלויסטר של בזיליקת סנטה קרוצ'ה) בפירנצה (1443–1450).

דלה רוביה יצר סדנה בה לימד ועבד גם אחיינו, אנדריאה דלה רוביה שהיה לאמן מפורסם בפני עצמו ושכלל את אמנות הקרמיקה עם זיגוג ובנו, ג'ובאני דלה רוביה (בן אחיינו של לוקה דלה רוביה), שניהל את הסדנה עם מות אביו.

ג'ורג'ו וזארי כלל פרק על דלה רוביה בספרו "חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים המצוינים ביותר" (Le Vite delle più eccellenti pittori, scultori, ed architettori).