לוסנה
| מדינה |
 ספרד |
|---|---|
| קהילה אוטונומית |
 אנדלוסיה |
| פרובינציה |
 קורדובה |
| קומארקה | סובטיקה |
| ראש העיר | חואן פרז גררו |
| שטח | 351 קמ"ר |
| גובה | 485 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 42,754 (2013) |
| ‑ צפיפות | 121.78 נפש לקמ"ר (2013) |
| קואורדינטות | 37°24′0″N 4°29′0″W / 37.40000°N 4.48333°W |
| www.aytolucena.es | |
לוסנה (בספרדית: Lucena; בספרות התורנית מכונה אליסנה) היא עיר בדרום ספרד, במחוז קורדובה, באנדלוסיה, 60 ק"מ דרומית מזרחית לקורדובה. אוכלוסיית לוסנה מונה כ-42,000 תושבים והיא העיר השנייה בגודלה במחוז אחרי בירת המחוז, קורדובה.
לוסנה הייתה עיר יהודית שצמחה מתוך אחת המושבות שבנו הגולים היהודים שהוגלו מאזור ירושלים ובית לחם על ידי טיטוס קיסר רומא, בתקופת בית המקדש השני. מקור השם "לוסנה" הוא העיר לוז, שהיא בית אל, שבהגייה ספרדית שובש שמה ל"לוסנה". הגולים היהודים החליטו לקרוא לעיירה על שם העיר בית אל משום שהיא שימשה כמקום שמסמיך דיינים ואנשי רוח, ובגלות ספרד הגלו אנשים מסוג זה - יהודי העיר רצו לזכור את העיר שהסמיכה אותם. בנוסף, רכסי ההרים בלוסנה הזכירו לגולים את הרי בית אל.
עוד סברה באשר למקור השם Lucena: מלומדים בספרד טוענים כי העיר כונתה בפי היהודים Eliossana, או Eli Ossana, זאת מתוך "אלי הושענא" אשר בעברית.
הרי"ף, בעקבות הלשנה בעיר הקודמת שבה גר, ברח לעיר זו בגיל 75. הוא הוצרך לברוח לספרד, בתחילה לקורדובה ומשם עבר לאליסנה, בה שימש כראש ישיבת לוסנה אחר פטירת רבי יצחק אבן גיאת, ובה שהה עד יום מותו.
מקהילת לוסנה יצאו רבנים, דיינים ומשוררים מפורסמים, כגון רבי יעקב בן סהל ובנו המשורר רבי יוסף בן סהל.
בגירוש ספרד התפזרו תושבי העיירה למדינות צפון אפריקה ומדינות אירופה, וחלקם חזרו לארץ ישראל.
בית הקברות היהודי של העיר לוסנה נתגלה בשנת 2006 בעת עבודות לצורך סלילת כביש. הוא זוהה כבית הקברות היהודי על ידי צורת הקבורה היהודית, וגיל העצמות שהתגלו בקברים שהתאים לתקופה בה חיו באזור יהודים המאה האחת עשרה. מתוך כ-300 קברים נמצאו כ-170 גופות שהוצאו מקבורתם. בבית קברות זה נקברו ככל הנראה גם חכמי לוסנה ובניהם הרי"ף.
לא שרדה אף מצבה מבית הקברות (למעט שתי מצבות) בעקבות ההיתר של ממשלת ספר להשתמש במצבות בתי קברות יהודים לצורכי בנייה[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הרי"ף בין ספרד לאשכנז, עמנואל אלאלוף, ירושלים ה'תשע"ו. עמ' 550.
