לומז'ה
| תמונת פנורמה של לומז'ה | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 פודלסיה |
| תאריך ייסוד | המאה ה-9 |
| שטח | 32.67 קמ"ר |
| גובה | 95 מטרים |
| קואורדינטות | 53°11′N 22°05′E / 53.183°N 22.083°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.lomza.pl | |
לוֹמְזָ'ה (בפולנית: Łomża) היא עיר במזרח פולין, שוכנת על גבעה מעל נהר הנַרֶב כ-81 ק"מ מביאליסטוק ו-150 ק"מ מוורשה. לומז'ה נוסדה בסביבות שנת 1000, מעט דרומית למיקומה הנוכחי. במאה ה-15 היוותה העיר צומת חשוב בנתיב המסחר בין פרוסיה לפולין. באותו זמן נחשבה העיר לשלישית בחשיבותה במאזוביה, אחרי ביאליסטוק וסובלקי.
יהדות לומז'ה
לפני מלחמת העולם השנייה היהודים מנו כ-10,000 איש והיוו כרבע מכלל התושבים בעיר. הם התגוררו כמעט כולם במרכז העיר והתפרנסו ממסחר, מיעוטם ממלאכה. רוב יהודי לומז'ה היו מתנגדים ברוחם וציונים בהשקפתם. בעיר היה בית כנסת גדול ומפואר אחד, בנוסף לכעשרה קטנים יותר שהיו מפוזרים ברחובותיה המרכזיים של העיר. רבי יהושע לייב דיסקין שימש ברבנות העיר במשך שנים רבות.
עם פרוץ הקרבות של מלחמת העולם הראשונה באזור, העיירה קלטה יהודים מניקסוויזנה הסמוכה והם השתלבו בקהילה.
ישיבת לומז'ה נוסדה בשנת 1883. במשך כל שנות קיומה הייתה מן הישיבות הגדולות שבפולין. מייסדה היה הרב אליעזר שולביץ, מתלמידי הרב ישראל מסלנט, שבשנת 1921 עלה לארץ ישראל וייסד את ישיבת לומז'ה בפתח תקווה בשנת תרפ"ו[1].
בין השנים 1887 ו-1910 כיהן הרב מלכיאל צבי טננבוים, שנודע על שם ספרו דברי מלכיאל, כרבה של לומז'. הרב טננבוים נלחם ברוחות ההשכלה שנשבו בעירו, נלחם נגד החדר המתוקן, בתי הספר הכלליים והתנועה הציונית.
ערך מורחב – ישיבת לומז'ה
בלומז'ה היו מוסדות יהודיים נוספים: בית חולים יהודי, בתי אבות, בתי יתומים, אגודות ספורט "מכבי", עיתון מקומי "לאָמזער שטומע" ותנועות נוער מכל הזרמים: הנוער הדתי, "בית"ר" ו"השומר הצעיר".
יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל ואחר כך של מדינת ישראל, נולד בלומז'ה. בנו, חיים הרצוג, נשיאה השישי של מדינת ישראל, ביקר בעיר בשנת 1992.
בשואה
ב-10 בספטמבר 1939 נכבשה לומז'ה בידי הגרמנים לאחר הפצצות כבדות, ואלו ירו למוות במאות מיהודיה. כעבור 18 יום הועברה העיר לשלטון סובייטי בהתאם להסכם ריבנטרופ–מולוטוב.
ב-24 ביוני 1941, בתחילת מבצע ברברוסה, שבו הגרמנים לעיר, והטילו על יהודיה גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב וחובת ביצוע עבודות כפייה, וזאת תוך מעשי התעללות ורצח. במהלך חודש יולי רצחו הגרמנים כ-2,000 מיהודי העיר בבורות ירי ביער גלצ'ין הסמוך, בהם חלקם נקברו בחיים.
ב-12 באוגוסט 1941 רוכזו כל יהודי העיר הנותרים בגטו מוקף גדר תיל שהוקם בה, אליו הובאו גם יהודים מיישובי הסביבה, ואשר מספר יושביו הגיע לכ-10,000 עד 18,000 איש. מעת לעת רצחו הגרמנים מאות יהודים מהגטו וחלק מהם הועברו לוסילקוב הסמוכה. ב-17 בספטמבר 1941 נרצחו כ-2,000 יהודים נוספים מהגטו ביער גלצ'ין. ב-1 בנובמבר 1942 נערכה בגטו שבעיר אקציית חיסול, בה הועברו כ-8,000 עד 10,000 יהודים למחנה מעבר בזמברוב, ממנו הועברו באמצע ינואר 1943 לאושוויץ.
לקריאה נוספת
- ספר זיכרון לקהילת לומז'ה בעריכת ד"ר יום טוב לוינסקי. הוצאת ארגון עולי לומז'ה בישראל, תשי"ג 1952 (באתר ספריית ניו יורק).
- יעקב טוביאש, ספר זיכרון, עם הספר, 1971. טוביאש היה איש חינוך שניהל את בית-היתומים בלומז'ה, לפני שעלה ארצה והשתקע בצפת.
- מ. צאנין, לומז'ה בתוך: תל עולם: מסע על פני מאה קהילות נחרבות, תל אביב: המנורה, 1962. עמ' 194–197 (תיאור של המקום מיד לאחר מלחמת העולם השנייה ומבט האוכלוסייה המקומית על חיסול היהודים והשימוש בשללם)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לומז'ה |
אתר האינטרנט הרשמי של לומז'ה- לומז'ה (Łomża), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- ביקורו של הנשיא הרצוג בלומז'ה
- לומז'ה במרכז מורשת יהדות פולין
- ספר יזכור לקהילת לומז'ה, בספריית העיר ניו יורק
- לאורה קרגו ומוניקה טומקייביץ', לומז'ה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 917–920), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- לומז'ה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ הפרדס, טבת תשכ"ו, עמוד 42
33348512לומז'ה