מלחמת שוורים
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
מלחמת שוורים (בספרדית: Corrida de toros) היא מופע מסוגנן שבו מתנהל קרב בין לוחמי שוורים לבין פר, בזירת הקרב הנקראת גם אמפיתיאטרון, לרוב עד להריגת הפר. פעילות זו מקובלת בספרד, בפורטוגל, בדרום צרפת ובכמה ממדינות אמריקה הלטינית (מקסיקו, קולומביה, אקוודור, ונצואלה ופרו), ונחשבת לאחד מסימניה המובהקים של התרבות הספרדית והלטינית. השם העברי "מלחמת שוורים" קשור לביטוי המשנאי "שור האצטדין"[1] המציין שור הנלחם בבני אדם בזירת האצטדיון.[2]
כל אחד מהמשתתפים בקרב נגד הפר מכונה טוררו (Torero), "לוחם שוורים" בספרדית. הטוררו הראשי נקרא "מטאדור דה טורוס" (Matador de Toros, מילולית: "הורג הפרים"), ובקיצור "מטאדור", והוא זה שבסוף האירוע הורג את הפר.
ההלכה מתנגדת להשתתפות או צפייה במלחמות שוורים. כך כותב הרב עובדיה יוסף, שאוסר זאת מטעמים של אכזריות וצער בעלי חיים.[3]
גם במדינות רבות מושמעת ביקורת כנגד אירועים מסוג זה, הכרוך בצער השור ובהריגתו.
מהלך האירוע
מלחמת השוורים היא אירוע טקסי עם סדר נוקשה. לרוב כל קורידה כוללת שישה קרבות, בהם נלחמים שלושה לוחמי שוורים (מטאדורים), כך שכל מטאדור נלחם עם שני שוורים במהלך הקורידה.
המערכה הראשונה
במערכה הראשונה ישנם שני משתתפים:
- פאון (Peón, ברבים פאונס) – בתחילת המערכה, הפאון מטעה את הפר עם שכמייתו המפורסמת, הנוטה לצבע ורוד.
- פיקאדור (Picador, ברבים פיקאדורס), בספרדית: הנועץ – הוא לוחם רכוב על סוס המשליך חניתות על הפר, בהמשך המערכה.
המערכה השנייה
במערכה השנייה משתתף ה"בנדריירו" (בספרדית: Banderillero), המחזיק בנדרייות (Banderillas), חנית המקושטת בדגלון סביבה. הוא דוקר את הפר בעורפו.
בשתי המערכות הראשונות המשתתפים מכינים את הפר לקראת מפגשו עם המטאדור.
המערכה השלישית
במערכה השלישית הקטלנית, מגיע המטאדור לזירה, ובידו יריעת בד אדומה (מולטה- Muleta) שבתוכה נמצאת חרבו. במהלך המערכה האחרונה, המטאדור משחק עם החיה העייפה והמדממת עם המולטה, ובסוף המערכה הוא דוקר את הפר והורג אותו.
בנוסף למלחמות השוורים הקלאסיים, ישנם קורידות שבו המטאדור רוכב על סוס, ונלחם עם השור, תוך כדי לחימה הוא מראה את שליטתו על הסוס, במהלך המערכה הראשונה נועץ המטאדור חנית על גב השור בה נפתח דגל אדום שאיתו מהתל בשור. בשלב השני נועץ המטאדור חצים על גבו של השור, ובחלקו האחרון של הקרב נועץ המטאדור את החרב שמכריעה את השור עד למותו. קרבות אלו נערכות לרוב בחגיגות איזידור, המתקיים בספרד מדי שנה בחודשים מאי ויוני.
במהלך השנים בספרד, וברחבי העולם במקומות בהם מתקיימות קרבות השוורים נפצעו מטאדורים רבים, חלקם פציעות קשות, בשנת 2016 לראשונה מאז 1985, נהרג מטאדור מפגיעת שור. בשנת 2017 נהרג מטאדור משור בזירת קרבות השוורים בדרום צרפת.
ביקורת ומחאה
מלחמות השוורים זוכות לגינוי במדינות רבות מחוץ לספרד, ובמדינות רבות אסורה פעילות זו. גם בספרד פעילות זו שנויה במחלוקת, ונשמעים נגדה קולות רבים. ארגונים לזכויות בעלי חיים מתנגדים בחריפות למלחמת שוורים, משום שלדעתם אין להפוך את הריגתה של חיה לבידור.
דעת קהל
בספרד
בספרד, התמיכה בקיומן של מלחמות השוורים ובהריגת הפר בסופן נמצאת במגמת ירידה. על פי סקר שפורסם בעיתון El Mundo ב-2007, כמעט מחצית מהספרדים (43.6%) מתנגדים להריגת הפר במהלך מלחמת השוורים, וכשליש מהספרדים בעד איסור מוחלט על מלחמות שוורים. בקרב צעירים (בני 18–30), ישנו רוב נגד הריגת הפר.[4] גם העניין של הספרדים במלחמות השוורים הולך ופוחת - על פי סקר שנערך על ידי מכון גאלופ ב-2002, לכ-68.8% מהספרדים אין עניין במלחמות השוורים (לעומת 43% בשנות ה-70, 52% בשנות ה-80 ו-61% בשנות ה-90). בקרב צעירים בני פחות מ-24, לכ-83% אין כל עניין במלחמות השוורים.[5]
חקיקה נגד מלחמות שוורים
בספרד
באיים הקנריים מלחמות השוורים נאסרו כבר ב-1991. ביולי 2010 הוגשה הצעת חוק בפרלמנט של הקהילה האוטונומית קטלוניה, בידי ארגוני זכויות בעלי חיים לפיו יאסרו משנת 2011 מלחמות השוורים במחוז הקטלוני. ב-28 ביולי 2010 עברה הצעת החוק את אישור הפרלמנט ברוב של 68 קולות כאשר 55 הצביעו נגד ותשעה נמנעו.
הצעת החוק עברה תחת ביקורת חריפה הן בתוך קטלוניה והן בספרד, והיו שאף החלו לומר כי החוק הזה מצביע על היחסים השוררים בין קטלוניה לספרד במהלך ההיסטוריה.
הקרב האחרון במחוז קטלוניה היה בזירת מלחמות השוורים בברצלונה ב"פלאזה דה טורוס מונומנטל" בספטמבר 2011.
בפורטוגל
בשנת 1928 נחקק בפורטוגל חוק שאוסר את הריגת הפרים בזירה. למעשה, רק בעיירה אחת בשם ברנקוס הותרה הריגת הפרים. לאחרונה, נחשף אירוע זה בטלוויזיה הפורטוגלית והרוחות של מגיני בעלי החיים סערו שוב. כתוצאה מכך, הגורמים המתפרנסים ממלחמות שוורים, היטו את הכף וגרמו לממשלה לבטל את החוק, ובכך השאירו את קרבות השוורים במדינה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלחמת שוורים |
- מחול המוות הספרדי, גילי חסקין, מסע אחר
- הסבר על מלחמות שוורים באתר של הקהילה האוטונומית של אנדלוסיה
- מאיה מאהלר, ברצלונה: תנו לשוורים לחיות, באתר ynet, 20 באפריל 2004
- Barcelona votes to end bullfights, אתר ה-BBC
- Corrida.tv (in French) News and Videos
- מלחמת שוורים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מלחמת שוורים, ארכיון הסרטונים של AP
מלחמות שוורים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ משנה, מסכת בבא קמא, פרק ד', משנה ד'
- ^ על הקשר הזה אפשר לעמוד מן הכתבה העיתונאית בדאר היום, 21 באפריל 1935: "... מלחמת שור האצטדין, מלחמה קשה ואכזרית, זוהי הנקרית 'קורידה' בלשון הספרדים".
- ^ שו"ת יחווה דעת, חלק ג', סימן ס"ו
- ^ Orbyt - El Mundo
- ^ Gallup. Pioneros en investigación de mercados y opinión. Estudios de acceso libre
מלחמת שוורים36744291Q184940