לוחות אנטלה
לוחות אנטלה הם תשעה לוחות ברונזה שעליהם כתובות יווניות שבכולן למעט אחת יש החלטות של מועצת העיר של אנטלה. שמונה מהלוחות נחשבים למקוריים ואחד למזויף. הלוחות הנחשבים למקוריים הגיעו ממכירה בשוק העתיקות העולמי ונחשבים לתוצר של חפירה פיראטית.
מספרי הלוחות
ללוחות ניתנו מספרים (I-IX) בהתאם לסדר פרסומם. לימים הוצע לחלק אותם לארבע קבוצות ולתת להם מספרים חדשים בהתאם. קבוצות אלו הן:
- לוח 3 מנאקון, נקרא Nakone ἀ
- לוחות 5, 8, 9 שכונו בהתאמה Entella A1, A2, A3 הנושאים תאריכים של אותו יום
- לוחות 6, 1, 2 שכונו בהתאמה Entella C1, C2, C3 הנושאים תאריכים של אותו יום, השונים מתאריך הלוחות מקבוצה A
- לוח 4 המכונה Entella B1
לוח 7 אינו כלול במספור החדש שכן הוא זוהה כזיוף של לוח 8.
תרגום תוכן הלוחות ודיון בתוכן
לוח A1, לוח 5
כאשר הארכונים היו ארטמידורוס בן איילוס וגנאוס אופיוס, ביום הראשון של פנמוס. כיוון שחלק מהערים סייעו בדגנים ליישוב מחדש של עירנו, חלקן העניקו אותו לנו במתנה ואחרות סיפקו אותו, והראו רצון טוב כלפי אנשי אנטלה, והם יצרו מלאי דגנים בשפע במקום מחסור; לפיכך הוחלט במועצה, כי כל הערים שסייעו בדגנים או בכסף או בכל דרך אחרת ליישובה מחדש של העיר, יזכו ליחס של רצון טוב ושוויון זכויות מאנשי אנטלה לתמיד: והם יוזמנו למקומות מיוחסים במשחקים; וכי כל אנשים פרטיים, שסייעו לעיר בדגן ליישובו מחדש, יהיו פרוקסנוס (אנ') של העיר אנטלה, הם וגם ילדיהם. זה הוכרע גם על ידי האספה.
- קהילת {קוינון} של הפטרינואי סיפקה 250 מדימנוי (אנ') חיטה.
- קהילת הקיראטרינואי נתנה במתנה 60 מדימנוי חיטה ו-150 מדימנוי שעורה.
- קהילת השרינואי נתנה 30 מדימנוי חיטה ו-30 מדימנוי שעורה במתנה.
- קהילת המקלינואי סיפקה 100 מדימנואי חיטה.
האנשים הפרטיים הבאים של הפטרינואי סיפקו דגנים:
- תיאודורוס סנאיוס בן פרוטון: 150 מדימנוי חיטה
- אסכילס סנאיוס בן פרוטון: 120 מדימנוי חיטה
- הרקליוס בן הרקלידס: 100 מדימנוי חיטה
- ארמנסטוס בן סימוס: 50 מדימנוי
- סוסנדרוס בן אריסטון: 50 מדימנוי חיטה
- מינאטוס קורוויוס, ממרטיני: 30 מדימנוי שעורה
הארכונים ירשמו צו זה על לוח ברונזה ויעמידו אותה בבית המועצה[1].
לוח A2, לוח 8
תחת הארכונים ארטמידרוס בן איילוס וגנאיוס בן אופיוס, ביום הראשון לחודש פנמוס. הואיל ומבני האננסי תמיד הטיבו איתנו (גם בזמן שהיינו בארצנו וגם לאחר שגלינו ונשללנו ממקום מגורים קבוע), מזמינים ומקבלים אותנו הן בעיר והן בשטח, הוחלט על ידי המועצה והאסיפה שהם ייהנו לעד מנדיבות ושוויון זכויות עם תושבי אנטלה. הארכונים ישימו צו זה בבולוטריון (אנ') לאחר שנחרטה על לוח ברונזה[2].
לוח A3, לוח 9
תחת הארכונים ארטמידרוס בן איילוס וגנאיוס בן אופיוס, ביום הראשון לחודש פנמוס. הואיל והסגסטאנים היו תמיד נדיבים כלפינו, הן כשהיינו בארצינו והן כאשר גלינו, וכאשר רבים מאנשינו ונשינו נשבו הם סייעו להם כמיטב יכולתם על מנת שיוכלו לשוב במהרה בביטחון לעירם, הוחלט על ידי המועצה והאסיפה שהם ייהנו לעד מנדיבות ושוויון זכויות עם תושבי אנטלה. הארכונים יציבו צו זה בבולוטריון (אנ') לאחר שנחרטה על לוח ברונזה[3][4].
לוח B1, לוח 4
כאשר הארכונים היו קיפוס בן סויוס ותיאודורוס בן מאמוס, ביום השלושים של אומנידיוס; הוחלט במועצה: מכיוון שטיבריוס קלאודיוס מאנטיום (אנ'), בנו של גאיוס, אשר מונה להיות המשגיח {epimelētas} על עירנו, העניק שירותים רבים וגדולים לקהילה, ופעל כאדם טוב ביישוב מחדש של עירנו, בכל הזדמנות; לפיכך נקבע כי הוא יהיה פרוקסנוס (אנ') של אנשי אנטלה, הוא וילדיו אחריו, כדי שאחרים יבינו שאנשינו מסוגלים להראות הכרת תודה לאנשים טובים. הארכונים ירשמו צו זה על לוח ברונזה ויעמידו אותה בבית המועצה. הוכרע על ידי העצרת ביום הרביעי של אויניוס[1].
לוח C1, לוח 6
נוסח
בתקופה בה לאוקיוס בן פאקיוס היה הירומנמון, ביום העשרים ושישה של אומנידיוס. [הוחלט] על ידי האספה יחד עם המועצה: מאחר שבזמנים קדומים היה שוויון זכויות בינינו לבין תושבי אסורוס (אנ'), וגם כעת כאשר אנו מיישבים מחדש את עירנו הם סיפקו לנו שירותים כמיטב יכולתם, נקבע שאנשי אנטלה ינהגו בשוויון זכויות עם תושבי אסורוס כמקדם, עם ידידות ורצון טוב; וכי יוזמנו למשחקים. הארכונים יכתבו החלטה זו על לוח ברונזה ויעמידו אותה במקדש הסטיה, לזיכרון לדורות הבאים לרצון הטוב ושוויון הזכויות עם תושבי אסורוס. צו על תושבי אסורוס[1].
דיון
רנדל סוזה מפנה את תשומת הלב לניסוח של הלוח שבו תושבי אנטלה מעניקים לעצמם שוויון זכויות באסורוס, ולא רק מעניקים זכויות לתושבי אסורוס באנטלה[5].
לוח C2, לוח 1
תחת ההירומנמון לאוקיוס בן פאקיוס, בעשרים ושישה בחודש אומנידיוס. הוחלט על ידי האספה בהתאם להחלטת המועצה: מכיוון שאנשי הרביטה, כשגרנו בעבר בעירנו סייעו לנו כאשר הייתה מלחמה נגד הקרתגים והיו נאמנים לשבועה, ובאופן דומה, גם עכשיו מאז שיישבנו את עירנו הם מבהירים שהם מודעים לחברות ולנדיבות כלפינו, אנו מאשרים את ההחלטה להציב עדות לרצון הטוב ולברית בינינו לבין אנשי הרביטה במקדש הסטיה, חרוט על לוח ברונזה, ולהזמין אותם למשחקים ולהקריב יחד איתם קורבנות, להבהיר לדורות הבאים שאנו שומרים על זכרם של מי שהעניקו שירותים לעירנו.
לוח C3, לוח 2
בתקופה בה לאוקיוס בן פאקיוס היה הירומנמון, ביום העשרים ושישה של אומנידיוס. הוחלט על ידי האספה יחד עם המועצה: מאחר שבתקופה הקודמת שגרנו בעיר, תושבי ג'לה באו לעזרת עירנו בסוס וברגל, כאשר פרצה מלחמה נגד הקרתגים, וכרתו איתנו ברית וחזית משותפת; וכעת, כשאנחנו שוב חיים בעיר, הם מבהירים שהם מודעים לידידותם ולרצונם הטוב כלפינו; לפיכך הוחלט לרשום על לוח ברונזה במקדש הסטיה, את הידידות והברית הקיימות בינינו לבין הג'לואים; וכי הם יוזמנו למשחקים, וכי נקריב עמם קרבנות; כדי שיובהר לדורות הבאים שאנו זוכרים את אלה שנתנו שירותים לעירנו. צו על הג'לאנים[1].
לוח 7
בבית הארכון של ואקאט, ביום הראשון של חודש ואקאט; מאחר שהיו נדיבים כלפינו ברציפות, הן בזמן שהיינו בשטחנו והן כשגורשנו משטחנו, מזמינים ומקבלים אותנו בעירם ובשטחיהם הכפריים, החליטו במועצה שיש להם זכויות אזרח שוות; והארכונים, לאחר שחרתו צו זה על לוח ארד, יחנכו את הצו בבית המועצה.
תיארוך
תיארון הלוחות היה מושא לדיון רב בין החוקרים ולצורך כך נעשה שימוש בשיקולים שונים. על פי תוכן הלוחות, המתייחס ליישוב מחדש של אנטלה, וקשרים עם אסורוס (אנ'), נקבע שהלוחות הן מהתקופה ההלניסטית שלאחר 404 לפני הספירה[6]. שיקול נוסף הוא צורת האותיות. מצד אחד אין בהם אותיות ארכאיות ומצד שני אין בהם אותיות מצועצעות מאוחרות. לומיס קובע שצורת האותיות מגביל את תארוך הלוחות לשנים 350-200 לפני הספירה. רוב החוקרים מתארכים את הלוחות לאמצע המאה השלישית לפני הספירה, בימי המלחמה הפונית הראשונה. אולם היו מי שהקדימו אותם לאמצע המאה הרביעית לפני הספירה, למשל שנת 344[7].
גלגולי הלוחות
בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 הופיעו בשוק העתיקות הבינלאומי שמונה מלוחות אנטלה. מספר חוקרים, בהם גלן בואורוק וגיאורגס דוקס (אנ'), דיווחו כי ניתנה להם רשות לבחון לזמן מוגבל לוחות שהיו באוספים פרטיים ולייצר עותקים מהטקסטים שלהם[8].
בשנת 1980 פרסם גיאוספה ננסי (Giuseppe Nenci) מאמר עם טקסטים של ששה לוחות ברונזה עם כתובות יווניות מהערים אנטלה ונאקון (Nakone) ממקור אנגלי אנונימי[9].
בשנת 1982 פרסם הארכאולוג דוקס את לוח 8. באותה שנה פרסם ננסי את לוח 7, שזוהה על ידי דוקס כזיוף של לוח 8, על פי תוכנו[10].
ב-19 בדצמבר 1991 נמסרו שתיים מהלוחות, שזוהו כלוחות 6, 7, למוזיאוני האומנות של אוניברסיטת הרווארד (אנ'). ב-24 ביוני 1992 המוזיאון דווח על קבלת הלוחות לרשויות הארכאולוגיה האיטלקיות. ב-6 בפברואר 1996 ביקשו האיטלקים לקבל את הלוחות ולמחרת הם נמסרו לידיהם. לוחות אלו מוצגות במוזיאון אנתונינו סאלינס לארכיאולוגיה (אנ') בפלרמו[11].
לוח 9 מעולם לא עזב את סיציליה והוא נמצא במוזיאון אנתונינו סאלינס לארכיאולוגיה (אנ')[8].
רוב החוקרים מניחים שהלוחות הגיעו מאנטלה. אולם יש מי שטוען שהם מגיעים מהר אדרנון[7].
מחקר
בניתוחים מוקדמים של הלוחות נטען שהלוחות כוללים שמות של אוסקים. ג'יימס קלקסון (אנ') לעומת זאת טען שבחינה מדוקדקות של הראיות מראה שמסקנה זאת אינה מבוססת וכי השמות שזוהו כאוסקים יכולים להיות גם של איטלקים אחרים[12].
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 תרגום מתוך FOUR DECREES OF ENTELLA
- ↑ Decreti di Entella Ent. A2 (VIII Nenci), המקור ביונית
- ↑ תורגם מI decreti di Entella
- ↑ Decreti di Entella Ent. A3 (IX Nenci), המקור ביוונית
- ↑ Randall Souza, Anomalous grants of isopoliteia and diplomatic discourse in Hellenistic Greek inscriptions, in From Document to History, Brill, 2019, pages 88-90
- ↑ William T. Loomis, Entella Tablets. VI (254-241 B. C.) and VII (20th Cent. A. D.?), Harvard Studies in Classical Philology, Vol. 96 (1994), pp. 127-160+I-IV (38 pages), pages 138-139
- ^ 7.0 7.1 P. A. Lomas. (1988). [Review of Nakone ed Entelle alla luce degli antichi decreti recentemente apparsi e di un nuovo decreto inedito, by V. Giustolisi]. The Journal of Hellenic Studies, 108, 262–263. https://doi.org/10.2307/632704
- ^ 8.0 8.1 Jonathan Prag, Da un’antica città di Sicilia. I decreti di Entella e Nakone. Catalogo della mostra, Bryn Mawr Classical Review
- ↑ G. Nenci, ‘Sei decreti inediti da Entella’, ASNP s.III, 10.4 (1980), pp. 1271-5 (the texts are reproduced, with some significant amendments, in SEG 30 (1980), 1117-1123)
- ↑ William T. Loomis, Entella Tablets. VI (254-241 B. C.) and VII (20th Cent. A. D.?), Harvard Studies in Classical Philology, Vol. 96 (1994), pp. 127-160+I-IV (38 pages), page 135
- ↑ William T. Loomis, Entella Tablets. VI (254-241 B. C.) and VII (20th Cent. A. D.?), Harvard Studies in Classical Philology, Vol. 96 (1994), pp. 127-160+I-IV (38 pages), page 130
- ↑ James Clackson, Oscan in Sicily, in Language and Linguistic Contact in Ancient Sicily, Cambridge University Press, 2012, pages 141-143
לוחות אנטלה40741546