אנטלה
בדף יחידה:Coordinates/styles.css אין תוכן.
אנטלה (ביוונית: Ἔντελλα) הייתה עיר עתיקה בשליש המערבי של סיציליה, על הגדה השמאלית של בליצ'ה, באמצע הדרך בין צפון ודרום האי.
היסטוריה
התושבים הקדומים של אנטלה היו כנראה ממוצא סיקאני, למרות שהמסורות הנוגעות להקמתה קישרו אותה עם האלימי והמושבה הכביכול טרויאנית[1]. על פי כמה סופרים, ורמז אצל סיליוס איטליקוס, אנטלה נוסדה על ידי אססטס, ונקרא על שם אשתו אנטלה. ורגיליוס מציג את אנטלוס, המזוהה כגיבור של העיר, כידיד של אססטס. מסורת אחרת מיחסת את יסודה של אנטלה לאלימוס[1].
אנטלה הייתה, יחד עם אריס וסג'סטה, בין המרכזים החשובים ביותר של האלימיאנים. עם זאת, תוקידידס מונה רק את אריקס ואגסטה כשתי הערים היחידות של האלימי[1]. חפירות ארכאולוגיות מצאו באנטלה קברים מתקופת הברזל[2].
האזכור ההיסטורי הראשון של אנטלה נמצא אצל דיודורוס, שמספר שבשנת 404 לפני הספירה 1200 שכירי חרב קמפניים בשירות הקרתגים, הוכנסו לעיר כבני ברית במהלך המלחמה, ואז פנו נגד תושבי העיר, הרגו את הגברים והתיישבו בעיר, בה שלטו במשך שנים רבות[1].
במהלך המלחמות הבאות של דיוניסיוס עם הקרתגים, תושבי אנטלה הקמפניים התייצבו לצד הקרתגים, והם המשיכו להיות נאמנים לקרתגים גם בשנת 396 לפני הספירה, כאשר כל ערי סיציליה למעט חמש עברו לצד של דיוניסיוס.
רק בשנת 368 לפני הספירה הצליח העריץ הסירקוזי לצמצם את אנטלה. נראה כי העיר עדיין נשארה בידי הקמפניים, אך כעת הייתה עוינת את הקרתגים, אשר בשנת 345 לפנה"ס כבשו את סביבותיה והטילו מצור על העיר. זמן קצר לאחר מכן אנו מוצאים את העיר בידי הקמפניים, אך הוא הוחזר לעצמאותו על ידי טימוליאון.
מהזמן הזה והלאה יש מעט עדויות על אנטלה. השם מוזכר רק בדרך אגב בתיאור המלחמה הפונית הראשונה, והיא ננטשה ולא לקחה חלק במאבקים בין רומא לקרתגו. אנטלה אוכלסה מחדש לאחר המלחמה בפליטים ושבויי מלחמה קמפניים וצאצאי שכירי החרב שהתיישבו בעיר במאה החמישית לפני הספירה, כפי שמציינים לוחות אנטלה. העיר שגשגה באופן יחסי ובסביבותיה גודלו תבואה וגפנים ליין. מרקוס טוליוס קיקרו משבח את חריצותם של תושבי העיר בעבודתם החקלאית.
כמו רוב ערי סיציליה, אנטלה סבלה קשות תחת שלטונו של גאיוס ורס (אנ').
האזכורים האחרונים של אנטלה הם בכתבי פליניוס ותלמי.
עם זאת, אנטלה המשיכה להתקיים לאורך כל ימי הביניים, עד המאה ה-13, כאשר, לאחר שהפכה למעוז של הסרצנים, היא נכבשה על ידי הקיסר פרידריך השני והושמדה לחלוטין, והתושבים הועברו לנוצרה ליד נאפולי.
האתר
האתר, שעדיין שמר על שמו העתיק בימי פאזלו, מתואר על ידו כעמדה בעלת עוצמה טבעית גדולה, מוקפת במורדות חדים מכל צדדיו מלבד אחד, בעלת שטח נרחב.
לנהר הבליצ'ה ברך ליד אנטילה, כך שהוא זורם מצפון וממערב לאנטלה.
חפירות מראות שפולחן דמטר וקורה התקיים בעיר מהמאה ה-5 עד המאה ה-3 לפני הספירה במקדש שמחוץ לחומות. רוב הקברים בנקרופוליס "A" מתוארכים לעידן ההלניסטי, כפי שעולה מדרך הקבורה, ומכלי החרס שנמצאו בהם.
החומות
חומה באורך של כ-2800 מ' הגנה על הצד הצפוני, הנגישה ביותר מהעמק ומנהר הבליצ'ה. בדרום, במזרח ובמערב, הקירות הסלעיים מציעים הגנה טבעית. במפגש של שני העמקים שערים לגבעת רוקה. לשער הצפון-מערבי הגיעה דרך, עדיין שלמה, המתפתלת לאורך המדרונות של קוצו פטרארו.
האגורה
בעמק המזרחי שרידים מרשימים של מבני ציבור: מקדש ללא פריסטאזיס ( oikos ) ובו מזבח פנימי מהעשורים הראשונים של המאה ה-5 לפנה"ס, ואסם שנבנה בסוף המאה ה-4 ונהרס בשריפה באמצע המאה ה-3 לפנה"ס. שני מבנים אלו היו מיושרים לאורך הצד המזרחי של האגורה.
ממצאים
בסביבות שנת 1970 נמצאו באזור שמסביב לעיירה קונטסה אנטלינה שמונה לוחות ברונזה הידועים כגזירות אנטלה בהן מתייחסים לקמפאניים שהרכיבו את אוכלוסיית אנטלה באמצע המאה השלישית לפנה"ס ושהיו צאצאיהם של 1200 שכירי חרב במאה ה-לפנה"ס שהתיישבו בעיר. התווים המשמשים על הלוחות הם יוונית, אבל השפה שדיברה אלימי הייתה אננלית. שבעה מהם הכילו גזירות של העיר אנטלה. תארוך הלוחות נתון במחלוקת; אבל נראה שהם שייכים לסוף המאה ה-4 או לאמצע המאה ה-3 לפני הספירה.
יש מטבעות קיימים של אנטלה, עם האגדה ΕΝΤΕΛΛΙΝΩΝ במלואו; בעוד שאחרים שנפגעו תחת הכיבוש הקמפני של העיר יש ΕΝΤΕΛΛΑΣ, ובגב ΚΑΜΠΑΝΩΝ.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
אנטלה40728915Q2262528