לוגוגרמה

לוגוגרמה או לוגוגרף היא סימן אורתוגרפי שמבטא מילה שלמה, או מורפמה (רכיב דקדוקי), להבדיל מסימנים המייצגים פונמות, או הברות. לדוגמה, הביטוי: 3% מורכב משתי לוגוגרמות, שמייצגות את הביטוי בעברית: שלושה אחוזים.

כיוון שלוגוגרמות אינן כוללות היבטים פונטיים, אפשר בקלות יחסית להעביר אותן משפה לשפה, בפרט כשהן מייצגות מילה שלמה. כך, הביטוי לעיל נוצר בשפות אירופיות, אולם הוא נכנס לשימוש גם בעברית ובשפות שונות נוספות.

רוב שיטות הכתב המשמשות שפות מדוברות בימינו, הן שיטות אלפביתיות-פונמיות. כלומר, הן כוללות מספר מצומצם של סימנים, כשכל סימן מייצג פונמה בשפה (אם כי ברוב השפות, המערכת האלפביתית כוללת מספר גדול של חריגים). בכל זאת, גם בשיטות האלפביתיות-הפונמיות קיימים סימנים המייצגים מושגים שלמים, כלומר לוגוגרמות. הדוגמה המובהקת ביותר לסדרת לוגוגרמות היא עשר הספרות שכלולות ברוב שיטות הכתיבה בעולם. כל ספרה מייצגת מושג אריתמטי, וכללי הצירוף של הסימנים אינם תלויים בתחביר או במורפולוגיה של שפה מדוברת כלשהי. לדוגמה, הסימן 2 מייצג מושג אריתמטי שמכונה בעברית "שתיים" ובאנגלית "two". הסימן עצמו זהה בשתי השפות, כיוון שהוא מייצג מושג, ולא היבט פונטי של המילה המקבילה לו בשפה כלשהי. אף על-פי-כן, מטעמים של מסורת, בשפות כגון ערבית, פרסית, הינדית ויפנית משתמשים בלוגוגרמות אחרות לציון אותו מושג. לוגוגרמות נפוצות נוספות הן $ שמציין "דולר", % שמציין "אחוז". אפשר לראות גם בחלק מסימני הפיסוק לוגוגרמות. למשל הסימן ? מייצג את המושגים שאלה או תהייה, אם כי בשפה המדוברת אין ייצוג פונטי מובהק למושגים האלה. במקרה זה הסימן מקל על קריאת טקסט כתוב שאינו כולל רמזים חוץ-לשוניים כמו אינטונציה והבעות פנים.

לפעמים הלוגוגרמות משולבות בסימנים פונטיים. כך, למשל, באנגלית, הביטוי 1st כולל את הלוגוגרמה 1 וביטוי פונטי st ("סט"), וביחד הם מייצגים את המילה האנגלית "first" ("פירסט"=ראשון).

ישנן שיטות כתיבה שבהן רוב הסימנים הם לוגוגרמות. שיטות כאלה היו נפוצות בתקופות קדומות במצרים ובמסופוטמיה, ומהן התפתחו בהדרגה שיטות כתיבה הברתיות ואלפביתיות.

ממצאים ארכאולוגיים מעידים כי הכתב השומרי כלל בתחילתו לוגוגרמות, ומאוחר יותר הפך לכתב הברתי. שלב המעבר מכונה שיטת רבוס. בשיטה זו משתמשים בערך הפונטי של הלוגוגרמה בשפה נתונה, במקום במשמעותה, כדי ליצור סימנים חדשים. לדוגמה, שימוש בסימן ל"מיץ" יחד עם הסימן ל"פה" כדי ליצור את המילה "מצפה". שיטת המעבר הזאת הופכת את הכתב ספציפי לשפה. בהדרגה ייחסו הסופרים השומרים חשיבות רבה יותר לערך הפונטי של הסימן מאשר למשמעות שלו, עד שהכתב הפך הברתי לגמרי. אף על-פי-כן, השימוש בלוגוגרמות יכול להסביר את האימוץ המהיר יחסית של הכתב השומרי בידי דוברי השפה האכדית, שפה השונה מהשומרית במידה רבה. ייתכן שבתחילה השתמשו הסופרים האכדים בלוגוגרמות שומריות, וקראו אותן כמילים אכדיות. ככל שהתפתח הכתב השומרי והפך הברתי, הפכו הרישומים האכדיים בלתי ניתנים לקריאה עבור הסופרים השומרים ולהפך. כתב ההירוגליפים המצרי שונה מאד מן הכתב השומרי, אולם נראה כי הוא התפתח בדרך דומה. הכתובת המצרית הראשונה שנמצאה מציינת את שמו של המלך (פרעה) נער-מר (3100 לפנה"ס) בשיטת רבוס - שמו כתוב באמצעות צירוף שתי לוגוגרמות, אולם ההתייחסות היא לערכן הפונטי: שרטוט של דג שפמנון, שנהגה "נער" במצרית עתיקה, ושרטוט של אזמל, שנהגה "מר".

כיום, שיטות כתב שבהן רוב הסימנים הם לוגוגרמות נפוצות במזרח-אסיה, בעיקר בסין וביפן. הכתב הסיני כולל עשרות אלפי לוגוגרמות. כל לוגוגרמה מבטאת מושג בשפה, ואפשר גם לצרף אותן להבעת מושגים נוספים. שימוש בשיטת רבוס נעשה לפעמים לצורך כתיבת שמות אנשים ומקומות זרים, אולם בדרך כלל צירופי הסימנים מתחשבים במשמעות הלוגוגרמות ולא בערכן הפונטי. השפות המדוברות בסין (כולן מכונות במערב "סינית") הן שפות אנליטיות, כלומר המורפולוגיה דלה, והמילים כמעט שאינן משתנות לפי מיקומן במשפט או קשריהן התחביריים עם מילים אחרות. לפיכך קל יחסית להשתמש בלוגוגרמות לכתיבת אחת מהשפות הסיניות.

האלפבית היפני מורכב משלוש מערכות של סימנים, שתיים מהן הברתיות, ואחת, המכונה קנג'י, היא מערכת של לוגוגרמות. מקורו של הכתב קנג'י בסימניות הסיניות, אולם במהלך הדורות נוצרו הבדלים משמעותיים בין שתי מערכות הכתב. יפנית היא שפה בעלת מורפולוגיה עשירה יחסית. לפיכך, טקסט יפני רגיל כולל בעיקר לוגוגרמות של קנג'י, אולם רכיבים מורפולוגיים נכתבים בכתב הברתי המכונה הירגאנה ומשולבים בין הלוגוגרמות. הירגאנה שהיא מערכת סימנים הברתית, שהתפתחה במשך השנים ממערכת הלוגוגרמות. באופן דומה, התפתחה מערכת הברתית מקבילה המכונה קטקאנה, שמשמשת כיום רק לכתיבת שמות זרים.

כתב לוגוגרמות שימש חוקרים שערכו ניסויים בלשניים בקופי אדם. כיוון שמבנה הפה, הגרון והאף של קופי אדם אינו מאפשר הגיית מגוון של צלילים, השתמשו החוקרים בשפת סימנים או בשפת לוגוגרמות כדי לבדוק האם הקופים מסוגלים לרכוש שפה טבעית. קנזי, קוף ממין בונובו, למד לדבר בשפת לוגוגרמות. זוהי שפה מתוכננת, כלומר חיקוי של שפה טבעית, שבה במקום להגות את המילים, יש להקיש על לוגוגרמות המוטבעות על גבי מקלדת.