לבן (אישיות מהתנ"ך)

לַבֵּן הוא אישיות מהתנ"ך שמוזכר פעם אחת בספר תהילים, פרק ט', פסוק א'. לבן היה אויבו של דוד המלך.

פרק ט' שבתהילים מתחיל עם המילים ”לַמְנַצֵּחַ עַל מוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד”. פרשני המקרא נחלקו מה פירוש המילים "על מות לבן". בעוד שחלקם פירשו זאת כמות אבשלום בנו של דוד, רבי דונש בן לברט פירש כי מדובר באויב "שהיה שם אחד נסיכי הגוים שלחץ את ישראל". וכך גם פירש המצודות.

המלבי"ם כותב כי "לבן זה (כפי המבואר מן המזמור) החריב ערים רבים והאביד גוים וממלכות, ואחר כך נלחם עם דוד ודוד נצחו, ואחרי שובו מן המלחמה, הגיע מפלתו על ידי ה', שנוקש על ידי הדברים שהכין ללכוד בו את דוד שנית, וגם חילו וממלכתו נאבדו".

הרד"ק מביא בשם אביו רבי יוסף קמחי כי לבן הוא גליית הפלשתי.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.