לאזים
 | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| 1,600,000 איש (2014) | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
| בעיקר בטורקיה לאורך החוף הדרום-מזרחי של הים השחור ובדרום מערב גאורגיה בחבל אג'ריה, וכן בבלגיה, צרפת, גרמניה וארצות הברית | |
| שפות | |
| לאזית | |
| דת | |
| בעיקר אסלאם סוני | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| מגרלים |
הלאזים או הצ'אנים (בלאזית: ლაზეფე, בגאורגית: ლაზები, או ჭანები, בטורקית: Laz) הם קבוצה אתנית שהתגוררה בתחילה לחוף הים השחור על גדות מחוזות צפון-מזרח טורקיה ומערב גאורגיה. השפה המדוברת בפיהם קרובה למגרלית ומעט מרוחק יותר מהגאורגית (ממשפחת השפות הכרתווליות). בגאורגיה הם מוגדרים בדרך כלל כ"קבוצה טריטוריאלית-תרבותית" של הגאורגים. למרות זאת, ישנם לאזים בטורקיה הדוחים אף את המושג "כרתוולים" מתוך מטרה לשייך את עצמם כחלק מקבוצה אתנית לאזו-מגרלית או לזאנים שגירשו את הגאורגים.
הלאזים השתייכו בעבר לדת הנוצרית בתקופת האימפריה הביזנטית והממלכה הגאורגית המאוחדת, אבל כיום כמעט כולם הם סונים מוסלמים. הם דוברים שפה משלהם הנקראת לאזית. הלאזים צויינו כבר מימי קדם כפולקלור דייגים על ידי הטורקים (למעשה, רובם הם איכרים המגדלים תה ותירס) מכיוון שהאנשובי היה חלק ניכר מהתזונה שלהם. תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, הם התגוררו בלאזיסטן. המסורות הפולקלוריסטיות שלהם דומות לאלו של הגאורגים, במיוחד של המגרלים, עם השפעות טורקיות.
ההיסטוריה של לאזונה
הלזים מתגוררים באזור גאוגרפי המצוין כיום כ"לאזונה" (ლაზონა). כיום, כל האזור הוא חלק מהרפובליקה של טורקיה. ההיסטוריה שלהם מתוארכת אחורה לפחות למאה ה-6 לפנה"ס. כאשר הממלכה הגאורגית הראשונה במערב הייתה ממלכת קולכיס, שכיסתה את שטח מערב גאורגיה המודרנית והנפות הטורקיות המודרניות: טרבזון וריזה. בין תחילת המאה ה-2 לפנה"ס והשנים המאוחרות של המאה ה-2, ממלכת קולכיס, יחד עם הממלכות השכנות, הפכה לזירה מאבק אלילים והרסני בין הכוח המקומי החזק של הקיסרות הרומית לבין ממלכת ארמניה והממלכה שהתקיימה תקופה קצרה פונטוס. כתוצאה ממערכה רומאית מבריקה של המצביאים פומפיי ולוצולוס, ממלכת פונטוס נהרסה לגמרי על ידי הרומאים, וכל השטחים כולל קולכיס, סופחו לתוך האימפריה הרומית כפרובינציות.
הממלכה הקודמת של קולכיס אורגנה מחדש על ידי הרומאים לפרובינציה בשם לזיקום שנוהלה על ידי לגטי רומאי. התקופה הרומית סומנה על ידי הלניזציה של המחוז במושגים של שפה, כלכלה ותרבות. לדוגמה: החל מתחילת המאה ה-3, האקדמיה לפילוסופיה היוונית-לטינית של פאסיס הייתה מפורסמת יחסית בכל רחבי רומא. בתחילת המאה ה-3, שונה סטטוס הפרובינציה הרומית לזיקום למידת מה של אוטונומיה, כך שבסוף אותה מאה התפתחה לעצמאות מלאה ונוסדה ממלכת לזיכה (מכסה את המחוזות ההיסטוריים של סמגרלו, אג'ריה, גוריה ואבחזיה) על בסיס של נסיכויות קטנות של זאנים, סוואנים, אפסלים וסנוג'ים. ממלכת לזיכה התקיימה 250 שנה עד שבשנת 562 הוא סופחה לאימפריה הביזנטית. באמצע המאה ה-4, אימצה לזיכה את הנצרות כדת הרשמית של הממלכה. אירוע זה קודם על ידי שמעון ה"קדוש", משנים-עשר השליחים של אותו האיש, שהטיף בכל רחבי ממלכת לזיכה, ומצא את מותו בסוואנירי, מערב לזיכה. וזאת לפי משה מצ'וריינה, "אויבי הנצרות קטעו אותה ל-2 חצאים במסור".
האיחוד מחדש של לזיכה עם ממלכת אבחזיה לתוך האימפריה הביזנטית בשנת 562 הביאו ל-150 שנות יציבות יחסית שהופסקה בתחילת המאה ה-7 כאשר הופיעו הערבים הופיעו באזור ככוח אזורי חדש.
תפוצה גאוגרפית
הממלכה הקדומה קולכיס והממלכה שירשה אותה לזיכה הייתה ממוקמת באותו מחוז בו היו ממוקמים דוברי הלאז של היום, ותושביו דוברים כנראה ורסיה תורשתית של אותה שפה. קולכיס הייתה מקום מושבם של יאסון והארגונאוטים המפורסמים מהמיתולוגיה היוונית.
כיום רוב דוברי הלאזית מתגוררים בצפון טורקיה, ברצועת האדמה לאורך החופים הדרום מזרחיים של הים השחור, בנפות פזאר (Atina), ארדשן (Artaşen), פינדיקלי (Viče) של נפת ריזה, ונפות: ארהבי (Arkabi), הופה (Xopa), בורשקה בנפת ארטווין. ישנם גם קהילות בצפון מזרח אנטוליה קרמורסל (נפה) שבנפת קוג'אלי, אקשקוסה שבפרובינציית דוזסה, נפת סקריה ופרובינציית ברטין), היו מהגרים רבים שהתיישבו ממלחמת רוסיה-טורקיה, 1878-1877 וכיום גם איסטנבול ואנקרה. רק קבוצה קטנה של לאזים מתגוררת בגאורגיה, בעיקר באג'ריה. (ההערכה היא של כ-30,000 דוברי לאז, מתוכם כ-2,000 איש בסארפי).
לאזים עבור אלה שאינם לאזים
הטורקים קוראים להם "לאז" לכל תושבי פרובינציות הים השחור מזרחית לנפת סמסון. השם לזכה מתייחס בדרך כלל לשפה הלאזית, מצביע על הדיאלקט בנפת טרבזון של טורקית לאלה שאינם לאזים, אף על פי שלאמיתו של דבר היא שפה דרום קווקזית, ללא קירבה לשונית לטורקית. מצד שני הלאזים נוטים להפריד את עצמם מהתושבים האחרים של המחוז. כמו כן מי שאינם לאזים, מסרבים לקבל את השם ומעדיפים לקרוא לעצמם "קרדניזי" (שמשמעותו: מהים השחור).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לאזים |
- www.lazuri.com
- בני ציפר (איסטנבול), בין הלהיות והלא להיות, הארץ מוסף תרבות וספרות, 1.8.2007
- לאזית באתר אתנולוג
 | |
|---|---|
|
24914966לאזים