אינגילואים
 | |
| אינגילואי מוסלמי. ציור: תאודור הורשלט. 1896 | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| 12,000 | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
| מחוז זגטאלה ומחוז קאח באזרבייג'ן | |
| שפות | |
| דיאלקט איגילואי של גאורגית ואזרית | |
| דת | |
| אסלאם סוני | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| גאורגים |
אינגילואים או הרתים (בגאורגית: ინგილოები/ჰერები) הם קבוצה אתנית של הגאורגים המתגוררים בסאינגילו - צפון מערב אזרבייג'ן והם דוברי דיאלקט אינגילואי של הגאורגית[1].
על פי ההגדרה במילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון המילה אינגילואים היא שם נרדף לגאורגים מוסלמים[2]. האינגילואים מחולקים מבחינה דתית לנוצרים ומוסלמים סונים. רוב האינגילואים המוסלמים מתגוררים בכפרים האזריים עליאבד ומוסול שבמחוז זגטאלה וכפר איטיטלה שבמחוז בלקן. האינגילואים הנוצרים מתגוררים במחוז קאח האזרי בכפרים: קאח אינגילוי, בויוק אלאטמיר, קאחבאש, עליביילי, משאבאש, זאגאם, חאלאפטאלה, קאראמשה וקימיר. בתחילת המאה ה-20 היו חמש קהילות נוצריות וארבעה בתי ספר.
כתוצאה מפעילות מיסיונרית של האגודה לשיקום הנצרות האורתודוקסית בקווקז (Общество восстановления православного христианства на Кавказе), שנוסדה ביולי 1860, מונו 12 עמאים ואינגילואים רבים התנצרו באותה שנה. בשנת 1863 9 מאותם עמאים התאסלמו בחזרה. פעילות האגודה נתקלה בהתנגדות המולות. טאראסי איוואנסקי, המפקח על מחוז זקלטה מטעם האימפריה הרוסית, דיווח כי המולות אסרו על האינגילואים (במחוזות זקלטה וקאח) לדבר גאורגית אפילו לשימוש היומיומי. עובדה זו פורסמה בשנת 1915 גם בעיתון קווקזקוי סלובו (Кавказское Слово). העיתון ציין כי אחרי שנות ה-60 של המאה ה-19, לאחר שהאימאם שאמיל נכנע לאימפריה הרוסית, החלו האינגילואים לאבד את שפת האם שלהם. העיתון מייחס זאת למאמצים העיקשים לשחזור הנצרות האורתודוקסית בקירבם, שהובילה להגברת האמונה המוסלמית שלהם ולהתרחקות מכל דבר גאורגי או נוצרי.
העיתון הגאורגי סכרתוולו (საქართველო, הופיע בגאורגיה בשנים 1915-1921) דיווח כי רבים מהכפריים החליטו שאימהות לא ידברו גאורגית עם ילדיהם כדי לזרז את היעלמות השפה הגאורגית. כמו כן, החלו האינגילואים לשאת נשים ממחוזות נוחי וקאזאח, שהיו מאוכלסים באזרים או דאגסטנים מוסלמים. ילדים שההורים שלהם לא דוברי טטרית נשלחו לכפרים טטרים ללימוד השפה ובכדי להשכיח מהם את שפת האם הגאורגית. האינגילואים הפסיקו לבקר את המקומות ה"קדושים" (כנסיות) שלהם סגדו על לאותם ימים. על פי העיתון, האינגילואים, קיבלו את מנהגי האזרים המוסלמים והלכו בעיניים פקוחות ובאופן וולנטרי לאיבוד הלאומיות הגאורגית.
האינטליגנציה הגאורגית באותם ימים הקדישה תשומת לב רבה לשחזור הלאומיות הגאורגית בקרב הגאורגים המוסלמים לאחר הפלישה העות'מאנית לאג'ריה. העיתונות הגאורגית ציינה את הצורך המיידי בנחיצות העבודה הרבה הדרושה במחוז זגטאלה לשחזור התרבות המקורית של האינגילואים.
דמוגרפיה[3]
| ההתפתחות הדמוגרפית של אינגילואים בין השנים 1926 ו-1999
| ||||||
| 1926 | 1939 | 1959 | 1970 | 1979 | 1989 | 1999
|
| 9,500 | 10,196 | 9,526 | 13,595 | 11,412 | 14,197 | 14,900 |
בכפר עליביילי ישנו תיאטרון דרמה גאורגי ממלכתי של מחוז קאח[4]. בשנת 2009 יצא לאקרנים סרט דוקומנטרי על האינגילואים בהפקת אזרבייג'נפילם.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Ronald, Wixman (1984). The peoples of the USSR: an ethnographic handbook. M.E. Sharpe. עמ' 82. מסת"ב 9780873325066
- ^ Ингилойцы במילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון
- ^ http://demoscope.ru/weekly/pril.php
- ^ Qakh State Georgian Drama Theatre
25320443אינגילואים