לאו בלגיקוס

לֵאוֹ בֶּלְגִיקוּס, או האריה של ארצות השפלה (בלטינית Leo Belgicus, בהולנדית de Nederlandse Leeuw) הוא כינוי למפה של ארצות השפלה בדמות אריה. מפות בסגנון זה היו נפוצות בתקופת תור הזהב בהולנד, מסוף המאה ה-16 ועד ראשית המאה ה-18. התואר הלטיני Belgicus שימש ביחס לכל ארצות השפלה (פחות או יותר מלוא שטחן של בלגיה והולנד של ימינו, וכן חלקים מלוקסמבורג וצפון צרפת), ולא רק לאזור בלגיה המודרנית.

מפת לאו בלגיקוס המוקדמת ביותר היא זו שהכין הקרטוגרף האוסטרי מיכאל אַייצינגר (Aitzinger) בשנת 1583, בתקופה שבה לחמו ההולנדים על עצמאותם (מלחמת שמונים השנה). המפה הושפעה מדימוי האריה כסמל לגבורה ואצילות, וכן מכך שהוא מופיע על שלטי האצולה של כמה מן המחוזות החשובים שנלחמו על עצמאותם, ביניהם בראבנט, פלנדריה, זלנד ואחרים.

בעקבות המפה של אייצינגר הופיעו רבות נוספות, במדיומים שונים. בסוג הנפוץ ביותר מופיע ראשו של האריה בקצה הצפון-מזרחי של המדינה והזנב בחלק הדרום-מזרחי. הגרסה המפורסמת ביותר היא זו שיצר קלאס יאנסזון פיסר (Visscher), שצוירה ב-1609 לרגל הסכם הפסקת אש במלחמה, שציין מפנה חשוב לטובת הרפובליקה ההולנדית החדשה. עיצוב פחות נפוץ הפך את הכיוון והציג אריה רובץ, והמערב בראש המפה במקום הצפון כנהוג. גרסה שלישית הופיעה מאוחר יותר, לאחר שלום וסטפליה (1648). היא נקראת לאו הולנדיקוס, ונראה בה רק מחוז הולנד.