לאון אברהם
 | |
| לאון אברהם, צרפת 1932 | |
| לידה |
11 בנובמבר 1896 טרנובז'ג |
|---|---|
| פטירה |
14 בדצמבר 1959 (בגיל 63) צה"ל (כיום לימן) |
| תאריך עלייה | 1952 |
לאון יחזקאל יהודה אברהם (11 בנובמבר 1896 – 14 בדצמבר 1959) היה מפקד יחידה של המחתרת היהודית בצרפת (OJC) במלחמת העולם השנייה, שנודע בכינוי "לוטננט ליונל". מנהיג יהודי וממארגני עליה ב' בצרפת.
קורות חייו
צרפת של טרום מלחמת העולם השנייה
אברהם נולד בעיר טרנובז'ג (בפולנית: Tarnobrzeg, ביידיש: דזיקאוו) שבגליציה, אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא גדל בשטרסבורג שבצרפת שהייתה אז חלק מן הקיסרות הגרמנית[1]. ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, התנדב לצבא האוסטרו-הונגרי, על אף שטרם מלאו לו 18, ושירת בדיוויזיה הצ'כית שלה. הוא התקדם לדרגת קצונה, נפצע מספר פעמים וזכה לעיטורי כבוד.
לאחר מלחמת העולם הראשונה השתחרר לאון בן ה 22 מהצבא האוסטרו-הונגרי, נשאר בווינה ושם עבד, למד להיות זמר אופרה, שיחק כדורגל בקבוצת הכח וינה ואף זכה בתחרויות חתירה בקיאק. אחר כך עבד ושיחק כדורגל בגרמניה ולבסוף שב לעיר שטרסבורג שהפכה לסטרסבור הצרפתית, הצטרף לאחיו ושימש כמנהל המכירות בבית חרושת לטקסטיל שהיה בבעלות המשפחה. הוא נשא לאשה את בת אזור אלזס היהודי הוותיק ג'רמן הלברון והיה פעיל בתנועת הנוער הציונית "התקווה" ובקרן הקיימת.
-
אברהם במדי הצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה -
אברהם (יושב משמאל) קצין בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה -
אברהם (רביעי משמאל) בתנועת הנוער התקווה, 1920
תרבות, ספורט, קהילה וציונות
אברהם היה כדורגלן מפורסם. הוא למד להיות זמר אופרה בווינה ולמד חזנות וניצוח על מקהלת בית כנסת בשווייץ, היה ראש המקהלה וחזן בבית הכנסת הגדול בשטרסבורג, אשר נשרף מאוחר יותר על ידי הגרמנים ב-1940.
-
אברהם כחזן בבית הכנסת הגדול בשטרסבורג, 1934 -
אברהם (ראשון מימין למעלה) בלגיון הזרים, 1939
בצרפת של מלחמת העולם השנייה
לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס אברהם ללגיון הזרים הצרפתי. משפחתו התגוררה בשטרסבורג עד שנת 1939. כאשר גבר איום המלחמה, עזבה המשפחה את שטרסבורג יחד עם כלל האוכלוסייה היהודית במסגרת פינוי ממשלתי מסודר, והתארחה אצל קרובים בעיר קלרמון-פראן.
עם פלישת הוורמאכט לצרפת וכניעת צרפת לגרמניה, נפל הגדוד בו שירת בשבי הנאצים. אברהם ברח מצעדת השבי, עם המרגמה שעל גבו, והגיע פצוע למשפחתו בקלרמון-פראן ששכנה באזור החופשי של צרפת. לאחר שהחלים הוא הקים גדוד במחתרת הצרפתית היהודית (ה-OJC - Organisation Juive de Combat; ה"מקי" היהודי) ועסק במילוט יהודים למקומות מסתור בהרים, זיוף מסמכים, אימוני נשק וארגון קבוצות לחימה. ב-1941, כאשר התפרסמה ההנחיה לכל היהודים להגיע למשרדי הממשלה ולקבל חותמת "יהודי" בתעודת הזהות, החלה משפחתו בפעילות מחתרתית. ב-1943 גברה הנוכחות הנאצית בעיר, יהודים נלקחו על ידי הגסטאפו והמשפחה נאלצה להתפזר. הילדים הוחבאו בעזרת המחתרת, חלקם אצל משפחות לא יהודיות, ואילו אברהם וג'רמן עלו להרים שבסמוך לקלרמון-פראן להתחבא עם אנשי המחתרת, באזור לה שמבון-סור-ליניון.
כמפקד גדוד במחתרת, הוביל אברהם ב-1944 את אנשיו ואת בנו ז'ראר ממקומות המסתור שלהם בסביבת לה שמבון-סור-ליניון, לקרב על שחרור העיר ליון. במהלך קרבות אלה עצרה המחתרת היהודית בפיקודו של אברהם שורה של משתפי פעולה צרפתים, כולל הקומיסר לעניינים יהודיים באזור ליון. לאחר שחרור האזור מן הצבא הגרמני, שבה משפחתו לקלרמון-פראן ומאוחר יותר, ב-1947, לשטרסבורג.
לאחר המלחמה
עם תום המלחמה פעל אברהם במסגרת עליה ב' לגיבוש קבוצות צעירים יהודים, להעלאתם לארץ ישראל ולרתימתם למאמץ ההתיישבות. אברהם היה פעיל הקרן הקיימת בצרפת ועסק באיסוף תרומות למפעל הציוני בארץ. בזכות השירות בלגיון הזרים זכה אברהם לאזרחות צרפתית. בזכות פעילותו במחתרת הוענקו לו במאי 1947 דרגת קצונה (לוטננט) בצבא הצרפתי וכן שני עיטורים: צלב המלחמה (Croix de guerre avec étoile de Bronze) ומדליית צרפת המשוחררת (Médaille de la France libérée).
אברהם עלה לישראל עם אשתו ב-1952 בעקבות בניו, שעלו ארצה לפני 1950. הוא הצטרף אליהם למושב צה"ל (שם המושב שונה ל"לימן" החל מ-28 באפריל 1959) שבגליל המערבי, שם עסק בחקלאות, ושם הקים, עם שני בניו, את מערכת המים במושב, שימש חזן ומנצח מקהלה בבית הכנסת הגדול בחיפה וכתב תווים לתפילות המקהלה.
אברהם היה נשוי לז'רמן, ולו שני בנים ובת. נפטר ב-1959 במושב צה"ל ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים. בנו הבכור רוג'ה אברהם היה מראשוני נגני הג'אז בישראל[2]. בנו השני ג'רר גרשון אברהם הקים את מפעל המתכת "כור מתכת" בקרית שמונה, היה מנהל קבוצת הכדורגל בעיר במשך שנים רבות ומראשי ענף הכדורגל בישראל. בתו ארלט אברהם הייתה פסנתרנית ועורכת מוזיקלית בקול ישראל ואשתו של איש הרדיו והטלוויזיה עמנואל הלפרין.
-
אברהם (הקצין העומד ראשון משמאל ומצדיע) בטקס קבורת הרוגי המחתרת על כיבוש העיר ליון, 1944 -
אברהם כקצין בצבא הצרפתי לאחר היציאה מהמחתרת, 1945
מסמכים ותעודות
-
זימון לקבלת חותמת "יהודי", 1941 -
פרסום רשמי ב"רשומות" של עיטורים עבור אברהם ואחרים מאנשי המחתרת, 1947
ראו גם
קישורים חיצוניים
- סקירה על המחתרת היהודית בצרפת, באתר ארגון הפרטיזנים
- החותם juif בצרפת, באתר "עלומים"
הערות שוליים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לאון אברהם |
- ^ במלחמת צרפת–פרוסיה כבשה גרמניה מצרפת את חבלי אלזאס ולורן, בהם שוכנת שטרסבורג. חבלי ארץ אלו חזרו לידי צרפת רק לאחר מלחמת העולם הראשונה
- ^ דודי פטימר, "תנו לו את הבס" – סיפורו של רוז'ה אברהם
35848172לאון אברהם