לאה כהן

לאה כהן
Леа Коен

מדינה
שגרירת בולגריה בבלגיה ולוקסמבורג 1991–1996 (כ־5 שנים) תחת שר החוץ סטויאן גאנב, ליובן ברוב, סטניסלאב דסקאלוב, איוואן סטאנצ'וב, גאורגי פירינסקי
שגרירת בולגריה לאיחוד האירופי 1991–1993 (כשנתיים) תחת שר החוץ ויקטור וולקוב, סטויאן גאנב, ליובן ברוב, סטניסלאב דסקאלוב
שגרירת בולגריה לאיחוד המערב-אירופי ולנאט"ו 1993–1996 (כ־3 שנים) תחת שרי החוץ ליובן ברוב, סטניסלאב דסקאלוב, איוואן סטאנצ'וב, גאורגי פירינסקי, אירינה בוקובה
שגרירת בולגריה בשווייץ וליכטנשטיין 1997 – 17 במאי 2001 (כ־4 שנים) תחת שרי החוץ אירינה בוקובה, סטויאן סטאלב

ספרה האחרון של לאה כהן: "הצלה, רדיפה ושואה בבולגריה הצארית (1940–1944)"

לאה פֶּפּוֹ כהן (בבולגרית: Леа Пепо Коен‏; נולדה ב-29 ביוני 1942 בסופיה, ממלכת בולגריה) היא סופרת, מוזיקולוגית, חוקרת שואה, דיפלומטית ופוליטיקאית בולגרייה-יהודייה, אשר כיהנה כחברת האספה הלאומית הבולגרית ובמספר תפקידי שגרירה של בולגריה באירופה.

קורות חייה

קריירה מקצועית

לאה כהן נולדה בסופיה במשפחה יהודית של עורכי דין. היא סיימה את האקדמיה הלאומית למוזיקה במגמות פסנתר ומוזיקולוגיה, והמשיכה את לימודיה בתולדות המוזיקה באוניברסיטת אוטרכט שבהולנד. היא פרסמה חמישה ספרים בתחום תולדות המוזיקה, ובהם מונוגרפיות על ליובומיר פיפקוב ופאול הינדמית. כן פרסמה מאות מאמרים בתחומי תרבות, אמנות ופוליטיקה בבולגריה. כהן תרגמה מצרפתית לבולגרית ספרים אודות עבודתם וחייהם של קלוד דביסי, מוריס מטרלינק וז'אן קוקטו. הייתה עורכת ראשית של המגזין "מוזיקה בולגרית", הרצתה באקדמיה למוזיקה, מחול ואמנות חזותית בפלובדיב (גר'), וניהלה את התזמורת הפילהרמונית של סופיה .

ב-2012 כתבה את הספר הדוקומנטרי "תאמין" - 8 זוויות על השואה בבלקנים. הספר תורגם לאנגלית ויצא לאור בסקופיה.

ב-2019 פרסמה את ספרה "נשות קולנוע רויאל", העוסק בתעשיין היהודי ז'אק אסיאו, שהיה הבעלים של חברת הטבק הגדולה בבולגריה Balkantabak, וכן מייסד קבוצת התקשורת הראשונה בבולגריה ושל בית הקולנוע "סינמה רויאל" בסופיה. ב-2022 פרסמה את ספרה "הצלה, רדיפה ושואה בבולגריה הצארית (1940–1944)". הספר, שנכתב לקראת שנת ה-80 להצלת יהדות בולגריה, מסכם 20 שנות מחקר, ומתאר את רדיפת יהודי בולגריה בתקופת השואה דרך סיפורם של תעשיינים יהודים. הספר מנפץ נרטיב מונחל בציבוריות הבולגרית אודות השואה ואירועיה, שכביכול לא התרחשו בבולגריה. ספריה של כהן תורגמו למספר רב של שפות.

ב-2014 חידשה ביחד עם הסופרת מילנה פוצ'ג'ייבה את פעילות מועדון הסופרות של בולגריה על שם דורה גאבה.

קריירה פוליטית ודיפלומטית

ב-1990 נבחרה לחברת האספה הלאומית הבולגרית מטעם מפלגת איחוד הכוחות הדמוקרטיים . בין 1991–1993 כיהנה כשגרירת בולגריה לאיחוד האירופי, בין 1991–1996 כיהנה כשגרירת בולגריה לבלגיה וללוקסמבורג, בין 1993–1996 כיהנה כשגרירת בולגריה לנאט"ו ולאיחוד המערב-אירופי, ובין 1997–2001 כיהנה כשגרירת בולגריה לשווייץ וליכטנשטיין.

ספריה של לאה כהן

• Till Death Do Us Part (1996, 1999, 2014)
• The Short Eternity of Alma M. (1997, 1998, 2014)
• Florida (1998, 2014)
• The Alternus Consortium (2005)
• The Presidential Candidate (2007)
• Close Connection (2007)
• The Sound Chaser (2008)
• Goodbye Brussels (2011)
• Believe. Eight views on the Holocaust in the Balkans (2012)
• The Diary Collector (2014)
• Raphael (2017)
• The women of Cinema Royal (2019)
• Salvation, Persecution and Holocaust in Tsarist Bulgaria (1940 – 1944) (2022)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאה כהן בוויקישיתוף

• לאה כהן, The Bulgarian Orthodox Church And The Rescue Of Jews, באתר en.gariwo.net (באנגלית)
• לאה כהן, Perceptions Of The Rescue Of The Jews And The Holocaust In Bulgaria Today, באתר ejpp.eu (באנגלית)
• Stuart E. Eizenstat,‏ A book that will help Bulgaria deal with its complicated history in a transparent way, על ספרה של לאה כהן "הצלה, רדיפה ושואה בבולגריה הצארית (1940–1944)", באתר e-vestnik.bg (בבולגרית)
• לאה כהן, 80 שנה לרדיפת היהודים בממלכת בולגריה ולהצלתם, 23 במאי 2023, יד ושם, , באתר "בית מורשת יהדות בולגריה ביפו" (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39922235לאה כהן