כתובות תחום גזר
כתובות תחום גזר הן קבוצה של כתובות חקוקות במשטחי סלע אופקיים סביב תל גזר, במרחקים שבין 1,200 מ' ל-2,000 מ' מן התל. הכתובות גדולות במידתן.;למשל: כתובת מס' 12 היא באורך 1.04 מ', ברוחב 0.58 מ', ואותיותיה החקוקות בסלע בגובה 18–28 ס"מ. כל הכתובת (למעט מס' 10, 11) הן בנוסח קבוע: כתובת עברית: תחמ גזר, שפירושה "תחום גזר", ומעליה ובמהופך השם היווני ΑΛΚΙΟΥ שמשמעותו היא "של אלקיוס". בכתובת 10 מופיע השם ΑΛΕΞΑ – "אלכיסא", ובכתובת 11 ΑΡΧΕΛΑΟΥ, שפירושו "של ארכלאוס". תופעה זו אינה קיימת בשום מקום אחר בארץ ישראל.
המחקר על הכתובות
במשך שנים רבות נחשבו הכתובות כמציינים את תחום שבת מסביב לגזר[1], ובהתאם אף הוצע לקבוע את הגודל של האמה[2]. אולם הסבר זה נתקל בקושי שהמרחק בין הכתובות ותל גזר גדול משמעותית מ-2000 אמה על פי כל מידת אמה סבירה.
על פי מחקרו של הארכאולוג רוני רייך, המתבסס על הכתובות שעדיין קיימות בשטח, התברר כי הכתובת העברית ניתנת לקריאה כאשר הקורא עומד ופניו לעבר תל גזר. הכתובת היוונית, הכתובה במהופך מעל זו העברית, ניתנת לקריאה כאשר הקורא עומד עם פניו מתל גזר והלאה. מכאן המסקנה שהכתובות סימנו את תחום היישוב גזר ואדמותיו, ואילו אלקיוס (בדרום ובמזרח) ואלכיסא וארכלאוס (בצפון) היו בעלי קרקעות הסמוכים לתחום גזר, ולא בעלי תל גזר ואדמותיו כפי שסברו קודם לכן.
רייך קישר את קביעת התחום של גזר, ששטחו כ-4 קמ"ר, לכיבוש המקום בידי שמעון החשמונאי, כמתואר בספר מקבים א' יג, 43–48. כאן מתואר כיבוש העיר, שהייתה בעלת יישוב פגני, גירוש אוכלוסייתה והחלפתה באוכלוסייה יהודית המקיימת את החוק (הוא חוק התורה, כלומר יהודים מאמינים). ייתכן כי היה כאן ניסיון קדום לקבוע אזור "אסור" מבחינה הלכתית באתר שהיה קודם לכן "מותר", כלומר: אזור של אוכלוסייה פגנית, שתוצרתה החקלאית איננה מחויבת במצוות התלויות בארץ (ולכן מותר מבחינה הלכתית), שהפך לאזור מיושב יהודים, ולכן תוצרתה החקלאית אסורה בהנאה מיידית אלא לאחר שהופרשו ממנה תרומות ומעשרות ושאר מצוות התלויות בארץ. ייתכן כי יוחנן הורקנוס, בנו של שמעון, שמונה בראשית דרכו, על ידו, להיות שליט גזר, הוא האחראי לחקיקת הכתובות, והוא שיישם אחר כך את שלמד בגזר ביחס לכל תחומי שלטונו, לגבות באופן מאורגן את המעשרות ושאר מתנות כהונה כמסופר בקצרה במשנה (מסכת מעשר שני פ"ה מט"ו; מסכת סוטה פ"ט מ"י).
במאי 2012 התקיים סקר ארכאולוגי ליד תל גזר, על ידי הסמינר התאולוגי הבאפטיסטי של דרום מערב מטקסס שבארצות הברית בראשות פרופ' אריק מיטצ'ל וג'ייסון זאן. במסגרת הסקר התגלתה כתובת נוספת שלא הייתה ידועה עד כה שמספרה הוא 13. בנוסף אותרה כתובת מס' 4 שעד מציאתה נחשבה אבודה. שתי הכתובות נמצאו במרחק של 100 מטר אחת מהשנייה ממזרח לעין ירדה.[3]
כתובת מס' 13 היא דו-לשונית ביוונית ובעברית, הכתובה בת 3 שורות. הכתובת שחוקה ולכן ניתן לקרוא רק חלק מהכתובת. בשורה הראשונה נכתב ביוונית של אלקיוס, בשורה השנייה המילה בעברית תחום, ובשורה השלישית זוהתה המילה גזר.
כתובת מס' 4 נמצאה לראשונה בשנת 1881 על ידי שארל קלרמון-גנו. בחפירות שהתקיימו באתר בין השנים 1909-1902 חיפש הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר את הכתובת ולא הצליח לאתר אותה. הערכתו הייתה שהכתובת הושחתה. הסוקרים שמצאו את הכתובת איתרו אותה תוך שהם מסתמכים על ציור שטח מהמאה ה-19.
פרטי הכתובות ופרטי גילוין
| מספר כתובת |
שנת גילוי |
מגלה | מרחק מתל גזר במטרים |
רשת ישראל החדשה נ"צ צפון/מזרח |
קואורדינטות גאוגרפיות | מיקום נוכחי | הערות | תמונה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 1873[4] | שארל קלרמון-גנו | 1,900 | 194700/640200 | 31°51′14.406″N 34°56′34.805″E / 31.85400167°N 34.94300139°E | המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול | ||
| 2 | 1874 | שארל קלרמון-גנו | 1,700 | 194600/640600 | 31°51′20.891″N 34°56′27.964″E / 31.85580306°N 34.94110111°E | המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול | ||
| 3 | 1874[2] | שארל קלרמון-גנו | 1,750 | 194600/640400 | 31°51′20.891″N 34°56′27.893″E / 31.85580306°N 34.94108139°E | לא ידוע, אולי עדיין באתר | ||
| 4 | 1881[5] | שארל קלרמון-גנו | 1,250 | 194200/640900 | 31°51′37.092″N 34°56′12.720″E / 31.86030333°N 34.93686667°E | באתר ממזרח לעין ירדה במרחק 100 מטר מכתובת 13 |
הכתובת נעלמה במשך השנים, מקאליסטר לא הצליח לאתרה. היא אותרה מחדש בשנת 2012 |
|
| 5 | 1898 | האב מארי ז'וזף לגראנז' | 2,100 | 193208/638832 | 31°50′31.1712″N 34°55′37.2252″E / 31.841992000°N 34.927007000°E | באתר | נמצאת ביער המגינים ממזרח לכרמי יוסף, בין היישוב למצפה בקוע. |
|
| 6 | 1902 | רוברט מקאליסטר | 1,720 | 192861/638930 | 31°50′33.025″N 34°55′21.98″E / 31.84250694°N 34.9227722°E | באתר; בחצר בית, רח' הברוש 13, כרמי יוסף |
נתגלה רק החלק היווני | |
| 7 | 1963 | ש' שרון, קיבוץ נחשון | 2,100 | 193850/638750 | 31°50′27.263″N 34°55′59.611″E / 31.84090639°N 34.93322528°E | בתצוגה, בחצר מוזיאון רוקפלר | ||
| 8 | 1980 | רוני רייך | 2,150 | 194159/638979 | 31°50′34.722″N 34°56′11.341″E / 31.84297833°N 34.93648361°E | באתר | 
| |
| 9 | 1982 | זכריה קלאי וברוך ברנדל | 1,550 | 192750/639050 | 31°50′36.911″N 34°55′17.746″E / 31.84358639°N 34.92159611°E | שני שברים במחסני רשות העתיקות, מס' 81-910 |
הכתובת נהרסה בעת הקמת היישוב כרמי יוסף, רח' ארז של היום |
|
| 10 | 1972 | גו' סיגר | על מדרון צפון-מזרחי של התל | 192900/641200 | 31°51′46.725″N 34°55′23.398″E / 31.86297917°N 34.92316611°E | באתר | מכוסה על ידי נטיעות כרם | |
| 11 | 1982 | זכריה קלאי וברוך ברנדל | על מדרון צפון-מזרחי של התל | 192900/642200 | 31°51′46.725″N 34°55′23.141″E / 31.86297917°N 34.92309472°E | באתר | מכוסה על ידי נטיעות כרם | |
| 12 | 2000 | רוני רייך וצבי גרינהוט | 2,200 | 193997/638918 | 31°50′34.008″N 34°56′7.35″E / 31.84278000°N 34.9353750°E | באתר | 
| |
| 13 | 2012 | אריק מיטצ'ל וג'ייסון זאן | ממזרח לעין ירדה (עין ורד) | 31° 51′ 41.27″ N, 34° 56′ 11.70″ E | באתר | המיקום לא פורסם על ידי המגלים |
את ארבע הכתובות שמספריהן 5, 6, 8, ו-12 ניתן לראות באתרן.
לקריאה נוספת
 |
- רוני רייך, "תחום גזר – לחקר היישוב היהודי בגזר בתקופה החשמונאית", ארץ-ישראל י"ח (ספר נ' אביגד) (תשמ"ה), עמ' 167–179 (תקציר אנגלי בעמ' *71).
- כתובות תחום גזר, כתבה הכוללת וידאו, צילומי הכתובות וטקסט
- R. Reich, The "Boundary of Gezer" Inscriptions again, Israel Exploration Journal 40 (1990), pp. 44-46.
- R. Reich and Z. Greenhut, Another “Boundary of Gezer” Inscription found Recently, Israel* Exploration Journal 52 (2002), pp. 58-63.
קישורים חיצוניים
- רן פלד ודני הרמן, חידת כתובות תחום גזר
הערות שוליים
- ^ צבי אילן, ד"ש מיהודי יפו, דבר, 15 באוגוסט 1975
- ^ 2.0 2.1 כל חדש תחת השמש, עברי אנכי, 4 בדצמבר 1874
- ^ דו"ח חדשות בעתיקות יולי 2012 של רשות הטבע והגנים עמ' 4
- ^ אברהם אליהו הרכבי, מכתב, הצפירה, 6 בינואר 1875
- ^ חדשות לבית ישראל, חבצלת, 23 בדצמבר 1881
