רוברט מקאליסטר
 | |
| לידה | 8 ביולי 1870 |
|---|---|
| פטירה | 26 באפריל 1950 (בגיל 79) |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום מגורים | אירלנד |
| הערות | נשיא החברה המלכותית לעתיקות של אירלנד |
| תרומות עיקריות | |
| חפירות באזור השפלה ותל גזר | |
רוברט אלכסנדר סטיוארט מקאליסטר (באנגלית: Robert Alexander Stewart Macalister) (1870- 1950), ארכאולוג בריטי. מקאליסטר נולד בדבלין שבאירלנד, ואת לימודיו ערך באוניברסיטת קיימברידג'.
חפירותיו בארץ ישראל
מקאליסטר נשלח לארץ-ישראל מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ-ישראל כדי לשמש עוזרו של פרדריק ג'ונס בליס בחפירות בארבעה תלים באזור השפלה, חפירות שנועדו בין היתר כדי לאתר את גת-פלשתים. השניים חפרו במרשה-(תל צנדחנה), תל צפית-(תל אל-צאפי), תל גודד- (תל אל-ג'ודידה) ובעזקה-(תל זכריה).
בשנים 1909-1900 ניהל את הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, ובשנים 1905-1902 ו-1909-1907 ערך חפירות מקיפות ביותר באתר תל גזר, מיקומה של גזר המקראית. מקאליסטר חילק את עבר העיר ל"תקופה הקדם-שמית", "התקופה השמית הראשונה", "התקופה השמית השנייה", "התקופה השמית השלישית", "התקופה השמית הרביעית", "התקופה ההלניסטית" ו"התקופה הרומית-ביזנטית". מקאליסטר זיהה באתר שמונה שכבות יישוב (כיום מקובל להניח כי מדובר ב-26).
חפירתו של מקאליסטר בגזר, לבד מתוצאותיה וממצאיה, הפכו גם לנקודת ציון בתחום המתודולוגיה הארכאולוגית בארץ, שהכל משתדלים ללמוד ממנה לקח. תל גזר הוא תל מקראי מן הגדולים בארץ. שטחו, בראשו, כ-100- דונם. מקאליסטר חפר למעלה ממחצית שטח התל, ובחלק גדול משטח החפירה ירד מפני השטח ועד לסלע, ובסך הכל היקף עבודה עצום בממדיו. מקאליסטר "פרס" את התל בפסי חפירה צרים וארוכים כשהוא חופר שטח צר וארוך ושופך את העפר והמבנים שפרק לפס החפירה הקודם, וכן הלאה. באופן זה חפר שלושים שטחי חפירה צרים וארוכים שהפכו את התל על פניו.
מקאליסטר ערך את החפירה הארכאולוגית הגדולה בעצמו במלוא מובן המילה. פרט לעבודת החפירה עצמה, שנעשתה על ידי פועלי כפיים ערבים מן הכפר אבו שושה הסמוך, עסק בארגון, בפיקוח על מספר גדול של פועלים, במדידת השרידים, ברישומם, בציורם וכיוצא בזה. חפירתו בגזר היא דוגמה מובהקת של "תזמורת של איש אחד". כיום ברור כי חפירה ארכאולוגית היא "תזמורת" של בעלי תפקידים רבים, שהחוקר הראשי, מנהל החפירה, מנצח עליהם. מבחינה זו תפס החופר ממצא מרובה שלא השתלט עליו, ולכן הסתפק בתוכניות מבנים שאינם מפורטות, ברישום מקוטע של מקום מציאתם של החפצים בחפירה, ובעיקר בהפרדה לקויה של השרידים לשכבותיהם.
אחד הלקחים שעולים מן החפירה הזו, היא העובדה שמקאליסטר חפר חלק גדול מדי של התל. חפירתו עשויה להמנות בין החפירות שניתן לכנותן "חפירות טוטאליות", שכן כילתה חלק ניכר של התל.
ממצאיו פורסמו בשנים 1912-1911 בשלושה כרכים תחת השם "The Excavation of Gezer", אחד ממצאיו המפורסמים היה לוח גזר.
לאחר מפעל החפירות בגזר, כמעט ונעלם מקאליסטר ממפת החפירות של ארץ-ישראל. אמנם הוא נענה לקריאתו של ג'ון גרסטנג, מנהל מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי, לבוא ולעמוד בראש המשלחת הבריטית שחפרה בעיר דוד בירושלים, כחלק ממפעל החפירות הבינלאומי שיזם גרסטנג במקום. מקאליסטר וגארו דנקן חפרו בעיר דוד בירושלים בשנים 1923–1925 מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל. ה"מבנה המדורג" שחשפו בראש המדרון המזרחי של הגבעה מעסיק את החוקרים מאז, הן מבחינת קביעת תאריכו המדויק והן מבחינת מהותו האדריכלית.
פעילותו באירלנד
כאשר הסתיימה כהונתו בקרן, מקאליסטר פנה לארכאולוגיה קלטית. הוא נתמנה לתפקיד פרופסור באוניברסיטת דבלין בשנת 1909 וכיהן בתפקיד עד לשנת 1943. מקאליסטר התערב במדיניות לשימור האתרים הארכאולוגים של אירלנד, שנוסדה דאז, וכיהן במספר מועצות לשימור אתרים שכאלו.
מקאליסטר פרסם מאות דוחות וספרים בנושאים אותם חקר, ועם פרישתו מהאוניברסיטה עבר לקיימברידג', שם התגורר עד למותו בשנת 1950.
קישורים חיצוניים
 |
- על החפירות בגזר
- Macalister, Robert Alexander Stewart, The excavation of Gezer, v 1-3: 1902-1905 and 1907-1909,1911 London
P.A. Thomas, The Success and Failure of Robert Alexander Stewart Macalister, Biblical Archaeologist March 1984, pp. 33-35