פרסית
| מדינות | איראן, אפגניסטן, טג'יקיסטן,בחריין |
|---|---|
| אזורים | המזרח התיכון |
| דוברים | כ-100,000,000 |
| שפת אם | כ-46,000,000 |
| כתב | אלפבית ערבי בשינויים קלים |
| משפחה |
|
| לאום | איראן, אפגניסטן, טג'יקיסטן |
| מוסד | فرهنگستان زبان و ادب فارسی - האקדמיה ללשון ולספרות הפרסית |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
פרסית (فارسی (מידע • עזרה), פַֿארְסִי) היא שפה איראנית. הפרסית מדוברת בפי כ-80 מיליון בני אדם באיראן, כ-8 מיליון באפגניסטן ובקרב קהילות נוספות במדינות סמוכות לאיראן. זוהי שפתה הרשמית של הרפובליקה האסלאמית של איראן וכמחצית מאזרחיה דוברים אותה כשפת אם והשאר כשפה שנייה. בטג'יקיסטן השפה הרשמית היא טג'יקית - ניב של פרסית. אחת הלשונות הרשמיות של אפגניסטן היא הדארי, שאף היא ניב של פרסית. באיראן השם דארי משמש לתיאור הפרסית הקלאסית.
הפרסית מתועדת החל מהעת העתיקה. נהוג לחלק את ההיסטוריה של הלשון הפרסית לשלושה חלקים עיקריים:
- הפרסית העתיקה - לשון הממלכה האחמנית, נכתבה בכתב יתדות.
- הפרסית האמצעית - לשונה של האימפריה הסאסאנית. נכתבה בכתב המזכיר את האלפבית הארמי, אך חסר אבחנות רבות.
- הפרסית החדשה - לשון איראן ואפגניסטן החל מהכיבוש האסלאמי. נכתבת באלפבית הערבי, אליו מתווספות מספר אותיות. הפרסית הקלאסית, הנחשבת לפרסית חדשה מוקדמת (הלכה למעשה, הפרסית החדשה של ימי הביניים) קיימת בכתב מהמאה ה-9 לערך.
הפרסית אינה מבחינה בין מינים דקדוקיים. הפועל הפרסי נוטה בגוף ומספר, ומערכת הפועל מכילה צורות סינתטיות (צורות העבר, ההווה, האווי והציווי) לצד צורות פריפרסטיות המורכבות מפועל עזר הנושא, יחד עם תבנית הנטייה עצמה, מידע דקדוקי ואלמנט פועלי הנושא בעיקר מידע לקסיקלי (צורות העתיד, העבר הרחוק ועוד). שם העצם הפרסי אינו נוטה ביחסה ובמין דקדוקי (החל מהפרסית האמצעית) אלא רק במספר - יחיד ורבים. הפרסית מכירה תוית סיתום פוסטפוזיטיבית בלבד, וחסרת תוית ידוע.
השפה נכתבת באמצעות גרסת האלפבית הערבי המותאמת לכתיבת הפרסית וכוללת 32 אותיות. חלק מהאותיות התפתחו לשם כתיבת הגאים שאינם קיימים בערבית. מילים ערביות נכתבות בדרך-כלל בכתיב המקורי, גם אם כוללות הגאים שאינם נהגים בפרסית. לפיכך יש אותיות המשמשות רק בכתיבת מילים ממוצא ערבי. בפרסית נעשה שימוש נרחב באמות קריאה, הרבה מן המקובל בערבית, אולם כלל זה חל רק על מילים ממוצא פרסי ולא ממוצא ערבי. רק בפרסית מופיעות שלוש נקודות ביחס לאות.
באוצר המילים הפרסי מילים רבות ממקורות זרים, רובן מערבית, וחלק גדול אחר מהמילים השאולות - בצרפתית. בתקופה שבה נפוץ האסלאם באיראן החליפו מילים ערביות שאולות חלק גדול מהפרסיות. השפה הפרסית היום כוללת מספר רב של מילים ממוצא ערבי, אולם הגייתן הותאמה למערכת ההגאים הפרסית, כך שהן נשמעות שונות למדי מהגרסה הערבית שלהן. ישנן גם מילים רבות המשותפות לטורקית ולפרסית, אף-על-פי שמדובר בשפות שונות מאוד זו מזו.
במאה ה-20, עם התחזקות ההשפעה האירופית באיראן, התווספו מילים רבות שמוצאן בשפות אירופאיות רחבות-תפוצה כגון צרפתית וגרמנית. כיום ההשפעה הרבה ביותר היא של השפה האנגלית, שהפכה לשפה הבינלאומית. אפשר למצוא בפרסית מילים חדשות רבות השאולות מאנגלית, בעיקר מונחים טכניים בתחום המחשבים, תחומים שונים במדע ובתחומים טכנולוגיים אחרים.
הגיית השפה וכתיבתה
| סדקי | ענבלי | וילוני | חכי | בתר־ מכתשי |
מכתשי | שפתי (־שִנִּי) | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | [ŋ] | n | m | |||||||||||
| סותם | ʔ | [ɢ | q] | g | k | d | t | b | p | |||||
| מחוכך | ʤ | ʧ | ||||||||||||
| חוכך | h | ɣ | x | ʒ | ʃ | z | s | v | f | |||||
| מקורב (צדי) |
w | j | ||||||||||||
| l | ||||||||||||||
| מקיש | ɾ | |||||||||||||
| רוטט | [r] | |||||||||||||
| העיצורים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הסימון הגרפי | תעתיק IPA |
תעתיק לעברית |
הערך הפונטי | |||
| בודד | תחילי | אמצעי | סופי | |||
| ا | ـا | ʔ | א | אינו נהגה או שנהגה כהגיית אל"ף; עשוי לשאת תנועות חולם או צירי פתוחים | ||
| ب | بـ | ـبـ | ـب | b | ב | נהגה כהגיית בי"ת |
| ﭖ | ﭘ | ـپـ | ـپ | p | פּ | נהגה כהגיית פּ"א |
| ت | تـ | ـتـ | ـت | t | ת | נהגה כהגיית ת"ו |
| ث | ثـ | ـثـ | ـث | s | ת' | משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית סמ"ך |
| ج | ﺟـ | ـﺠـ | ـﺞ | ʤ | ג' | נהגה כהגיית גימ"ל גרושה |
| ﭺ | ﭼ | ـچـ | ﭻ | ʧ | צ' | נהגה כהגיית צד"י גרושה |
| ح | حـ | ـحـ | ـح | h | ח | נהגה כהגיית ה"א או שלא נהגה כלל |
| خ | خـ | ـخـ | ـخ | x | ח' | נהגה כהגיית כ"ף רפה |
| د | ـد | d | ד | נהגה כהגיית דל"ת | ||
| ذ | ـذ | z | ד' | משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן | ||
| ر | ـر | r | ר | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת | ||
| ز | ـز | z | ז | נהגה כהגיית זי"ן | ||
| ﮊ | ـژ | ʒ | ז' | נהגה כהגיית זי"ן גרושה | ||
| س | سـ | ـسـ | ـس | s | ס | נהגה כהגיית סמ"ך |
| ش | شـ | ـشـ | ـش | ʃ | ש | נהגה כהגיית שי"ן ימנית |
| ص | صـ | ـصـ | ـص | s | צ | משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית סמ"ך |
| ض | ضـ | ـضـ | ـض | z | צ' | משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן |
| ط | طـ | ـطـ | ـط | t | ט | משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית ת"ו |
| ظ | ظـ | ـظـ | ـظ | z | ט' | משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן |
| ع | عـ | ـعـ | ـع | ʔ | ע | מופיעה במילים שאולות מערבית, נהגית כהגיית אל"ף או שאינה נהגית כלל |
| غ | غـ | ـغـ | ـغ | ɣ, ɢ | ע' | נהגית כהגיית גימ"ל רפה/רי"ש מודרנית, בתחילת מילה נהגה כגימ"ל ענבלית יותר |
| ف | فـ | ـفـ | ـف | f | פ | נהגה כהגיית פ"א רפה |
| ق | قـ | ـقـ | ـق | ɣ, ɢ, q | ק | נהגית כמו غ; בניבים מסוימים נהגית כמו קו"ף מקראית (ענבלית) |
| ک | کـ | ـکـ | ـک | k | כ | נהגה כהגיית כ"ף |
| گ | ﮔـ | ـگـ | ـگ | ɡ | ג | נהגה כהגיית גימ"ל |
| ل | لـ | ـلـ | ـل | l | ל | נהגה כהגיית למ"ד |
| م | مـ | ـمـ | ـم | m | מ | נהגה כהגיית מ"ם |
| ن | نـ | ـنـ | ـن | n | נ | נהגה כהגיית נו"ן |
| و | ـو | v | ו | נהגה כהגיית בי"ת רפה; עשוי לשמש תנועות חולם ושורוק או דיפתונג אוו | ||
| ﻩ | هـ | ـهـ | ـه | h | ה | נהגה כהגיית ה"א; עשוי לשמש תנועת צירי פתוח או שלא ליהגות כלל |
| ی | یـ | ـیـ | ـی | j | י | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית; עשוי לשמש תנועת חיריק או תנועת צירי |
דקדוק
סדר הרכיבים במשפט הפעלי בפרסית: סדר הרכיבים במשפט הפרסי אינו קבוע לחלוטין, אבל המבנה הרגיל של משפט בפרסית הוא SOV, כלומר: נושא, משלימים (משבצת אופציונלית), אלמנט פרדיקטיבי (פועל). משבצת הנושא מוגדרת על ידי הרכיב המקיים התאם עם צורת הפועל (גוף ומספר), וניתן למצוא בה - שם עצם, אינפיניטיב, ביטויי מספר וכמות וכינוי גוף. משבצת המשלימים והאדוורבים תלויה במסגרת ההצרכה והערכיות של הפועל במשפט (המצוי, אם בכלל, במשבצת הפרדיקאט). המושא הישיר מאופיין על ידי הפוסטפוזיציה ra (דומה, אך לא חופף מבחינת התפוצה ל"את ה-" בעברית). משלימים נוספים מאופיינים על ידי פרפוזיציות שונות. במשבצת הפרדיקאט ניתן למצוא פועל פיניטי (דהיינו המאופיין בגוף), שם עצם או ביטוי שמני. כאשר הפרדיקאט הוא שם עצם, ימצא לאחריו אוגד פועלי בדגמים מסוימים, אך קיימים דגמים בלי משבצת אוגד (דהיינו משפטים שימניים).
כינויי הגוף: כינויי הגוף השונים אינם מהווים קטגוריה דקדוקית, אלא סינתזה של מספר קטגוריות. עם זאת, קיים יתרון בהצגתם כטבלה - הסביבה התחבירית והפונקציונלית בה ניתן למצאם אינה שווה עבור כל כינויי הגוף ובייחוד ניתן למצוא הבדל סביבתי ותחבירי בין הגופים הראשון והשני ובין הגוף השלישי. כינויי הגוף בפרסית, כשאר שמות העצם, אינם מבחינים במין דקדוקי.
- من man- גוף ראשון יחיד. ما mā - גוף ראשון רבים.
- تو to - גוף שני יחיד. شما shomā - גוף שני רבים.
- او / وی vey / u - גוף שלישי יחיד. ايشان ishān - גוף שלישי רבים.
- آن ān - גוף שלישי יחיד. آنها ānhā - גוף שלישי רבים.
shomā - משמש לעיתים בפניות מנומסות כגוף שני יחיד. u ו-ishān - מציינים בני אדם בלבד. האחרון מסמן אזכור מנומס. ān ו-ānhā - פורמלית מהווים כינויים רומזים, אך משמשים פונקציונלית ככינויי גוף.
לא ניתן להגות מילה המתחילה בעיצור /s/ ולאחריו עיצור נוסף (כלומר CC)V) שראשו [s]) ולכן בדרך כלל מוסיפים את תנועת /e/ (סימן הניקוד "סגול"); לדוגמה, ספגטי - א-ספגטי.
פרסית ושפות הודו-אירופאיות
| פרסית עתיקה | פרסית תיכונה | פַּרסִית מודרנית | יוונית עתיקה | לָטִינִית | גרמנית | אַנגְלִית | פולנית | שוודית | ליטאית |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| pitar | pidar | pedar (پدر) | patēr | pater | Vater | father | ojciec | fa(de)r | tėvas |
| mātar | mād(ar) | mādar (مادر) | mētēr | mater | Mutter | mother | matka | mo(de)r | motina |
| brātar | brād(ar) | barādar (برادر) | adelphos | frater | Bruder | brother | brat | bro(de)r | brolis |
| ? | ducht(ar) | dokhtar (دختر) | thygatēr | filia | Tochter | daughter | córka | dotter | dukra |
| nāman | nām | nām (نام) | onoma | nomen | Name | name | imię | namn | vardas |
| martiya (Sterblicher) | mard | mard (مرد) | anēr | mortalis | Mord | murder | martwy | mord | mirtingas (Sterblicher) |
| dadā-tanaiy | dādan | dādan (دادن) | didōmi | dare | geben | give | dać | giva/ge | duoti |
| hischta-tanaiy | awischtadan | istādan (ایستادن) | histēmi | sistere | stehen | stand | stać | ställa sig | stoti |
| manā (mich) | man (ich, mich) | man (ich) (من) | eme | me | mich | me (ich, mich) | mnie | mig | mane |
| pantscha | pandsch | pandsch (پنج) | pente | quinque | fünf | five | pięć | fem | penki |
| hafta | haft | haft (هفت) | hepta | septem | sieben | seven | siedem | sju | septyni |
| utā | ud | o (و) | kai | et | und | and | i | och | ir |
| rāsta | rāst | rāst (راست) | orthos | rectus | recht, richtig, rechts | right | prawy | rätt,riktig(t),höger | dešinė |
| yaug | dschog | dschok | skōmma | iocus | Jux | joke | żart | skämt | juokas |
| *פרוטו-הודו אירופאית | סנסקריט | פרסית עתיקה | פַּרסִית מודרנית | יוונית עתיקה | לָטִינִית | גרמנית | פולנית | שוודית | ליטאית |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| *esmi | asmi | amiy | hastam (هستم) | eimi εἰμί | sum | ich bin | jestem | jag är | esu |
| *essi | asi | (nicht bezeugt) | hasti (هستی) | ei εἶ | es | du bist | jesteś | du är | esi |
| *esti | asti | astiy | hast / ast (هست) | esti ἐστί | est | er ist | jest | han är | yra (esti) |
| *smesi / *smosi | smas | amahiy | hastim (هستیم) | esmen ἐσμέν | sumus | wir sind | jesteśmy | vi är | esame |
| *stes | stha | (nicht bezeugt) | hastid (هستید) | este ἐστέ | estis | ihr seid | jesteście | ni är | esate |
| *senti | santi | hatiy | hastand (هستند) | eisin εἰσίν | sunt | sie sind | są | de är | yra (esa) |
| *פרוטו-הודו אירופאית | סנסקריט | פרסית עתיקה | פַּרסִית מודרנית | יוונית | לָטִינִית | סלאבית עתיקה | ahd. | גרמנית |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| *bhero | bharami | baramiy | mi-baram (میبرم) | phero φερω | fero | bera | biru | ich bringe |
| *bheresi | bharasi | (nicht bezeugt) | mi-bari (میبری) | phereis φερεις | fers | beresi | biris | du bringst |
| *bhereti | bharati | baratiy | mi-barad (میبرد) | pherei φερει | fert | beretu | birit | er, sie, es bringt |
| *bheromes | bharamas | baramahiy | mi-barim (میبریم) | pheromen φερομεν | ferimus | beremu | berames | wir bringen |
| *bherete(s) | bharatha | (nicht bezeugt) | mi-barid (میبرید) | pherete φερετε | fertis | berete | beret | ihr bringt |
| *bheronti | bharanti | barātiy | mi-barand (میبرند) | pherusin φερουσιν | ferunt | beratu | berant | sie bringen |
שאילה עברית של מילים פרסיות
מילים פרסיות רבות נשאלו לעברית, בעיקר מהפרסית הקדומה. חלק גדול משאילות אלה מצויות כבר בתנ"ך, בספרים שנכתבו בתקופת שלטון האימפריה הפרסית וחלקם מצויים במקורות עבריים אחרים.
- המילה זמן שאולה משורש איראני שפירושו "הולך". מילה זו התקבלה במשמעות זו גם בשפות שמיות אחרות, למשל ערבית, וגם בטורקית ששאלה אלפי מילים פרסיות, ישירות או דרך הערבית.
- המילה דת, המופיעה במגילת אסתר במשמעות "חוק" או "נוהג", מוצאה מהמילה הפרסית שמשמעותה "נתון", ואשר קיבלה במשך הזמן גם את המשמעות "חוק".
- המילה פרדס מוצאה מהמילה הפרסית שפירושה "גן". מילה זו התקבלה גם בערבית וגם בשפות אירופיות במשמעות "גן-עדן" (למשל באנגלית: Paradise).
- שם העץ אזדרכת פירושו בפרסית "עץ החופשיים".
- המילה בוסתן, המורכבת מהמילה "בו" שפירושה "ריח טוב" והסיומת "סתן" המציינת אזור, חבל ארץ. מילה זו נשאלה גם לערבית.
- המילה אשכרה – בשפת הדיבור בעברית: שקוף וברור. מפרסית: דבר ידוע, גלוי.
- המילה בזאר – שוק. בפרסית: bāzār.
- המילה גזבר – ממונה על ענייני הכספים והגבייה (בפרסית: ganzabara – נושא האוצר).
- המילה פיג'אמה – פריט לבוש, לאו דווקא לשינה. מילולית: לבוש לרגל (پا, pae-רגל; jamah-בגד)(פוזמק=גרב).
- המילה סרבל – מפרסית: sharval – מכנסיים.
- המילה שחמט - שח-מט – בפרסית, שח (شاه, shah) משמעו מלך. מאט (mat) – נדהם; היה חסר אונים.
- המילה לימון – בפרסית, שם לכל פרי הדר.
- המילה הנדסה– במשמעותה המקורית, גאומטריה (בפרסית: مهندسی, handasa). המילה הגיעה לעברית דרך הערבית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ספר לימוד בוויקיספר: פרסית |
פרק 27 – דבר היום: בפרדס ליד הקיוסק – על מילים פרסיות בעברית בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס- פרק 23 | השפה הפרסית – שאלות המאזינים! בפודקאסט איראניום מועשר של תמר עילם גינדין
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
32011897פרסית