כנימות עלה
 כנימת עלים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | פשפשאים |
| תת־סדרה: | כנימות |
| על־משפחה: | כנימות עלים |
| שם מדעי | |
 Aphidoidea
| |
כנימת עלים היא שם משפחת על בסדרת הפשפשאים של חרקים קטנים (1 עד 10 מ"מ) אוכלי צמחים. מבין 4,000 מינים ידועים של כנימות (המחולקות ל-10 משפחות), 250 הן מזיקים קשים לענפי החקלאות והיערנות כמו גם לעוסקים בגינון. בין אויביהן הטבעיים מושית השבע, זבוב רקום כנף, צרעות טפיליות.
אנטומיה
האיברים האופייניים ביותר של הכנימות הוא חלקי הפה הדוקרים-מוצצים הנקראים חדק. וזוג הצינוריות יוצאות מן האבדומן (siphunculi). לכנימות חסרות הכנפיים יש גוף רך, רגליים ארוכות דקות. לבעלות הכנפיים, החזה יכול להיות נוקשה. לכנימות שני זוגות כנפיים, עדינות ושקופות. הזוג הקדמי גדול מן הזוג האחורי. הטרכאות הכיטיניות נותנות את התמיכה לכנפיים. מחושי הכנימה מורכבים משני מקטעים עבים ושוטון עם עד ארבעה חלקים. מאחר שמזונן של הכנימות הוא מוהל הצמח המצוי בשיפה, מערכת העיכול שלהן בנויה כך, שהיא ממצה מן המוהל את המרכיבים החיוניים (למשל חומצות אמיניות) ואת יתרת המים והסוכר מופרש בצורת טל דבש.
תזונה
ערך מורחב – טל דבש
רוב הכנימות ניזונות רק ממין אחד של צמח. עם זאת, מיני הכנימות המזיקים בחקלאות, כמו כנימת עלה האפרסק או כנימת עלה הדילועיים, מתרבים על מיני צמחים ממשפחות רבות.
בדומה למשפחות על דומות, הכנימות ניזונות מן המוהל שבצמחים. הכנימות נוהגות למצוץ את המוהל בעזרת החדק המיוחד שלהן מתוך צינורות השיפה המובילים סוכרים שנוצרו בתהליך הפוטוסינתזה, אל חלקי הצמח התחתונים. המוהל מכיל ריכוז גבוה מאד של סוכרים. הכנימה מפרישה את טל הדבש בטפטוף על העלים והפרחים של הצמח, על מנת להיפטר מעודפי הסוכר במוהל שמצצה. הנוזל המופרש הוא בעל תכולת סוכרים גבוהה כשהוא מעורבב באנזימים שמקורם במערכת העיכול של החרק.
בדומה לטפילים אחרים, רבות מהכנימות הן מונופגיות, היינו ניזונות ממין צמח אחד בלבד. זאת למשל כתוצאה מהתפתחות הדדית בין הצמח לכנימה. עקב כך ניתן להבחין לעיתים בשפע כנימות על צמח אחד, בלב צמחייה נקייה מכנימות.
נמלים מסוגים אחדים נמשכות לסוכר שמפרישות הכנימות, וכך נוצרים יחסי הדדיות בין הנמלים הניזונות מטל הדבש שמפרישות הכנימות, ובין הכנימות. הכנימות נהנות מההגנה התקיפה של הנמלים המונעות מהאויבים הטבעיים של הכנימות כדוגמת הזחלים של מושית השבע ("פרת משה רבנו") או של זבוב רקום כנף (Chrysoperla rufilabris) מלתקוף את הכנימות. ידועים גם מקרים שבהם נמלים מעבירות כנימות מצמח לצמח על מנת ליצור מקורות נוספים של טל דבש, בדומה לרועה המעביר את עדריו מאחו לאחו.
יחסי הדדיות שוררים גם בין הכנימות לפרוטאובקטריה Buchnera החיות בתוך תאים ייעודיים בגוף הכנימה, הנקראים בקטריוציטים. בתמורה מפרישים חיידקים אלה את חומצות האמינו החסרות במוהל וחיוניות לכנימות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אריק קארל, החיפושית העצבנית (תרגום: נירית מודן), מודן הוצאה לאור, 1999 - ספר ילדים (סיפור) אודות הכנימות והחיפושיות האוכלות אותן[1]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: כנימה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כנימת עלים |
הערות שוליים
- ^ מתוך ההקדמה לספר: ”כנימות הן חרקים קטנטנים. הן מוצצות את המיץ מהעלים, ואז העלים מתים. חלק מהחפושיות אוכלות כנימות. זה טוב לעצים, לשיחים ולצמחים אחרים שיש להם עלים. אני מקדיש ספר זה לחפושיות אלה.”
