כלותאר הראשון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה.
כלותאר הראשון (בערך 497 - 29 בנובמבר 561) היה אחד מארבעת בניו של כלוביס הראשון, ושימש כמלך הפרנקים מ-558 עד מותו.
חייו
כלותאר נולד בסואסון (כיום במחוז אן בחבל פיקרדיה בצרפת). עם מות אביו (27 בנובמבר 511) קיבל את חלקו בממלכת הפרנקים והקים את ממלכת נויסטריה. כלותאר הפך את סואסון לבירתו, ומלבד הערים לאן, נויון, קמברה ומאסטריכט שנפלו בחלקו, הוא שלט גם בחלק התחתון של עמק הנהר מז, אך ברוב שאפתנותו, לא הסתפק בחלקו זה.
אחרי שאחיו כלודומר נהרג בקרב וזרונטיה נגד ממלכת בורגונדיה (21 ביוני 524), אחיו כילדבר הראשון, מלך פריז הזמין אותו לפריז כדי להגיע להסכם על חלוקת נחלותיו של כלודומר. כלותאר וכילדבר רצחו שנים מילדיו של כלודומר, השלישי קיצץ את שערו הארוך שהיה סמל להיותו בן מלוכה, נמלט והצטרף למנזר. כלותאר נשא לאישה את גונדיוק (אלמנתו של כלודומר) וקיבל לידיו את הערים טור ופואטייה, בעוד שכילדבר הראשון קיבל את הערים שארטר ואורליאן.
ב-531 כלותאר לחם בשבט הגרמאני של התורינגים, ובשנה שלאחריה נשא לאישה את ראדגונד (רדגונדיס), אחייניתו של ברתאכאר ( יש גרסה לפיה הייתה אשתו של ברתאכאר), מלך תורינגיה שהובס על ידו. אך מנישואים אלה, כמו מנישואיו הראשונים, לא היו לו כל ילדים. אחרי כן נישא לאינגונד שילדה שתי בנות וחמישה בנים, ובהם כריברט הראשון, מלך פריז, זיגיברט הראשון, מלך אוסטרזיה, וגונתרם, מלך בורגונדיה.
על פי גרגוריוס מטור אינגונד ביקשה מכלותאר הראשון, מלך סואסון, למצוא בעל ראוי ממוצא רם ונישא בעבור אחותה ארגונד. המלך לא מצא בעבור ארגונד בעל ראוי יותר מאשר הוא עצמו, והחליט לשאת לאישה את גיסתו ארגונד, שילדה לו את כילפריק הראשון מלך נויסטריה. מצב זה, שנמשך שנים מספר, גרם למלכה אינגונד מחלת נפש, והיא מתה ב- 546. אשתו האחרונה הייתה קוסינה, שילדה לו את בנו כארם.
הוא לקח חלק בפשיטות על ממלכת בורגונדיה, ואחרי חורבנה של ממלכה זו ב-534, קיבל לידיו את גרנובל ואת הערים הסמוכות לה. כאשר האוסטרוגותים מסרו את פרובאנס לפרנקים, הוא קיבל לידיו את הערים אוראנז', קארפנטייה וגאפ. ב-542 לחם בויזיגותים בספרד בעזרת אחיו כילדבר הראשון מלך פריז.
אחרי מות כילדבר הראשון (13 בדצמבר 558), כלותאר הפך למלך הפרנקים בשם כלותאר הראשון. הוא שלט גם בחלק גדול של גרמניה, ערך פשיטות על הסקסונים ואילץ אותם לשלם לו מס עובד של 500 פרות לשנה. בסוף תקופת שלטונו היה נתון בצרות. בנו כארם מרד בו מספר פעמים, והוא רדף אותו עד ברטאן שבה בנו המורד מצא מקלט. הוא כלא את בנו, את אשתו ואת ילדיו בבית כפרי והעלה את הבית באש.
על פי גרגוריוס מטור כלותאר הראשון היה מלא חרטה על מעשה זה, ועלה לקברו של סן מרטן בטור כדי לבקש מחילה. הוא מת קצת אחרי כן בארמונו שבעיר קומפיין.
ראו גם
קישורים חיצוניים
מלכי צרפת | ||
---|---|---|
המלכים הקרולינגים (843–987) |
שארל השני • לואי השני • לואי השלישי • קרלומן השני • קרל השלישי • אודו • שארל הרביעי • רובר הראשון • ראול • לואי הרביעי • לותר • לואי החמישי | |
בית קאפה (789–1328) |
איג קאפה • רובר השני • אנרי הראשון • פיליפ הראשון • לואי השישי • לואי השביעי • פיליפ השני • לואי השמיני • לואי התשיעי • פיליפ השלישי • פיליפ הרביעי • לואי העשירי • ז'אן הראשון • פיליפ החמישי • שארל הרביעי | |
בית ולואה (1328–1589) |
פיליפ השישי • ז'אן השני • שארל החמישי • שארל השישי • שארל השביעי • לואי האחד עשר • שארל השמיני • לואי השנים עשר • פרנסואה הראשון • אנרי השני • פרנסואה השני • שארל התשיעי • אנרי השלישי | |
בית בורבון (1589–1792) |
אנרי הרביעי • לואי השלושה עשר • לואי הארבעה עשר • לואי החמישה עשר • לואי השישה עשר • לואי השבעה עשר | |
בית בונפרטה (1804–1814; 1815) |
נפוליאון הראשון • נפוליאון השני | |
בית בורבון (1814–1815; 1815–1830) |
לואי השמונה עשר • שארל העשירי • לואי התשעה עשר • אנרי החמישי | |
בית אורליאן (1830–1848) |
לואי פיליפ • פיליפ השביעי | |
בית בונפרטה (1852–1870) |
נפוליאון השלישי |