הטיית פרסום
הטיית פרסום, המכונה לפעמים אפקט המגירה (File-Drawer Effect), מתייחסת לתופעה שבה הסיכוי של מחקר המציג תוצאה מובהקת סטטיסטית להתפרסם גבוה יותר מזה של מחקר שמסתיים בתוצאות שאינן מובהקות סטטיסטית. התופעה גורמת לשכיחות גבוהה של תוצאות שגויות בספרות המדעית, כמו גם לכך שמטא-אנליזה של מאמרים שפורסמו תסתיים בתוצאות שגויות או מוטות. [1] [2]
לעיתים מגדירים הטיית פרסום באופן רחב יותר, כתופעה שבה המחקרים שמתפרסמים בספרות המקצועית אינם מייצגים את כלל המחקרים שהושלמו, בשל הטיה שיטתית כלשהי. גורמים נוספים היכולים ליצור הטיה הם מחסומי שפה וזמינות המחקר לגופים הבוחרים את המחקרים לפרסום. לעיתים עבור ההגדרה הרחבה משתמשים במונח אחר, dissemination bias (הטיית הפצה), ואת המונח הטיית פרסום שומרים בהגדרתו המקורית של הטיה על סמך מובהקות סטטיסטית.[3]
דוגמאות להמחשה
תוצאות שגויות
נניח שקבוצת מחקר מסוימת בודקת האם תרופה X מועילה לטיפול במחלה Y. כמו כן נניח שבמציאות אין בה כל תועלת למחלה זו. המחקר יתבצע באופן הבא: קבוצה אחת של חולים תטופל בתרופה, בעוד קבוצה אחרת (קבוצת הביקורת) תטופל באינבו. לאחר מכן ייבדק האם ההבדלים בין הקבוצות מובהקים סטטיסטית. אם יתגלה שמצבם של החולים שטופלו בתרופה השתפר באופן מובהק סטטיסטי, המחקר ישלח לפרסום, וסיכוייו להתפרסם טובים. מכיוון שהנחנו שהתרופה לא באמת מועילה לטיפול במחלה, סביר שהמחקר יסתיים ללא הבדלים מובהקים בין הקבוצות. במקרה כזה סביר שהמחקר לא ישלח לפרסום, ואם ישלח סיכוייו להתקבל נמוכים.
מכיוון שתוצאות המחקר לא נודעו בקרב הקהילה העוסקת בתחום, קבוצות מחקר נוספות יחזרו על הניסוי שוב ושוב באופן בלתי תלוי ובלי לדעת זה על זה. בסופו של דבר באחד מהניסויים יתרחש צירוף מקרים שמצבם של החולים שטופלו בתרופה השתפר, בלי קשר לעובדה שטופלו בתרופה. בניסוי הזה התוצאות יחשבו מובהקות סטטיסטית. שגיאה כזו קרויה שגיאה מסוג ראשון. דווקא תוצאה שגויה זו היא שתפורסם.
מכיוון שחוקרים רבים ברחבי העולם מנסים לאשש השערות שונות, רובן שגויות, וחוזרים שוב ושוב על ניסויים שכשלו ולא פורסמו, התופעה של פרסום תוצאות עם שגיאה מסוג ראשון היא נפוצה.
תוצאות מוטות
נניח שחמש קבוצות מחקר בלתי תלויות בודקות את השפעתה של תרופה X על קצב הגדילה של ילדים. כמו כן נניח שבמציאות התרופה מגדילה את קצב הצמיחה ב-2.5 סנטימטר בשנה. המחקרים יתבצעו באופן דומה לזה שתואר בדוגמה לעיל, בעזרת קבוצת ילדים שתטופל בתרופה וקבוצת ביקורת. נניח שחמש הקבוצות הגיעו לתוצאות הבאות:
| מספר קבוצה | תוצאה |
|---|---|
| 1 | 4.9 ס"מ בשנה |
| 2 | 0.8 ס"מ בשנה |
| 3 | 3.8 ס"מ בשנה |
| 4 | 2.7 ס"מ בשנה |
| 5 | 1.2 ס"מ בשנה |
מכיוון שכל מחקר בודק קבוצה מוגבלת בגודלה של ילדים, התוצאות אינן מדויקות. קבוצות 2 ו-5 קיבלו תוצאות נמוכות במיוחד, שגרמו להם להסיק בטעות שאין לתרופה כלל השפעה מובהקת סטטיסטית, ותוצאות אלה לא פורסמו.
כעת מתבצע עבודת מטא-אנליזה, שמשלבת יחד את כל התוצאות שפורסמו. מכיוון שעבודה מסוג זה מקבצת יחד נתונים רבים ממחקרים שונים, היא נחשבת אמינה מאוד. אך בפועל, העבודה יכולה לכלול רק את המחקרים שפורסמו, ומבצעיה לא יהיו מודעים כלל לתוצאות של קבוצות המחקר 2 ו-5. לכן הם יקבלו תוצאה קרובה ל-4 ס"מ בשנה, תוצאה שמוטה כלפי מעלה יחסית לנתון האמיתי. לו היו מתפרסמות כל התוצאות, ונכללות כולן במטא-אנליזה, התוצאה הייתה אכן קרובה יותר לנתון האמיתי.
מקור השם
המונח הטיית פרסום הופיע לראשונה ככל הנראה במאמר של הסטטיסטיקאי תיאודור סטרלינג משנת 1959, שבו הוא מתאר את התופעה.[2]
את המונח "אפקט המגירה" טבע הפסיכולוג רוברט רוזנטל במאמר משנת 1979. במאמרו הוא טוען שבכל תחומי המחקר הספרות המקצועית מלאה בתוצאות מובהקות שגויות, בעוד שהמחקרים שלא הגיעו לתוצאה מובהקת נשארים במגירה. [4]
קישורים חיצוניים
- אפקט המגירה במילון הספקנים (אנגלית)
- רן לוי, התמנון שהבין בכדורגל, באתר ynet, 18 בינואר 2012
הערות שוליים
- ^ Publication Bias: The "File-Drawer Problem" in Scientific Inference ג'פרי ד. סקרגל
- ^ 2.0 2.1 Publication decisions and their possible effects on inferences drawn from tests of significance—or vice versa. תיאודור ד. סטרלניג
- ^ H. Rothstein, A. J. Sutton and M. Borenstein. (2005). Publication bias in meta-analysis: prevention, assessment and adjustments. Wiley. Chichester, England ; Hoboken, NJ.
- ^ The file drawer problem and tolerance for null results. רוברט רוזנטל