כותלית פורטוגלית
 כתלית פורטוגלית בירושלים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | Urticales |
| משפחה: | סרפדיים |
| סוג: | כתלית |
| מין: | כתלית פורטוגלית |
| תת-מינים | |
|
Parietaria lusitanica subsp. lusitanica | |
| שם מדעי | |
 Parietaria lusitanica
| |
כָּתְלִית פּוֹרְטוּגָלִית (שם מדעי: Parietaria lusitanica) היא צמח עשבוני חד-שנתי, מצוי, ים-תיכוני, מואבק רוח, ששערותיו רכות ואינן צורבות ובו שני תת-מינים ממשפחת הסרפדיים[1]. מין זה נפוץ בכל אזורי ישראל גם בבתות הסְפָר פרט למדבר, בעיקר בבתי-גידול טבעיים, על גבי סלעים מוצלים, אך גם בקרבת האדם על חומות וגדרות אבן. פרחיו דו-מיניים וחד-מיניים (צמח פוליגמי)[2]. גבעוליו ופטוטרותיו דקים ועדינים, ועליו קטנים יותר לעומת העלים של כתלית יהודה (Parietaria judaica), שהוא מין רב-שנתי שלפחות בסיסי גבעוליו נוקשים. מין דומה לכותלית פורטוגלית היא כותלית זעירה (Parietaria alsinefolia), שאף היא חד-שנתית, אך טיפוס תפוצתה סהרו-ערבי ובית גידולה העקרי במדבר[3].
מאפיינים
כותלית פורטוגלית היא צמח עשבוני חד-שנתי שגובהו 10 עד 30 ס"מ וגבעוליו ועליו מכוסים בפלומה עדינה, ללא שערות צורבות. חלק מהשערות פשוטות וארוכות וחלקן והאחרות קצרות ומאונקלות (למשל, נאחזות בבגד)[4].
הגבעולים, פשוטים דקים ועדינים שרועים עד מזדקפים, שערותיהם, שאינן צורבות, רכות וגמישות וחסרות בסיס כדורי או גלילי (בשונה ממיני סרפד).
הפטוטרות קצרות מהטרפים, דקיקות ופלומתיות. הלוואים חסרים.
העלים פשוטים, תמימים, מסורגים וערוכים בצורה לוליינית לאורך הגבעול ואורכם בדרך כלל הוא ס"מ אחד (אורכם 10 עד 25 מ"מ לעיתים רחוקות 40 מ"מ). הטרפים רחבים, דמויי ביצה או דמויי ביצה-אזמל, מתחדדים בבסיסם ובקודקדם.
התפרחות קטנות, חיקיות (בחיק העלים) מסוימות, מקובצות וצפופות, כמעט יושבים על ציר התפרחת. החפיות ירוקות, זעירות, דמויות אזמל באורך 1.5 מ"מ וארוכות כמעט כאורך הפרחים[2]. הן כמעט שאינן גדלות לאחר הפריחה ועם התפתחות הפרי.
בכל תפרחת שלושה מיני פרחים: דו-מיניים, זכריים או נקביים (הצמח פוליגמי). הפרחים הדו-מיניים מעטים, מנוונים, השאר נקביים, פוריים. עטיף של כ-1.5 מ"מ, עם 4 אונות צמודות כולאות זרע חום בוהק.
הפרחים זעירים וצבורים בתִּפְרַחַת מְסֻיֶּמֶת. חפי הפרחים ירוקים, באורך 1.5 עד 2.5 מ"מ וקטנים מעלי העטיף. לכל קבוצת פרחים נקביים מתלווה מעטפת עלים שאינם גדולים בהרבה מהפרחים. בשונה מכותלית זעירה שלכל קבוצת פרחיים נקביים מתלווה מעטפת של 3 עלים שהם גדולים מהפרחים והופכים לאחר מכן קרומיים ובהירים[2].
הפרחים הדו-מיניים מורכבים מעטיף בן 4 אונות, שמאוחות ושוות כמעט זו לזו, שגדל לאחר הפריחה, מארבעה אבקנים שבולטים מפתח העטיף ואורכם 4 מ"מ, ומשחלה אחת ללא עמוד שחלה. הצלקת דמוית מברשת יושבת על השחלה.
הפרחים הזכריים בנויים מעטיף בן 4 אונות ירוקות או לבנות מאוחות ושוות כמעט בממדיהן, משחלה מנוונת ומארבעה אבקנים, כמספר אונות העטיף. האבקנים קבועים מול אונות העטיף. הזירים מפורדים, כפופים כעין סליל קפוץ בפקעית הפרח והם מתיישרים במהירות עם פתיחת הפרח. המאבק מתחבר מבסיסו אל הזיר והוא נפתח בסדק אורך דרכו האבקה משתחררת בעצימות רבה.
הפרחים הנקביים דמוי צינור, שמסתיים ב-4 שיניים, צבען ירקרק או אדמדם. העטיף משתייר ובלתי משתנה אחרי הפריחה. השחלה עילית, עלה שחלה אחד, עמוד שחלה אחד, מגורה אחת, שליה בסיסית וביצית אחת.
הפרי אגוזית עטופה בעטיף הפרח. האגוזית שחורה מבריקה, סימטרית, שקודקודה חד. אגוזית היא פרי יבש, לא נפתח, שנוצר מעלה שחלה אחד של שחלה עילית ומכיל זרע אחד. הזרע חופשי או מחובר בצורה רופפת או הדוקה לעטיף הפרח אשר משתייר ומתפרה (גדל עם הפרי) רק בפרחים הדו-מיניים.
העלווה מתחילת נובמבר עד סוף אפריל. הפריחה מסוף ינואר עד תחילת יוני. הפרי הירוק מסוף פברואר ופרי בהפצת זרעים עד אמצע יולי[3].
בית גידול ותפוצה
כותלית פורטוגלית היא צמח כתלים, קירות סלע וחובב צל. הוא גדל בקירות של בתים עתיקים, בחומות, בסדקי סלעים, ובפתח מערות בגדרות וגרמי מדרגות חיצוניים.
לכותלית פורטוגלית שני תת-מינים. תפוצתו של תת-מין שמצוי בישראל משתרעת מסביב לאגן הים התיכון (פרט למצרים וסיני) ועד חצי-האי ערב (מדינות המפרץ). תפוצתו של התת-מין השני הוא מאוקראינה ועד פקיסטן[1].
מין זה נפוץ בכל אזורי ישראל, גם בבתות הסְפָר, פרט למדבר (שם גדלה כותלית זעירה). בישראל נפוצה כותלית פורטוגלית בבקעת כנרות ובחוף הכרמל; מצויה בגליל העליון, בגליל התחתון, בכרמל, בעמק יזרעאל, בבקעת בית שאן, בשרון, בהרי יהודה ובעמון; נדירה במישור החוף הדרומי, בשומרון, במדבר שומרון ובשפלה; ונדירה מאוד בגולן, בבקעת החולה, בערבות הירדן ובגלעד[3].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Parietaria lusitanica, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ 2.0 2.1 2.2 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 92-94
- ^ 3.0 3.1 3.2 כותלית פורטוגלית, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, 22-02-2024
- ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 100-102
כותלית פורטוגלית38123184Q15611056