כולל הורודנא
כולל הורודנא היה אחד מהכוללים האשכנזיים בהיישוב הישן, המאגד את יוצאי העיר גרודנו (כיום בבלארוס) שנקראה בפי היהודים "הורודנא".
היסטוריה
רקע
ראשיתו של הכולל בפיצול שחל בעדת הפרושים בירושלים בראשית שנות ה-60 של המאה ה-19, בסביבות שנת ה'תרכ"ג, אז פרצה מחלוקת בין מנהיגי העדה הפרושית, הרבנים ישעיה ברדקי (שנפטר באותה השנה) ושמואל סלנט, לבין הרב מנחם מנדל ירושלמסקי (ר' מנדל יאנובר). תומכיו של האחרון הקימו לעצמם תלמוד תורה נפרד, ובעקבות כך התפצל כולל וילנה (הכולל הפרושי) לכמה כוללים, בהם כולל הורדנא, שהיה מאוחד אז עם כולל מינסק וכולל זאמוט. ממונה הכולל המאוחד היה רבי מאיר מלוצין, איש כולל מינסק.
מספר שנים לאחר מכן התפרק האיחוד: כולל זאמוט שב והצטרף לכולל וילנא, וכולל הורודנא נפרד מכולל מינסק, כנראה בשל הפער הכלכלי ביניהם: כולל מינסק טיפל בעניים רבים בעוד שמרבית התרומות הגיעו דווקא מאזור הורודנא. לא ברור בדיוק מתי נפרדו הכוללים, אך בשנת ה'תרל"ה (1875/1876) הם כבר נמנים כשני כוללים נפרדים. כולל הורודנא קיבל את החצר ובית הכנסת שרכש הכולל המאוחד בעיר העתיקה, ושם שכנה מאותה העת הנהלת הכולל[1].
בשנים שלאחר מכן התגלע סכסוך קשה בין כולל הורודנא לכולל. הסכסוך הגיע לכדי תביעה בבית הדין השרעי בירושלים, מהלך שעורר התנגדות ביישוב, ואף הביא את הרב הראשי הרב אברהם יצחק הכהן קוק לפנות ליועץ המשפטי לממשלת המנדט נורמן בנטוויץ'.
שכונת בתי הורדנא
ערך מורחב – בתי הורודנא
בשנות ה-90 של המאה ה-20 רכש הכולל אדמות סמוך לשכונת מחנה יהודה, ועליו הקים שכונת חצר לבני הכולל בשם "דמשק אליעזר" הידועה יותר בשם "בתי הורודנא".
ממוני הכולל
עד שנת 1883 שימש אליעזר ליפמן קאמיניץ כמזכיר וסופר הכולל. באותה שנה עבר לנהל את המלון קאמיניץ של משפחתו. לאחריו, שימש בתפקיד מרדכי גרשון וינברג, עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה .
בין ממוני הכולל היו:
- יהושע מאיר רייכמן
- רבי מרדכי דוד לוין
- רבי נחמן גדליהו ברודר
- רבי זרח ראובן ברוורמן
- מרדכי קריוונסקי
- משה גראף - ממייסדי שכונת בית יעקב.
בין מנהלי הכולל:
- רבי נפתלי הרץ הלוי
- רבי שמואל גרינברג מקוברין
- רבי יעקב דיין צדק משרשוב
- רבי אברהם רובינזון מבריסק
- רבי נתנאל חיים פאפע מאנטיפליא
- ידידיה מהורדנא
- רבי נחום רגוזניצקי
הרב חיים שלמה רוזנטל (אביו של הרב הרב אברהם דוד רוזנטל) ניהל את הכולל עד לפטירתו ב-1939[2].
בין גבאי צדקה בקהילות יהודי חו"ל:
- רבי אליקים שפירא בגרודנא
- שמואל ליפשיץ בביאליסטוק
- לייב רוטנברג בבריסק
קישורים חיצוניים
- תקנות וחוקי החברה בוני ירושלם: אשר אגודתה על ארץ יסדה לבנות בתי מחסה לעניי כולל הוראדנא על הררי ציון וגבעות ירושלם באתר הספרייה הלאומית.
הערות שוליים
- ^ אליעזר רפאל מלאכי, ראשיתו של כולל מינסק בירושלים, בתוך: "מנגד תראה: אסופה ממאמרי א. ר. מלאכי בענייני ארץ ישראל", יד בן צבי תשס"א, עמ' 458 - 467.
- ^ חיים שלמה רוזנטל ז"ל, המשקיף, 8 ביוני 1939
