כדור מיני
כדור מיני (בצרפתית: Balle Minié) הוא סוג של קליע בעל בסיס חלול שתוכנן על ידי קלוד-אטיין מיני, ממציא רובה המיני הצרפתי לשימוש ברובי מוסקט הנטענים דרך לוע הקנה. הקליע הומצא ב-1846 והתפרסם במהלך מלחמת קרים[1] ומלחמת האזרחים האמריקנית, שם נמצא כי הוא גורם לפצעים חמורים משמעותית מאשר כדורי מוסקט עגולים שהיו בשימוש קודם לכן. רובי המוסקט ספרינגפילד דגם 1861 ומוסקט ה אנפילד דגם 1853 שני כלי הנשק הנפוץ ביותר בשימוש במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית, השתמשו בכדור מיני.
ברובים אלו נוספו חריצים ספירליים בתוך הקנה, וכתוצאה נוספו לקליע יציבות בעת המעוף ותכונות בליסטיות (External ballistics) משופרות שהגדילו את הטווח האפקטיבי והדיוק של האקדח. לפני הצגת כדור המיני, היה צריך לדחוף כדורים במורד הקנה, לפעמים עם פטיש, מכיוון ששאריות אבק שריפה היו מצטברות בקדח הקנה לאחר מספר קטן יחסית של יריות, ונדרש ניקוי תכוף של האקדח. הפיתוח של כדור המיני היה משמעותי מכיוון שהוא היה סוג הקליע הראשון שניתן היה לייצר עם התאמה רופפת מספיק כדי להחליק בקלות במורד הקנה של רובה, אך לשמור על דיוק טוב במהלך הירי עקב חסימה על ידי הרחבת בסיס הכדור בעת ירי.
עיצובים
כדור המיני הוא קליע שצורתו גלילית - קונית עם חריצים בהיקפו שנמשכו בגריז (חומר סיכה) בסיס הקליע חלול וקעור. מיניה עיצב את הקליע עם פקק ברזל קטן, וחצאית עופרת שתתרחב תחת לחץ של הפיצוץ של אבק שריפה, לחצים אלו גרמו לכדור להתרחב ולמלא את החריצים בקנה הרובה. אטימה זו הקטינה את אבדן הלחץ בנה בעת הירי וגבירה את מהירות הלוע המקסימלית. הכדורים כללו את הקליע ומטען אבק שרפה, שניהם בתוך תרמיל ניר אשר שומן באופן נכבד כדי למנוע רטיבות ולהקל על טעינת הרובה. כדי לטעון את האנפילד החדש, על החייל היה לקרוע את תחתית התרמיל בעזרת שיניו ולשפוך את אבק השריפה במורד הקנה, את התרמיל והקליע שבתוכו היה עליו לדחוף במורד הקנה אחרי אבקת השריפה.
חרש הנשק קפטן ג'יימס ה. ברטון פיתח שיפור משמעותי בעיצוב של קליע המיני כשהוסיף חלל חרוטי עמוק בבסיס הכדור, אשר התמלא ביתר יעילות בגז והרחיב את חצאית הקליע עם הירי. אחוז גבוה יותר של כוח הנפץ דחף את הקליע קדימה ואחוז קטן יותר שימש להרחבת קוטר הקליע בתוך הרובה. כדור המיני המשונה של ברטון הפחית מסה והגדיל את המהירות.
תוצאות השימוש
הפצעים שנגרמו על ידי כדור המיני החרוטי היו שונים מאלה שנגרמו על ידי הכדורים העגולים ממוסקטים חלקים, שכן לכדור הקוני היה מהירות לוע גבוהה יותר ומסה גדולה יותר, והוא חדר בקלות לגוף האדם. כדורים עגולים נטו להישאר תקועים בבשר, ולעיתים קרובות סטו מנתיב התנועה בגוף כאשר נתקלו בשרירים או עצמות, כדור המיני נטה לחתוך נתיב ישר ולרוב עבר את גוף האדם ולעיתים רחוקות הכדור נשאר תקוע בגוף. אם כדור מיני פגע בעצם, הוא בדרך כלל ניפץ אותה. הנזק לעצמות והשברים המורכבים כתוצאה מכך היו בדרך כלל חמורים מספיק כדי לחייב קטיעה.[2]
ראו גם
לקריאה נוספת
- Keegan, John. The American Civil War: a military history. New York: Alfred A. Knopf (2009) . מסת"ב 978-0-307-26343-8
- Wound Ballistics: Minié Ball vs. Full Metal Jacketed Bullets—A Comparison of Civil War and Spanish-American War Firearms
- BATTLEFIELD ODDITIES: EXPLAINING TWO MINIÉ BALLS FROM PEA RIDGE NATIONAL MILITARY PARK
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Shoop, Isaac (2019-04-30). "Small but Deadly: The Minié Ball". The Gettysburg Compiler.
- ^ Manring, M. M.; Hawk, Alan; Calhoun, Jason H.; Andersen, Romney C. (14 בפברואר 2009). "Treatment of War Wounds: A Historical Review". Clinical Orthopaedics and Related Research. 467 (8): 2168–2191. doi:10.1007/s11999-009-0738-5. PMC 2706344. PMID 19219516.
{{cite journal}}: (עזרה)
כדור מיני39996617Q1937271