M30 (משריק)
נתיב M30 הוא כביש ראשי בכיוון מזרח-מערב ברשת הכבישים הערבית הבינלאומית משריק, העובר במערב עיראק ומזרחית לים התיכון. הנתיב מתחיל בא-רוטבה (אנ') שבמערב עיראק וחוצה שם את נתיב M40 (בגדד–עמאן). משם ממשיך מערבה דרך דמשק, בירת סוריה, חוצה את גבול סוריה–לבנון ליד ענג'ר וממשיך מערבה עד ביירות, בירת לבנון.
כביש ביירות–דמשק
הכביש המחבר את שתי ערי הבירה והערים המרכזיות של סוריה ולבנון מכונה כביש ביירות–דמשק. כביש זה הוא ציר תנועה מרכזי בין שתי המדינות השכנות.
כביש ביירות–דמשק בשטח לבנון
חלקו הלבנוני של כביש ביירות–דמשק הוא נתיב תנועה מרכזי בלבנון. הוא אחד משלושת צירי התנועה החשובים ביותר בלבנון (השניים האחרים הם כביש ביירות–טריפולי וכביש ביירות–צור)[1]. אורך הכביש בשטח לבנון הוא 53 קילומטר[1]. הכביש מצוי בתוואי הררי, יש בו ארבעה נתיבים (שניים לכל כיוון) והוא נסלל לאחרונה בעשור האחרון של המאה ה-20[1]. אורך הקטע שבין נקודת מעבר הגבול אל-מסנע (אנ') שבלבנון ובין נקודת מעבר הגבול ג'דיידת יאבוס (אנ') שבסוריה הוא 6 קילומטרים, יש בו שני נתיבים וגם הוא מצוי בתוואי הררי[1]. יישובים בולטים לאורך נתיב זה בלבנון הם:
- ביירות – הכביש יוצא מהחוף שבצפון-מזרח העיר, צמוד לנהר ביירות (אנ'), בגבול המזרחי של הרבעים אל-מדַוַר, א-רמֵיל ואשרפייה.
- חזמיה (אנ') – פרבר של ביירות
- בחמדון
- סאופר
- שתורא – מהווה צומת מרכזית עם כביש האורך המשני מבעלבכ שעובר בבקאע
- ענג'ר
- מעבר הגבול אל-מסנע (אנ')
נקודות נוספות בעלות חשיבות טקטית צבאית על הכביש הן:
- מעבר דהר אל-ביידר – מעבר הרים בין שתורא וסאופר המהווה גם גבול בין מחוז אל-בקאע ובין מחוז הר הלבנון.
- גשר מודיירג' (אנ') - הגשר הגבוה בלבנון (גובה 80 מטר), הנמצא ממזרח לסאופר ונחנך ב-1998. הגשר הופצץ על ידי חיל האוויר הישראלי ב-12 ביולי 2006, מיד לאחר חטיפת חיילי צה"ל שהחלה את מלחמת לבנון השנייה. קטע בן 200 מטר מהגשר נהרס.
בחלקים גדולים מהנתיב הוא עובר בסמוך למסילת הברזל ביירות–דמשק (גר'), שנחנכה ב-1895 וחדלה לפעול בתחילת המאה ה-21 בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה.
כביש ביירות–דמשק במלחמת לבנון הראשונה
בזמן המעורבות הסורית במלחמת האזרחים בלבנון, שהחלה ב-1976, שלט הצבא הסורי דה פקטו בכביש ביירות–דמשק[2]. כיבוש כביש ביירות–דמשק היה אחת מהמטרות המבצעיות בתוכנית הפלישה של צה"ל במבצע שלום הגליל[3]. באזור כביש זה בבקאע התמקם קו ההגנה השני של צבא סוריה שישב באותה עת בלבנון[3][4]. מטרות מהלך זה היו:
- ניתוק אש"ף שישב ברצועת החוף מתמיכת הכוח הסורי בבקאע[4].
- חבירה לריכוזים נוצריים המצויים לאורך הכביש ולפלנגות הנוצריות[4].
צה"ל לא הצליח להגיע לאחיזה בכביש לפני הפסקת האש ב-11 ביוני 1982. רק שבועיים מאוחר יותר, בעקבות שורה של פעולות התקפיות, כבש צה"ל את בחמדון ועאליי. הצלחה זו הביאה לנסיגת הכוח הסורי מזרחה לאזור הבקאע וצה"ל השתלט על הכביש ממזרח ביירות ועד סאופר[3].
כביש ביירות–דמשק בשטח סוריה
קטע הכביש המחבר את דמשק עם מעבר הגבול עם לבנון בג'דיידת יאבוס מסומן ברשת הכבישים הסורית ככביש מספר 1. אורכו של קטע כביש זה, עד המחלף המחבר אותו לכבישים מספר M5 ומספר 5 ברשת הכבישים הסורית הוא כ-42 קילומטר. יישובים בולטים לאורך הכביש בסוריה הם:
- ג'דיידת יאבוס (אנ')
- א-דימאס (אנ')
- א-סבּורה (אנ')
- דמשק – עובר (ממערב למזרח) בשכונות: מאזה, כפר סוסה (אנ'), מידאן (אנ') וא-שאע'ור (אנ')
כביש דמשק–רוטבה
הכביש עובר במעבר הגבול א-תנף שבסוריה ובמעבר הגבול אל-וליד (אנ') שבמחוז אל-אנבאר בעיראק. מעבר הגבול נמצא כ-15 ק"מ מצפון מזרח למשולש הגבולות ירדן-סוריה-עיראק. בשנים 2015–2017 היה אזור המעבר מוקד לחימה בין המדינה האסלאמית ובין כוחות שונים, כולל: צבא ארצות הברית, הצבא הסורי החופשי, צבא סוריה וצבא ירדן.
אורכו של הכביש ממעבר הגבול א-תנף, ועד דמשק, הוא כ-270 קילומטר. הכביש בין דמשק ועד העיר עדרא (אנ'), הנמצאת כ-25 קילומטר צפונית-מזרחית לדמשק, מסומן ברשת הסורית ככביש מספר 5. הכביש מעדרא ועד א-תנף מסומן ככביש מספר 2. ציוני דרך נוספים לאורך הכביש בשטח הסורי הם:
- שדה התעופה הצבאי דומייר (אנ') - כ-40 קילומטר צפונית-מזרחית לדמשק. זהו שדה התעופה הצבאי השני בגודלו בסוריה.
אורכו של הכביש בשטח עיראק, בין מעבר הגבול אל-וליד ובין רוטבה, הוא 153 קילומטר. הכביש מסומן ברשת העיראקית ככביש מספר 1. ציוני דרך נוספים לאורך הכביש בשטח העיראקי הם:
- שדה התעופה H-3 (דרום מערב) נמצא דרומית לכביש, כ-50 קילומטרים ממערב לרוטבה.
- שדה התעופה H-3 (צפון מערב), נמצא צפונית לכביש באותו אזור.
- בין שני שדות התעופה H-3 נמצא מחלף שבו מתפצל הכביש לכיוון צפון-מזרח – לכיוון סוריה, ולכיוון מערב – לכיוון ירדן (כביש M40).
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Lebanon Road Network, באתר Logistics Capacity Assessments (LCAs), 30 במאי 2018
- ^ אביעזר יערי, התהליכים שהובילו למלחמת שלום הגליל, מבט מל"מ מס' 63, מאי 2012, עמ' 38
- ^ 3.0 3.1 3.2 מלחמת שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה), באתר צה"ל
- ^ 4.0 4.1 4.2 יהודה וגמן, מטרה אחת יותר מדי, מערכות 413, 2007
38885623M30 (משריק)