ישראל (שם)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ישראל הוא שם פרטי ושם משפחה שמקורו במקרא[1]. הוא מופיע בספר בראשית כשמו השני של יעקב אבינו, שקיבל אותו לאחר מאבקו עם המלאך.
על פי הפשט, משמעות השם היא מלשון "שררה", שכתוב ”שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים”[2].
צאצאיו של יעקב נודעים כבני ישראל, שהקימו את ממלכת ישראל, שממנה הגיע שמה של מדינת ישראל.
השם "ישראל ישראלי" משמש כביטוי לתיאורו של אדם ממוצע בישראל[3].

ראו גם

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30631291ישראל (שם)