ישראל מ' תא-שמע

ישראל מ' תא-שמע

ישראל משה תא-שמע (1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (2002), פרס א.מ.ת ופרס ישראל בחקר התלמוד (תשס"ג).

ביוגרפיה

תא-שמע נולד בשנת 1936 בתל אביב. בצעירותו למד בעירו ב"הסתדרות החרדים" ובישיבת היישוב החדש. ב-1954 עבר לישיבת חברון בירושלים, שם הוסמך לרבנות, בגיל 21, בידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. במאי 1956 זכה בפרס לחידושי תורה בכתב של משרד הדתות. בשנים 1957–1959 שירת בצה"ל.

בשנת 1960 החל בלימודיו האקדמיים וקיבל תואר שני בתלמוד באוניברסיטה העברית, ובשנת 1973 קיבל תואר דוקטור באוניברסיטת בר-אילן. לימד בחוג לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, ובשנת 1981 עבר לאוניברסיטה העברית, שבה מונה לפרופסור מן המנין בשנת 1991. בשנת 1999 פרש לגמלאות. במשך כ-18 שנה, החל משנת 1963, שימש כמזכיר המערכת ואחר כך כעורך משנה בנושאי יהדות באנציקלופדיה העברית. זכה בפרס ביאליק ובפרס א.מ.ת ובשנת 2003 הוענק לו פרס ישראל בחקר התלמוד. הלך לעולמו בחול המועד סוכות תשס"ה, 4 באוקטובר 2004.

תא-שמע עסק בעיקר בחקר הספרות הרבנית בימי הביניים. מחקריו עסקו בעיקר בספרות הראשונים, הן במוקדיה המרכזיים באשכנז, בצרפת ובספרד והן במקומות פחות מרכזיים כמו ביזנטיון, צפון אפריקה, איטליה, אנגליה ועוד. מחקרו כלל סקירה של אופי בתי המדרש השונים במהלך ימי הביניים כמו גם ניסיונות לאפיין שיטות לימוד ייחודיות לבתי המדרש השונים. במסגרת מחקריו בדק כתבי יד רבים, והיה מנהל המכון לתצלומי כתבי יד עבריים שעל יד הספרייה הלאומית ומזכיר מדעי של חברת מקיצי נרדמים. כמו כן חקר את עולם המנהגים האשכנזיים הקדומים. בתחום זה עסק לא מעט, ועמד על קשריו של מנהג אשכנז הקדמון עם המורשת הארץ-ישראלית, פעמים אף בניגוד להלכה כפי שנפסקה בתלמוד הבבלי. הוא עסק מעט גם ביחס בין ההלכה והקבלה. פרופ' תא-שמע פרסם למעלה ממאה וחמישים מאמרים בתחומי מחקריו בכתבי עת מדעיים.

הוועדה שבחרה בו לקבלת פרס ישראל כתבה על יצירתו:

מפעלו מעיד כי אפשר למזג במחקר בין הלכה לתרבות ולספרות וליצור תמונה עשירה בפרטים ועמוקה בכללים של רוח העם היהודי באירופה בימי הביניים, כשעומדים זה לצד זה תלמוד תורה, הלכה, מנהג, קבלה וחיי יום יום. וכל זה על רקע התרבות הנוצרית בת התקופה.

— נימוקי השופטים להענקת פרס ישראל לשנת תשס"ג

חבר השופטים הגדיר את פרופ' תא-שמע כיחיד מסוגו:

תא שמע הוא החוקר היחיד בדורנו המתמקד בספרות הרבנית וביחס בין ההלכה לאורח החיים בכל מרכזי התורה באירופה של ימי הביניים: אשכנז, ספרד, פרובאנס, איטליה, אנגליה וביזנטיון. לצד אפיון שיטתי של הקווים המייחדים כל מרכז וכל תקופה.

— נימוקי השופטים להענקת פרס ישראל לשנת תשס"ג

ספריו

• הספרות הפרשנית לתלמוד - מחקרים על פרשנות התלמוד בתקופת הראשונים. כרך ראשון: 1000 - 1200. כרך שני: 1200 - 1400.
• הנגלה שבנסתר, לחקר שקיעי ההלכה בספר הזוהר - מחקר על ההלכה בספר הזוהר.
• הלכה, מנהג ומציאות באשכנז, 1100 - 1350.
• מנהג אשכנז הקדמון.
• רבי זרחיה הלוי - בעל המאור ובני חוגו בהוצאת מוסד הרב קוק תשנ"ג
• התפילה האשכנזית הקדומה.

כנסת מחקרים - עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים. אסופת מאמרים שפורסמו בכתבי עת. נכון לשנת 2010 יצאו לאור ארבעה כרכים:

• • כרך ראשון - אשכנז.
  • כרך שני - ספרד.
  • כרך שלישי - איטליה וביזנטיון.
  • כרך רביעי - ארצות המזרח, פרובנס ומאסף.

קישורים חיצוניים

• פרופ' ישראל משה תא-שמע באתר פרס ישראל
• ישראל מ' תא-שמע, באתר פרס א.מ.ת.

• מבחר מאמרים מאת פרופ' תא-שמע, באתר "דעת"
• בני לאו, אין מנהג שאין לו בית אב, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2005
• חננאל מאק, כי מבארי תצא תורה ודבר ה' מאוטרנטו, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2006
• רשימת המאמרים של ישראל מ' תא-שמע באתר רמב"י
• רשימת המאמרים של ישראל מ' תא-שמע, באתר רמבי"ש
• Yehudah Mirsky, What Israel Ta-Shma Saw
• Jeffrey R. Woolf, Israel Ta-Shma and the Byzantine Connection

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28946163ישראל מ' תא-שמע