ישראל יהודה אדלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.

קברו של ישראל יהודה-ישי אדלר בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב
דרכון של ישי אדלר, מופק על ידי הבריטים

ישראל יהודה (יש"י) אדלר (2 באפריל 1870, א' בניסן ה'תר"ל – 22 בדצמבר 1948, כ' בכסלו תש"ט) היה מורה עברי ונדבן. היה פעיל מאוד בחיי הציבור בארץ. מראשוני המורים העבריים, נמנה עם מייסדי גימנסיה הרצליה ועם מייסדי תל אביב ורמת גן.

קורות חיים

ישראל יהודה אדלר נולד בשנת 1870 בעיירה יאנובה הסמוך לפינסק שברוסיה הלבנה (אז באימפריה הרוסית) לשלמה אדלר ולחנה לבית סגלוביץ. היה מסור לרעיון הציוני ונדד כמלמד מעיר לעיר. הוא גם היה בין הראשונים אשר הכניסו את לימוד השפה העברית לחדר המתוקן וייסד את חברת "חובבי שפת עבר".

בשנת 1904 עלה לארץ ישראל יחד עם יחיאל יחיאלי, אשתו ובנותיו נותרו מאחור בהומל (ובהמשך בפינסק) ורק ב-1907 עלתה המשפחה ארצה.

ראשית פעולתו בארץ ישראל הייתה ארגון הלימודים במושבה רחובות. באותה תקופה לימדו ביידיש ואדלר הכניס לימוד עברי יחד עם משה סמילנסקי, אהרון דוד גורדון ואחרים. בין היתר הנהיג הצגת מחזות תנ"כיים בבית הספר ואירגן ספרייה במקום.

ב-1905 שימש מורה בבית הספר לנערות של יחיאלי ביפו ופתח את הוצאת הספרים "קהלת" להדפסת ספרי לימוד בעברית[1] וירחון, "החינוך".

בשנת 1909 היה אדלר מבין 66 חברי אגודת אחוזת בית להקמת פרבר עברי צפונית ליפו, לימים תל אביב. בהגרלת המגרשים זכה במגרש האחרון באחוזת בית, ברחוב אחד העם 26, והקים בו את ביתו. נבחר פעמיים לוועד המתיישבים, במסגרת זו פעל להעברת המוסדות הציבוריים מיפו לתל אביב. ביתו, שבו הייתה ספרייה גדולה, היה בית-ועד לסופרים ומשוררים. את ספרייתו הגדולה תרם לעיריית תל אביב. בשנת 1920 נבחר לוועד קהילת יהודי יפו ותל אביב.[2]

ב-1917 (מלחמת העולם הראשונה) נאלצה המשפחה לעזוב את תל אביב במסגרת גירוש תל אביב. ישראל יהודה והבת הגדולה נדדו לגליל בעוד ששאר המשפחה עברה לשכונת עין גנים שבפתח תקווה שם חיו בצריף ששכרו.

אדלר היה פעיל גם בארגון קרן היסוד, שפעל להקמת יישובים בארץ ישראל. הוא מכר את ביתו ותרם את הכסף, 10,000 לירות א"י, לקרן היסוד, כדי להקים, בשנת 1944, את עשרת הבתים הראשונים לפועלים אשר עבדו בכפר ג'דה (שלימים נקרא על שמו, רמת ישי) בתנאי שהמתיישבים ישמרו על מסורת ישראל,[3] ובשנת 1944 הוחל בהקמת עשרה בתים ביישוב.[4] לאות תודה על תרומתו הגדולה, קראו לכפר על שמו – רמת ישי (יש"י = ישראל יהודה).

אדלר היה איש צנוע ושומר מסורת. נישא בתרנ"א (1891) לברכה בת אסתר וישעיה מרדכי אייזנברג (החסיד מפינסק, ממשפחת הצדיק מאפטא) ולזוג נולדו ארבע בנות. בתו אלישבע הייתה אשתו של ד"ר הירש ליב גורדון, רופא, חוקר רב-תחומי במדעי הרוח ועיתונאי עברי ויידי בארצות הברית.

אדלר נפטר ב-1948 בגיל 78 בתל אביב, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בעיר.

כתביו

  • מזמורים לילדים, יפו.
  • לעונה בירקות בצפון הערבה, 1980.
  • ספריה קטנה לילדים: מדרגה ראשונה, יפו תרע"ו.
  • ספר ראשון: ספר מקרא לשנת הלמוד הראשונה, ניו יורק תרפ"ז.
  • ספרנו: ספר קריאה לשנת הלימוד השניה, תל אביב 1926.

לקריאה נוספת

  • שמעון ארנסט, ישי אדלר: חייו ופעלו; ערוך בידי ועד היובל, ירושלים: ר’ מס, ת"ש.
  • ספר היובל של ר’ ישי אדלר: א. דברי הערכה וזכרונות ב. דברי ספרות ומדע, תל אביב: ועד היובל וועד רמת ישי, תש"ז. (בספר רשימת רבות על ישראל יהודה אדלר על חלקו בייסוד תל אביב.)
  • 'אדלר, ישראל יהודה (יש"י)', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 22–23. (הספר בקטלוג ULI)
  • נח בי (בירזובסקי), פני תל אביב בקריקטורות, עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, 1939.
  • יעקב שרת ונחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות - כרך א', הוצאת המרכז לתרבות וחינןך תל אביב, 1974, עמודים 34-49

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישראל יהודה אדלר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ למורים ולכל העוסקים בהפצת התרבות העברית בא"י, דואר היום, 17 בדצמבר 1920
  2. ^ הבחירות לועד העיר ביפו, דואר היום, 31 באוקטובר 1920
  3. ^ ג'דה - רמת ישי, דבר, 8 בספטמבר 1943.
  4. ^ אבן פינה לבתים ברמת ישי, דבר, 26 בינואר 1944.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28187084ישראל יהודה אדלר

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ישראל_יהודה_אדלר&oldid=2059726"