ישראל גוט
ישראל גוט (1 בנובמבר 1891 - 28 באפריל 1970) היה מייסד קולנוע ציון שהיה בית הראינוע הראשון בירושלים. בהכשרתו היה פסל ואמן מתכת.
ביוגרפיה
גוט נולד בלבוב שהייתה באותה תקופה בשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית ב-1 בנובמבר 1891. לאחר סיום לימודיו בבית ספר תיכון בלבוב למד בבית הספר לאומנויות ריימן בברלין, שם פגש את בוריס שץ שחיפש מורים לבית הספר בצלאל שהקים באותם ימים. ש"ץ, שידע שגוט פעיל באגודות סטודנטים ציונית, שכנע אותו לעלות ארצה ולהקים בבצלאל מחלקה לעבודות מתכת.[1]
ב-1911 הגיע גוט לארץ ישראל ולימד בבצלאל פיסול וריקוע מתכת. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 גורשו מארץ ישראל, שנכללה בתחומי האימפריה העות'מאנית, רוב סגל בית הספר בצלאל משום שהיו בעלי אזרחות רוסית ובית הספר נסגר. גוט, שהיה בעל אזרחות אוסטרו-הונגרית, הורשה להישאר בירושלים אך נשאר מובטל. בתחילה מצא עבודות במטה הצבא הגרמני שהוצב בארץ ולאחר מכן קנה את "ראינוע פייג" מהגרמני הטמפלרי סמואל פייג. גוט שיפץ את הראינוע, ששכן בצריף פח שעמד בשטח כיכר ציון של ימינו, ותיקן את מכונת הסינמטוגרף הישנה שהייתה בו. בשנותיו הראשונות של הראינוע הוקרן בו רק סרט אחד שהורכב משאריות סרטים ישנים ונערך מדי פעם בצורה שונה על מנת שלא ישעמם את הקהל.[2] לאחר סיום המלחמה וכיבושה של ירושלים בידי הבריטים, הסב גוט את שם הראינוע ל"ציון" ולאחר מכן צירף אליו שותף בשם יצחק פרץ. שני השותפים ניהלו יחד את בית הראינוע (שהפך לקולנוע ב-1930) בגלגולים שונים עד סגירתו בשנת 1972. במקומו הוקם בניין בנק הפועלים.
בשנת 1925 היה שותף בייסוד לשכה של הבונים החופשיים בירושלים.
בשנת 1968 הוענק לו אות יקיר ירושלים.
חיים אישיים
גוט היה נשוי ללאה (לבית ניטר) ונולדו להם שלושה ילדים.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "ישראל גוט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1722
- צבי לביא, ישראל גוט: עסקים שבלב, מעריב, 2 ביוני 1964
- ג. משעולי, ציון הלא תשאלי, מעריב, 6 ביולי 1979
הערות שוליים
- ^ אורי קיסרי, ככר, מוסד ואדם, מעריב, 3 בנובמבר 1961
- ^ ג. משעלי, ציון הלא תשאלי, מעריב, 6 ביולי 1979
- ^ אתר Billiongraves
