ירון צור

ירון צור

ענף מדעי	היסטוריה
תרומות עיקריות
חקר תולדות יהודי ארצות האסלאם

ירון צור (נולד ב-19 ביוני 1948) הוא ממקימי האוניברסיטה הפתוחה, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, בעבר ראש בית הספר למדעי היהדות. מומחה לתולדות יהודי ארצות האסלאם, מחלוצי ה-Digital Humanities בישראל ומייסד האתר "עיתונות יהודית היסטורית".

חייו

ירון צור נולד בירושלים בשנת 1948 לאב יקה ולאם תימנייה. בילדותו, שעברה עליו בירושלים, התגורר יחד עם הוריו בבית סבו התימני בשכונת נחלת אחים, על קו הגבול בינה לבין רחביה. לימים, בהקדמה לספרו "קהילה קרועה", מתאר צור כיצד מאפייניה הייחודיים של סביבת מגוריו, בין נחלת אחים ה"מזרחית" לבין רחביה ה"אשכנזית", לצד שיוכו העדתי (וכלשונו: היותו, מבחינה עדתית, "בן כלאיים"), הטביעו את חותמם על דרכו המדעית.

בצעירותו למד מוזיקה בקונסרבטוריון של ירושלים, ומשם המשיך גם ללימודים מתקדמים באקדמיה למוסיקה. בצבא שירת כקצין מודיעין והשתחרר משירות מילואים בדרגת רס"ן. עם תום שירותו הצבאי, עבד צור לפרנסתו – משך שנים מספר – למען מחלקת הילדים והנוער של "קול ישראל", עבורה כתב עשרות רבות של תסכיתים. בראשית שנות השמונים, ולמשך מספר שנים, היה פעיל מרכזי בתנועת "שלום עכשיו".

את שלושת תאריו האקדמיים השלים צור באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת המוסמך שלו דנה בתקריות אנטי-יהודיות שהתרחשו בתוניסיה במהלך מלחמת העולם הראשונה, ואילו עבודת הדוקטור עסקה במעברה של יהדות תוניסיה משלטון מוסלמי עצמאי לשלטון צרפתי קולוניאלי. שתי עבודות הגמר נכתבו בהדרכתו של פרופ' פסח שנער.

צור נשוי לנדין קופרטי-צור, פרופסור חבר בחוג לצרפתית באוניברסיטת תל אביב, ואב לדניאל ואיתמר מנישואים קודמים.

האוניברסיטה הפתוחה

בשנת 1975 החל את עבודתו ארוכת השנים באוניברסיטה הפתוחה. צור הוא ממחברי הקורס "מירושלים ליבנה", ראשון הקורסים בהיסטוריה יהודית שנלמד במוסד זה. בהמשך, שימש כראש צוות הקורס "יהודים בעידן של תמורות", קורס מבוא להיסטוריה יהודית מודרנית, שנלמד באוניברסיטה הפתוחה במשך כ-35 שנה. במרוצת השנים פיתח צור שורה של קורסים מתקדמים בהיסטוריה יהודית מודרנית עבור האוניברסיטה. בעבודותיו המחקריות התמקד צור בהיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם. הספר הראשון שפרסם בתחום זה (יחד עם ד"ר הגר הלל) עסק בקהילת קזבלנקה בתקופה הקולוניאלית ("יהודי קזבלנקה: עיונים במודרניזציה של הנהגה יהודית בתפוצה קולוניאלית"). לאחר מכן, פיתח – בסיועה של ד"ר הלל – קורס ליבה בתחום: "יהודים בין מוסלמים: מבוא לתולדות היהודים בארצות האסלאם בעידן המודרני 1914-1750" (2003).

אוניברסיטת תל אביב

החל משנת 1990 משמש החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב כמשכנו האקדמי העיקרי. במרוצת השנים שימש כראש החוג (2007), וכן כראש בית הספר למדעי היהדות (2008–2010). במוסד אקדמי זה לימד צור שורה של קורסי מבוא, כמו גם קורסים מתקדמים בתחומי התמחותו.

מחקריו

יהדות תוניסיה

אבן היסוד בכתיבתו של צור על יהודי ארצות האסלאם היא מחקרו על המדיניות הצרפתית כלפי המיעוט היהודי בתוניסיה במעבר משלטון מוסלמי-מקומי לשלטון אירופי-קולוניאלי. במחקרו זה היה צור בין הראשונים להצביע על התפקיד החדש והדומיננטי שמילאו ארגונים ומוסדות יהודים-מערביים בחיי היהדות המקומית בארצות האסלאם החל מן המאה ה-19, ולקשר את התופעה, באופן שיטתי, לחדירה הקולוניאלית. בהמשך יתברר, כי הוא מקבל את דגם היחסים האוריינטליסטי שהתווה אדוארד סעיד כבעל חשיבות לניתוח היחסים בין אירופים ללא-אירופים בעידן הקולוניאלי, אך הוא טוען שבמקרים שבהם אירופים ולא-אירופים שותפים לתו מרכזי של זהות, מן הדין לצפות כי תהיה לכך השפעה מרסנת על דגם היחסים הנ"ל וייווצר דגם אחר, ממותן, של אוריינטליזם, אותו הוא מכנה "אוריינטליזם פנימי". את חותם האוריינטליזם הפנימי הוא מגלה בשורה של מפגשים בין יהודי אירופה ליהודי אסיה ואפריקה החל משלהי המאה ה-18 ועד מדינת ישראל.

במחקריו הראשונים על תוניסיה מצביע צור, כמו כן, על עלייתן של אליטות חדשות בקרב האוכלוסייה היהודית המקומית, על רקע מגמות כלל-יהודיות שונות. לצד פרופ' יוסף שטרית, הוא מדגיש את קיומו של חוג משכילים עבריים בתוניסיה של המאה התשע-עשרה, שהיה לדעתו בעל נטיות פרוטו-לאומיות יהודיות ותוניסאיות בעת ובעונה אחת.

החברה היהודית בארצות צפון אפריקה הקולוניאלית – "חברת המגזרים"

בספרו, "קהילה קרועה: יהודי מרוקו והלאומיות 1943–1954", כמו גם במחקרים אחרים פרי עטו, מציע צור לראות בחברות קולוניאליות ככאלו המחולקות לא רק חלוקה אופקית למעמדות כלכליים, ואנכית לפי המוצא האירופי או המקומי והמעמד המשפטי, אלא גם לפי ההון התרבותי של הפרט הקובע את גבולות ניידותו הכלכלית. אמת המידה האחרונה אף היא מחלקת את החברה בצורה אנכית למערכות של רשתות חברתיות וכלכליות תלויות תרבות ("מגזרים"). אולם, בניגוד לדיכוטומיה הקולוניאלית, המושתתת על מוצא והמחלקת את האוכלוסייה חלוקה קשיחה ל"אירופים" ו"ילידים", החלוקה המגזרית היא דינמית ומשתנה עם התמורות החלות במצבם התרבותי של הפרט והקבוצה. המבנה המגזרי כולל מגזר "מתמערב" המתווך בין שני מגזרי הקצה, "הילידי" ו"האירופי", ולדידו של צור, המעדיף להשתמש בעולם הכינויים המקובל בתקופה, "יליד" מבחינה משפטית הוא "אירופי" מבחינה מגזרית, אם הוא בעל כושר מוביליות במשק האירופי וחסר כושר זה בשווקים הילידיים.

צור מבחין בין המתמערבים, שלשון הכתיבה והתרבות הגבוהה המועדפת שלהם היא אירופית, לבין "משכילים" המחוללים את תהליכי המודרניזציה בשפות המקור הילידיות ויוצרים בהן. מטבע הדברים, האחרונים יותר מן הראשונים מתפקדים כאליטה האינטלקטואלית של המגזר הילידי. שורה של תופעות מרכזיות, כמו למשל כיווני ההגירה של יהודי המגרב הצרפתי, מוסברים, לשיטתו, על ידי החלוקה המגזרית יותר מאשר על ידי כל גורם אחר.

ברבות השנים הרחיב צור את מחקריו מעבר לקהילות צפון-אפריקה, ומעבר לתקופה הקולוניאלית. את תפיסת המגזרים הוא מיישם גם על חברות טרום-קולוניאליות אימפריאליות, כדוגמת האימפריה העות'מאנית, וכן על חברות יהודיות שבהן נפגשת קהילה מקומית ("נייחת") עם שלוחה של פזורה מסחרית, כגון הפזורה הספרדית המערבית.

הבעיה העדתית בישראל

בעידן הלאומיות ובחברה הציונית בארץ ישראל לובש המפגש בין יהודים אירופים ללא-אירופים, לשיטתו, צורה מורכבת במיוחד. זאת, פרי הצורך והרצון לבנות חברה לאומית יש מאין, וההזדמנויות הנקרות על דרכם של קברניטיו האירופים של המפעל הציוני לתעל קבוצות עולים שונות לגומחות סוציו-אקונומיות וגאוגרפיות שונות. בד בבד, עם הקמת המדינה מזהה צור התפתחות חרדה דמוגרפית פנימית מפני שיטפון של עולים מארצות האסלאם שיקעקע את הישגי הציונות. את השיעור הנמוך יחסית של מכסות עולים המוקצות לקהילות מסוימות ובראשן יהודי מרוקו, וכן את תקנות המיון שיושמו עליהן, הוא רואה לא רק כתוצאה של עומס הקליטה הכללי, אלא גם כתגובה של האגף הקובע בהנהגה הישראלית לחרדה זו. לפיכך הוא רואה בהתפתחות חרדה זו והצעדים הננקטים בעקבותיה התפרצות ראשונה של הבעיה העדתית במדינה היהודית, ובאופן כללי מזהה בתולדותיה של בעיה זו התפרצויות הבאות הן מן הצד האשכנזי והן מזה המזרחי.

צור רואה אפוא במפגש בין שני סדרים עולמיים שונים ואף סותרים בחלקם כמפתח העיקרי ליחסים בין יהודי אירופה ליהודי אסיה ואפריקה בתקופה המודרנית. על רקע קיומה של השפעה סימולטנית בין שני סדרים אלה, הקולוניאליזם מצד אחד והלאומיות מצד אחר, מדגימה כתיבתו על החברה הישראלית, הנפרשת מבחינה כרונולוגית עד אירועי ואדי סאליב (1959), את המורכבות ההיסטורית הייחודית של היחסים הבינעדתיים במדינה היהודית.

בשנים האחרונות חוקר צור את היחסים בין מוסלמים ליהודים בארצות שונות.

Digital Humanities

צור פיתח עם השנים מעין קריירה מקבילה כיזם בתחום ה-DH. כצעד ראשון בכיוון זה הוא הקים בשלהי המאה הקודמת, במסגרת הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת ת"א, את "מפעל התיעוד – יהודי ארצות האסלאם" (מה-יא"ה). מפעל זה שם לו למטרה, בתחום התעניינותו, לאסוף, לקטלג, לסרוק ולמחשב סדרות של כתבי-עת מחקריים, אוספי תיעוד שונים, פרסומים, תמונות, מפות ועוד. עוד הקים המפעל אתר לשירות מערכת החינוך, על כל דרגיה, בתחום זה. כיום ממשיך האתר לשמש למטרות אלה וכפלטפורמה דיגיטלית ניסויית לפיתוחים נוספים בתחום.

ב-2004, הקים צור את "אתר העיתונות היהודית", ששינה ב-2005 את שמו ל"עיתונות יהודית היסטורית" והפך לפרויקט משותף לאוניברסיטה ולספרייה הלאומית. הקמת האתר התאפשרה בזכות תוכנה המאפשרת חיפוש חופשי על גיליונות העיתונים בשפות שונות, חידוש שהביא בכנפיו פריצת דרך בחקר ההיסטוריה והתרבויות היהודיות. חיפושי מידע, שדרשו בעבר דפדוף רב-שנים בגיליונות העיתון – דרשו עתה רק שניות ספורות. העיתונות שזכתה לטיפול האינטנסיבי הראשון הייתה זו שבעברית והאתר כולל היום את רוב עיתוני ההשכלה, כל עיתוני בן-יהודה, וכמה מן החשובים שבעיתוני היישוב ומדינת ישראל, כמו "דאר היום", "דבר", "מעריב", "חרות", "על המשמר", "הצופה" ועוד. אשר ללשונות האחרות ששימשו את היהודים, האתר כולל מדור נרחב לעיתונות היידיש, עיתונים באנגלית, צרפתית, הונגרית, לאדינו וערבית-יהודית. האתר, המתרחב מדי שנה, כולל נכון לסתיו 2014 כ-1.2 מיליון גיליונות עיתון ונמנה עם מאגרי הנתונים הגדולים בעולם למידע על היהדות המודרנית. צור משמש היום מנהל מדעי ועורך ראשי של המיזם והוא האחראי לפיתוחו התוכני.

פעילות אקדמית ופרסים

צור הורה ושימש כעמית מחקר בשורה של מוסדות מחקר בחו"ל, בצרפת בסורבון ובביה"ס הגבוה ללימודים חברתיים (פריז), ובארצות הברית במרכז ללימודים יהודיים של אוניברסיטת פנסילבניה (פילדלפיה), של אוניברסיטת מישיגן (אן-ארבור) ובסמינר התאולוגי היהודי (ניו-יורק). הוא זוכה פרס שז"ר (2002, על ספרו "קהילה קרועה"), ופרס טולידאנו (2003, על ספר זה). כמו כן, הוא עוטר במדליה מטעם עיריית פריז על תפקידו בעידוד הקשרים בין היסטוריונים ישראלים לתוניסאים (2003).

כתבים נבחרים

יהודי צפון-אפריקה

• ירון צור, צרפת ויהודי תוניסיה: המדיניות הצרפתית כלפי יהודי המדינה ופעילות העיליתות היהודיות במעבר משלטון מוסלמי עצמאי לשלטון קולוניאלי, 1888-1873, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1988
• קהילה קרועה: יהודי מרוקו והלאומיות 1943–1954, תל אביב 2001 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
• "תקרית הלוויות: יהודי תוניס במעבר לשלטון קולוניאלי", ציון, ס"ו, א' (תשס"א), עמ' 73–102
• "מחוץ לאירופה: הציונות במרוקו בראשיתה ובהתפתחותה", אלון גל (עורך), הציונות לאזוריה: היבטים גאו-תרבותיים, כרך ב': הבלקן, המזרח התיכון, צפון-אפריקה ואסיה התיכונה, ירושלים תש"ע, עמ' 203–271
• "Religious Internationalism in the Jewish Diaspora: Tunis at the Dawn of the Colonial Period", Abigail Green and Vincent Viaene (ed.), Religious Internationals in the Modern World: Globalization and Faith Communities since 1750 (Palgrave MacMillan Transnational History), London 2012, pp. 186-205
• גבירים ויהודים אחרים במזרח התיכון העות'מאני 1750–1830, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים 2016

יהודי ארצות האסלאם

• מבוא לתולדות היהודים בארצות האסלאם בתקופה המודרנית 1750–1914: יהודים בין מוסלמים, שלושה כרכים, תל אביב 2003
• גבירים ויהודים אחרים במזרח התיכון העותמאני 1750–1830, תל אביב: מוסד ביאליק, 2016
• "בעיות יסוד בהשכלת היהודים בארצות האסלאם: תוניסיה כמקרה מבחן", בתוך: שמואל פיינר וישראל ברטל (עורכים), ההשכלה לגווניה: עיונים חדשים בתולדות ההשכלה ובספרותה, מאגנס, ירושלים תשס"ה, עמ' 201–222
• "על חשיבותם של המוסדות הסמויים מן העין: גבירי קושטא והאתנתסאב", מיכאל וינטר ומירי שפר (עורכים), טורקיה: העבר העות'מאני וההווה הרפובליקני: קובץ מאמרים לכבוד פרופ' אריה שמואלביץ ז"ל, תל אביב 2007, עמ' 121–138
• "Dating the Demise of the Western Sephardi Jewish Diaspora in the Mediterranean", Emily Benichou Gottreich and Daniel J. Schroeter (ed.), Jewish Culture and Society in North Africa, Bloomington and Indianapolis 2011, pp. 93-104

הבעיה העדתית

• "אימת הקרנבל: 'המרוקנים' והתמורה בבעיה העדתית בישראל הצעירה", אלפיים 19 (2000), עמ' 126–158
• "הבעיה העדתית", צבי צמרת וחנה יבלונקה (עורכים), העשור השני: תשי"ח-תשכ"ח, ירושלים 2001, עמ' 108–123
• "לאומיות פזורה ומשברים חמורים בתפוצות", יחיעם ויץ (עורך), בין חזון לרוויזיה: מאה שנות היסטוריוגרפיה ציונית, ירושלים, 1997, עמ' 171–192
• "ההיסטוריוגרפיה הישראלית והבעיה העדתית", פעמים 94–95 (2003), עמ' 7–56
• "הזהויות המודרניות של יהודי ארצות האסלאם: האופציה היהודית הערבית", פעמים 125–127 (2011), קובץ מיוחד: יהודים ערבים? פולמוס על זהות, עמ' 45–56
• "הקריירה הקצרה של פרוספר כהן: מ'מגזר' קולוניאלי ל'מעמד' בישראל הצעירה, 1949-1948", זאב שביט ואחרים (עורכים), מראי מקום: זהויות משתנות ומיקומים חברתיים בישראל, ירושלים ותל אביב 2013, עמ' 383–415

לקריאה נוספת

• הגר הלל, ‏דברים שרואים מכאן לא רואים משם: הערכת ביניים של 'מורשת יהדות המזרח' לאור ספרו של ירון צור 'קהילה קרועה', פעמים 92 (2002), עמ' 147-129
• ירון צור, ההיסטוריון האשכנזי שהכיר לפני ולפנים את יהדות המגרב, באתר הארץ, 6 ביוני 2014

קישורים חיצוניים

• אתר אישי באוניברסיטת תל אביב
• "עיתונות יהודית היסטורית"
• "מפעל התיעוד – יהודי ארצות האסלאם"
• רשימת המאמרים של ירון צור באתר רמב"י
• ירון צור, הרהורים של חוקר זר על ספרותם של יהודי תוניסיה(הקישור אינו פעיל), שורשים במזרח קובץ ה, תשס"ג 2002, עמ' 210–228.
• סקירה כללית מאת ירון צור על יהודי מרוקו תחת השלטון הצרפתי: 1956-1912(הקישור אינו פעיל), פרק מתוך הספר "מרוקו", העורך: חיים סעדון, הוצאת משרד החינוך ומכון בן-צבי, ירושלים, תשסד
• סקירה כללית בנושא יהודי ארצות האסלאם במאה ה-20(הקישור אינו פעיל), פרק מתוך הספר 'העם היהודי במאה העשרים - היסטוריה מצולמת, (עורך: מרדכי נאור), ירושלים ות"א, 2001, עמ' 370–375
• ירון צור, פגישותיו של אלכסנדר איסטרמן עם בני משפחת בורגיבה ושיחותיו עמהם על עתיד העלייה מתוניסיה(הקישור אינו פעיל), הארץ, 2/2/1996
• הפעילות הציונית בקזבלנקה וייסודו של העיתון הציוני המקומי ל'אווניר אילוסטרה, קטעים מספרם של ירון צור והגר הלל "יהודי קזבלנקה: עיונים במודרניזציה של הנהגה יהודית בתפוצה קולוניאלית" הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, ת"א, תשנ"ו, עמ' 126, 137, 155-146
• מצוקות החיים ברובע היהודי בקזבלנקה כפי שאלו משתקפות בעיתון הציוני המקומי ל'אווניר אילוסטרה, שם, עמ' 172–200
• מבט על קזבלנקה ויהודיה באמצע המאה העשרים, שם, עמ' 13–30
• השתלבותם של יהודי מרוקו במסחר ובמלאכה המקומיים(הקישור אינו פעיל), קטעים מספרו של ירון צור, 'קהילה קרועה - יהודי מרוקו והלאומיות 1943–1954', עם עובד, תל אביב, תשס"ב, עמ' 38–43
• מוסדות הקהילה בקזבלנקה והנהגתה בראי העיתון היהודי המקומי ל'אווניר אילוסטרה(הקישור אינו פעיל), ירון צור והגר הלל "יהודי קזבלנקה, עמ' 200–210
• מוסדות הקהילה בקזבלנקה והנהגתה בראי העיתון היהודי המקומי ל'אווניר אילוסטרה, שם, עמ' 200–210
• הלימודים בכותאב (חדר) בקזבלנקה - קטעים מזכרונותיו של ארמנד אטדגי, שם, עמ' 93–96
• תפרוסת היישובים היהודיים במרוקו (סביב 1950)(הקישור אינו פעיל), מתוך: ירון צור. קהילה קרועה: יהודי מרוקו והלאומיות 1943–1954. תל אביב: עם עובד, 2001
• ירון צור, ‏ההיסטוריוגרפיה הישראלית והבעיה העדתית, פעמים 94-5, חורף-אביב תשס"ג
• ערב השקה לכבוד צאת ספרו של פרופ' ירון צור- גבירים ויהודים אחרים במזרח התיכון העות'מאני 1750 - 1830, 23.03.2017

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29650778ירון צור