יצחק ננר
| לידה |
22 אוגוסט 1919 וינה, אוסטריה |
|---|---|
| פטירה |
27 אפריל 2012 (בגיל 92) ירושלים |
| מדינה | ישראל |
| מקום קבורה | הר המנוחות[1] |
| עיסוק | עורך דין |
| מעסיק | ננר ושות' משרד עורכי דין ונוטריון |
| מפלגה | המפלגה הליברלית הישראלית |
| בת זוג | בלנקה שטיין |
| פרסים והוקרה | יקיר ירושלים |
יצחק ננר (22 באוגוסט 1919 - 27 באפריל 2012) היה משפטן ישראלי, אשר שירת כסגן נשיא האינטרנציונל הליברלי והיה שותף להקמת הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים.
ביוגרפיה
יצחק ננר נולד בווינה, אוסטריה, אך בהיותו תינוק עברה משפחתו לעיר סטניסלאבוב בגליציה, פולין, כיום איוואנו-פרנקיבסק, אוקראינה.
ב-1938, בגיל 19, הוא עלה לארץ ישראל תחת המנדט הבריטי, במסע על סיפונה של ספינה, עם קרוב ל-1,000 סטודנטים יהודים מכל פולין, שנרשמו ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים.[2][3]
הוא שט בספינה עם סטודנטית ופעילה ציונית, בלנקה שטיין; הם נישאו בשנה שלאחר מכן, ב-1939. שתי משפחותיהם, אותן השאירו מאחור בפולין, נספו בשואה.[2][3]
באוניברסיטה העברית בירושלים למד ננר מדעי החברה, סוציולוגיה, פילוסופיה והיסטוריה, ולאחר מכן למד משפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים. כתב את אחד הפרסומים האקדמאים הראשונים אודות השואה.[3]
ננר הקים את משרד עורכי הדין על שמו ב-1951, אשר שינה שמו מאוחר יותר ל״ננר ושות' משרד עורכי דין ונוטריון״.
ב-1960 נבחר ננר לעיריית ירושלים.[3]
ננר היה חבר בהנהגת המפלגה הליברלית הישראלית ושימש כסגן נשיא האינטרנציונל הליברלי. עפ״י שר המשפטים וסגן ראש-הממשלה לשעבר, משה ניסים, ״הוא לחם כמו אריה נגד החלטות אנטי-ישראליות״.[2]
ננר היה ליהודי והישראלי הראשון שנבחר לנשיא של כבוד של ארגון המשפטנים העולמי (WJA), והחזיק בתפקידים חשובים בארגון, על פי נשיא בית-המשפט העליון לשעבר בישראל, מאיר שמגר.[3]
ב-2005 בקונגרס העולמי של WJA בשנגחאי, סין, זכה ננר במדליה על תרומתו לשלום ושלטון החוק.[3]
ננר היה אחד ממייסדי הארגון הבינלאומי של עורכי-דין ומשפטנים יהודים (IAJLJ), ושימש כסגן הנשיא. ביוני 1998 בכנס של IAJLJ בעיר היוונית סלוניקי, ננר הזהיר ש"התנועה הרוויזיוניסטית הבינלאומית, אשר עושה שימוש באינטרנט ובמסע תעמולה מתוזמר, עלולה לעוות את הזיכרון ההיסטורי של דורות צעירים יותר;" וש"לתנועת ההכחשה יש מוסד היסטורי המשחזר את ההיסטוריה ושמטרתו האמיתית הוא להכחיש את השואה."[4]
ביוני 1999 בברלין, ננר הזהיר כי "קיימים מספר סימנים מאוד מטרידים של צמיחת אנטישמיות בגרמניה וברחבי אירופה", ולמרות זאת הוא טען כי "גרמניה היא אחת מן הארצות הבודדות באירופה אשר חוקקה חוקים" כדי להילחם במגמות אלו.[5]
ננר היה אחד ממייסדי לשכת עורכי הדין בישראל ושימש כיו"ר הראשון של ועדת מחוז ירושלים מ-1965 עד 1971,[6] לפני שנבחר ליו"ר של המועצה הלאומית של הארגון ב-1972, תפקיד בו שירת עד 1987.[1]
בשנת 2000, ננר קיבל את הפרס השנתי לאזרחות טובה יקיר ירושלים.[7] בספטמבר 2017, הכריזה עיריית ירושלים כי רחוב ייקרא על שמו של יצחק ננר.[8]
תפקידים אותם ביצע
- מזכיר סניף העובד הציוני
- מזכיר מועצת הפועלים של ירושלים
- חבר הוועדה למינוי שופטים
- מזכ"ל הוועדה המשותפת לסיוע ליהודי פולין
- יו"ר מועצת הוועדה הלאומית של לשכת עורכי הדין בישראל
- סגן נשיא הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים
- סגן נשיא האינטרנציונל הליברלי
- נשיא של כבוד של ארגון המשפטנים העולמי
- חבר עיריית ירושלים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "הודעה על פטירתם של עו"ד יעקב רובין ועו"ד יצחק ננר זכרם לברכה". לשכת עורכי הדין בישראל. 2012-04-29. נבדק ב-2018-10-15.
- ^ 2.0 2.1 2.2 אורי דרומי (2012-05-18). "משרת ציבור נאמן". הארץ. נבדק ב-2018-10-15.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 "עו"ד יצחק ננר – דברים לכבודו ולזכרו, אפריל 2012". המרכז האזרחי. נבדק ב-2018-10-15.
- ^ "Fight over Holocaust denial" (PDF). JUSTICE Magazine (באנגלית) (Special Issue: Remember Salonika): 30. 1998-06-26. ISSN 0793-176X. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-08-16. נבדק ב-2018-10-15.
- ^ Neil Somers (1999-06-10). "Germans grapple with rule of law as tools of oppression, democracy". סוכנות הידיעות היהודית (באנגלית). נבדק ב-2018-10-15.
- ^ "ועד מחוז ירושלים". לשכת עורכי הדין בישראל. 2011-01-28. נבדק ב-2018-10-15.
- ^ "יקיר ירושלים בשנים עברו תש"ס - 2000". עיריית ירושלים. נבדק ב-2018-10-15.
- ^ ינון בן דוד (2017-09-15). "איזה רחובות חדשים אושרו בוועדת השמות העירונית?". mynet ירושלים. אורכב מ-המקור ב-2018-10-16. נבדק ב-2018-10-15.
34247129יצחק ננר