יעקב סדלר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. יעקב סדלר (באנגלית Sedlar; נולד ב-6 בנובמבר 1952) הוא במאי ומפיק סרטים קרואטי, לשעבר נספח תרבות מטעם ממשלתו של פרניו טוג'מן בשנות ה-90. סרטיו הם סרטי תעמולה של לאומנות קרואטית.[1][2] סרטו הדוקומנטרי "יאסנובאץ – האמת" עורר מחלוקת וגינויים על כך שמזער והכחיש את הפשעים שבוצעו במחנה הריכוז יאסנובאץ על ידי אנשי ארגון אוסטשה במלחמת העולם השנייה ולעומת זאת התמקד בפשעים שלכאורה בוצעו נגד קרואטים על ידי פרטיזנים קומוניסטים במחנה לאחר המלחמה. בנוסף, הסרט מאשים פקידים, אינטלקטואלים, היסטוריונים ועיתונאים קרואטים בעבר ובהווה בהסרת האמת ומכנה אותם "לאומנים יוגוסלבים". [3]
ביוגרפיה
סדלר נולד בספליט, קרואטיה ב-1952. ב-1972 הוא עבר לזגרב, שם למד שפות יוגוסלביות, ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת זגרב. לאחר שהשלים את לימודי ב-1977, הוא נרשם לאקדמיה לאומניות המשחק בה למד תיאטרון ובימוי סרטי קולנוע. הוא סיים את לימודיו בשנת 1981.
סדלר היה "התועמלן הראשי" בזמן מלחמות יוגוסלביה בשנות ה-90, לפי ההיסטוריון וייקוסלאב פריצה.[4] הוא התפרסם בזכות סרטים כגון "מדונה" (בקרואטית Gospa) ו"ארבע על ארבע" (בקרואטית Četverored), שמציגים את האירועים במלחמת העולם השנייה ובמלחמה הקרה מזווית קרואטית לאומנית. סדלר גם ביים כמה סרטים דוקומנטריים המהללים את הנשיא הראשון של קרואטיה העצמאית, פרניו טוג'מן ומפלגת הימין שבראשה עמד, מפלגת האיחוד הדמוקרטי של קרואטיה (בקרואטית Hrvatska Demokratska zajednica; HDZ). בניסיון להגדיל את אמינותם של הסרטים מחוץ לקרואטיה, חלק מהם לוו בקריינות באנגלית מפי השחקן מרטין שין. [2]
ב-1996, טוג'מן שכנע אותו להתמנות לנספח התרבות הראשון של קרואטיה בארצות הברית (ניו יורק), בה שהה עד שנת 2000. בשנים אלה הוא התניע פרויקטים שונים וארגן אירועים רבים לקידום התרבות הקרואטית. ג'ו טריפצ'יק, שנשכר כדי לכתוב את הביוגרפיה הרשמית של טוג'מן וביים יחד עם סדלר את הסרט "טוג'מן" (אף על פי שטריפצ'יק טוען שהוא כמעט ולא השתתף בעבודה על הסרט והופתע לראות את שמו חתום עליו),[5] מתאר את סדלר כ"לני ריפנשטל של קרואטיה – אבל ללא הכישרון".[6] לאחר שובו מארצות הברית בשנת 2000, הממשלה החדשה בקרואטיה הדיחה אותו.
כיום הוא מועסק כיועץ תקשורת בתיאטרון הלאומי הקרואטי בזגרב.
הפולמוס סביב סרטיו
סדלר הואשם בפוליטיזציה ובלאומנות בסרטיו. ב-4 באפריל בשנת 2016 יצא לאקרנים סרטו "יאסנובאץ – האמת". הסרט עוסק בהסתרה לכאורה של פשעים שכביכול בוצעו במחנה הריכוז יאסנובאץ על ידי הממשלה הקומוניסטית של הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה בין השנים 1945 ל-1951, לאחר מלחמת העולם השנייה. הסרט מכחיש וממזער את שואת היהודים בקרואטיה ואת הג'נוסייד באוכלוסייה הסרבית בקרואטיה בתקופת המלחמה. נטען בו שמספר הקורבנות נופח במכוון על ידי השלטונות לאחר המלחמה, כחלק מתעמולה קומוניסטית. לקראת סוף הסרט, סדלר עובר לעסוק בעת הנוכחית ומזכיר את שמותיהם של אנשי שמאל שלכאורה עוסקים ב"הסתרת פשעי הקומוניסטים" (בהם נשיאי קרואטיה לשעבר סטייפן מסיץ' ואיוו יוסיפוביץ' וחבר הפרלמנט מילורד פופוואץ') ועיתונאים שונים שלכאורה מסייעים להם, בצורה שנראית מגמתית ולא רלוונטית לנושא הסרט, שנועדה "לסמן" אנשים שסדלר מצא פגם בהתנהלותם.[7] [8] ההיסיטוריון הקרואטי סלבקו גולדשטיין אמר שהסרט "מלא בחצאי אמיתות, שקרים וזיופים" ושאזכור השמות בסופו נועד לשמש כ"צו מעצר מיידי וכתב אישום נגד אותם אישים".[9]
העיתונאי ולדימיר מאטיזניץ' כתב בעיתון היומי "סלובודנה דלמצ'יה" שהסרט "לא מוכיח שלאחר השחרור, הפרטיזנים ביצעו הוצאות המוניות להורג של האסירים, או שמחנה יאסנובאץ שימש רק כמחנה עבודה ומעצר", כפי שנטען בסרט.[10] מחלוקת נוספת סביב הסרט התעוררה בעקבות הצגתה בסרט של כותרת מהעיתון "ויישניק" מ-1945, לפיה גופות שהושלכו לנהר סאווה הגיעו לזגרב מכיוון יאסנובאץ. לאחר בכורת הסרט, העיתונאי לוברו קרניץ' בדק את כל כותרות העיתונים ממאי 1945 בארכיון המדינה בזגרב וגילה שכותרת כזאת אינה קיימת. בבחינה מדוקדקת קרניץ' גילה שהכותרת זויפה, ככל הנראה באמצעות "פוטושופ". לדברי עו"ד וליקו מילייביץ' לאחר חשיפת הפרשה, סדלר יכול למצוא את עצמו מאחורי סורג ובריח באשמת זיוף, הכחשת פשע והסתה נגד פוליטיקאים ועיתונאים. [11] [12]
באפריל 2017, "מרכז שמעון ויזנטל" שלח מכתב למועצת העיר זגרב, שהתקבל מד"ר רוברט רוזט, אז מנהל הספריות של "יד ושם" [13] במכתב, רוזט ציין שאף על פי שסרטים של סדלר נמצאים ב"מרכז הצפייה" של "יד ושם", אין בכך כל אישור לאמיתות תוכנם. " מרכז ויזנטל" הפציר במועצת זגרב לבטל הענקת פרס מטעמה לסדלר, שהתבסס בין השאר על השימוש של "יד ושם" בסרטים. למרות הניסיון של "יד ושם" להרחיק את עצמו מסדלר, הבמאי לא נרתע מלהמשיך ולעשות שימוש במוסד כדי לתת לגיטיצמיה לערך ההיסטורי לכאורה של סרטיו.[14]
הסתבכויות פליליות
בשנת 2000 נפתחה נגד סדלר חקירת משטרה בחשד לביצוע כמה עבירות פליליות. סדלר תואר במגזין המשפיע "נאסיונל" כ"זייפן, נוכל מניפולטר ועסקן שהוקע ברבים".[15] ב-2004 נתפס סדלר עם חוב של כמעט 5,000 דולר בכרטיסי חניה שלא שולמו.[16] ב-2018, אוסטרליה החליטה לבטל את הוויזה שניתה לו. [17]
הערות שוליים
- ^ Perica 2002, p. 121 & 172.
- ^ 2.0 2.1 Fisher 2006, p. 112.
- ^ Milekic, Sven (21 באפריל 2017). "Dishonour for Zagreb Over 'Alternative Facts' About Holocaust". BalkanInsight. נבדק ב-5 בספטמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Perica 2002, p. 121.
- ^ Milekic, Sven (3 במאי 2017). "Propaganda Trip: Why Franjo Tudjman's Biographer Rebelled". BalkanInsight.com. נבדק ב-26 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tripician, Joe (25 בפברואר 2016). "Balkanized at Sunrise". Medium.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Split: Prikazan dokumentarni film "Jasenovac-istina" Jakova Sedlara". www.nacional.hr (בקרואטית). 7 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Pavliša, Mija (5 באפריל 2016). "Goldstein: Sedlarov film 'Jasenovac - istina' pun je poluistina, laži i falsifikata". tportal.hr (בקרואטית).
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Matijanić, Vladimir (6 באפריל 2016). "U Splitu prikazan". slobodnadalmacija.hr (בקרואטית).
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Matijanić, Vladimir (6 באפריל 2016). "U Splitu prikazan". slobodnadalmacija.hr (בקרואטית).
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "OTKRIVAMO - JASENOVAC-FOTOŠOPIRANA ISTINA: Sedlarov udarni argument o plivanju leševa uzvodno je loša montaža". Lupiga (בקרואטית).
- ^ "Jakov Sedlar bi zbog filma 'Jasenovac – istina' mogao u zatvor" (בקרואטית). Telegram. 18 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Wiesenthal Center Urges Zagreb City Council to Deny Award to Croatian Film Director Sedlar" (באנגלית). WiesenthalCenter.
- ^ rov-film-o-mossadovom-agentu-20200510 "Židovska općina negoduje jer HRT prikazuje Sedlarov film o Mossadovom agentu" (בקרואטית). TPortal.
{{cite web}}: Check|url=value (עזרה) - ^ "Višestruki prevarant Sedlar dolazi za šefa drame HNK Split – Nacional.hr" (בקרואטית).
- ^ "Sedlarovi "olakšali" Importanne Galeriju za 30.000 kuna?" (בקרואטית).
- ^ "Evo što australska ambasada kaže o odbijanju vize neonacistu Bujancu".
מקורות
- "Sedlar, Jakov". Proleksis Encyclopedia (בקרואטית). נבדק ב-16 בינואר 2016.
{{cite encyclopedia}}: (עזרה) - Perica, Vjekoslav (2002). Balkan Idols: Religion and Nationalism in Yugoslav States. Oxford: Oxford University Press. ISBN 978-0-19517-429-8.
- Fisher, Sharon (2006). Political Change in Post-Communist Slovakia and Croatia: From Nationalist to Europeanist. New York: Springer. ISBN 978-0-23060-088-1.
31586581יעקב סדלר