יעקב יפה
יעקב יפה (כינוי: קובה) (1907–1993) היה רופא עיניים ודוקטור לרפואה טרופית, בשנות השלושים של המאה העשרים היה אחראי על ביעור המלריה בצפון הכנרת, כיהן כלוטננט קולונל (סגן-אלוף) בצבא הבריטי ואפידמיולוג ראשי במשרד הבריאות[1].
קורות חיים
נולד בזכרון יעקב, בנם של רבקה (לבית גליקשטיין) והד"ר הלל יפה[2]. המשפחה עברה לחיפה ויפה סיים את בית הספר הריאלי.
יפה למד רפואה בסטרסבורג וסיים את לימודי הרפואה בפריז. בפריז סיים התמחות ברפואת עיניים.
בשובו לארץ, עבד יפה כרופא עיניים ב-חיפה.
הקולונל ג'ורג' הרון (Heron), מנהל משרד הבריאות של ממשלת המנדט, פנה ליפה והציע לו לעבוד בראש פינה עם הפרופ' גדעון מר. יפה היה אחראי על ביעור המלריה בצפון הכנרת. בכנרת הפעיל יפה מעבדה קטנה לחקר המלריה[3].
ב-1936 יצא יפה לליברפול שבאנגליה והתמחה ברפואה טרופית. בסיום התמחותו חזר לראש פינה.
בשנת 1942 התגייס יפה לצבא הבריטי. שירת כמלריולוג בארץ ישראל, בעבר הירדן, וב"מעבדת השדה האנטימלרית מספר 1" בפיקודו של מורהו לשעבר, הקולונל גדעון מר. בהמשך שירת ב"מעבדת השדה האנטימלרית מספר 10". בפברואר 1944 הועלה לדרגת לויטננט קולונל.
עם שחרורו של יפה מהצבא הבריטי שירת במחלקת הבריאות של ממשלת המנדט, במחוז הצפוני.
בין השנים 1950–1952 עבד יפה בארגון הבריאות העולמי. בין השנים 1952–1967 עבד במשרד הבריאות וכיהן כאפידמיולוג ראשי.
יפה נפטר בשנת 1993 ונקבר בזכרון יעקב.
משפחתו
רעייתו חנה לבית לוי.
אחיו ירמיהו שירת כקצין בגדוד העברי ולאחר מלחמת העולם הראשונה סיים דוקטורט במדעי הכימיה. אחותו שרה למדה חקלאות באנגליה ונישאה ליוסף בנטוויץ', זוכה פרס ישראל לחינוך בשנת 1962.
דודתו, אחות אמו אסתר גליקשטיין, שנישאה לימים לחיים מרגליות קלווריסקי.
בן דודו, הד"ר מיכה בן עמי (רבינוביץ) בנה של חיה, אחותו של הלל יפה היה מהרנטגנולוגים הראשונים בארץ-ישראל, בת דודתו הד"ר שרה בן-עמי סולודר, פעלה להדברת המלריה ביסוד המעלה.
לקריאה נוספת
- הארץ, 1 בפברואר 1934
הערות שוליים
- ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך :יפה, יעקב, עמודים 238-239
- ^ "הרופא על הסוס" - סיפורו של הלל יפה לאה נאור מראיינת את הד"ר יעקב (קובה) יפה
- ^ "בית הזיכיון על שפת אגם החולה" - עמוס רחמן מירב-רונן, 29 בינואר 2012 דוגרינט
