הרב יעקב ברוך
 | |
| לידה | ה'תר"ן |
|---|---|
| פטירה | ה'תשט"ז (בגיל 66 בערך) |
| מקום פעילות | ירושלים, טורקיה ומצרים |
הרב יעקב ברוך (1890–1956) היה דיין, מורה ואיש ציבור, רב הקהילות היהודיות בנפת טוקט שבטורקיה, סגן יו"ר ועד העדה הספרדית בירושלים, ממייסדי "הליגה הבינלאומית להצלת יהודי ערב" ופעיל למען גאולת קרקעות בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בעיר העתיקה בירושלים ב-1 ביוני 1890 (י"ג בסיוון ה'תר"ן), לרחל בת יעקב מטלון וליצחק ברוך, שעלה בילדותו מאדירנה שבטורקיה, והיה אחיו של הרב נסים ברוך, שכיהן כרב בירושלים. בצעירותו למד בתלמוד תורה של העדה הספרדית בעיר, בישיבת תפארת ירושלים, ב"ישיבת הרב חזן" ובבית המדרש למורים של חברת עזרה.
בשנת 1906 (ה'תרס"ו) נישא לוידה בת הרב אהרון אלנקווה, ובשנת 1909 (ה'תרס"ט) עבר להתגורר בטורקיה, שם למד בבית המדרש לרבנים באיסטנבול, ובסיום לימודיו נבחר לשמש כרב הקהילות היהודיות בנפת טוקט. בהמשך שימש כחבר בית הדין הרבני באיסטנבול, ולאחר מכן שימש כמורה הראשי לעברית במדרשת "יבנה" שבאיסטנבול. בעיר האחרונה אף נמנה עם מייסדי חברת "התחיה" והסתדרות המורים העברים, כיהן כיושב ראש אגודת "שיבת ציון" וארגון הנוער "צעירי ציון", ושימש כחבר הנשיאות של הפדרציה הציונית למזרח בשנת 1921 (ה'תרפ"א).
בתקופת שהותו בטורקיה חיבר והוציא לאור ספרי לימוד לתלמידים, במספר מהדורות, וכתב בעתונים היהודיים איל טיימפו, "איל ג'ודיאו" ו"המבשר".
בשנת 1924 (ה'תרפ"ד) חזר לארץ ישראל והחל לשמש כמורה בתלמוד תורה של העדה הספרדית בירושלים, וכמזכיר בית הדין של העדה בעיר. בהמשך שימש כמזכיר הכללי של הרבנות הראשית, וכמנהל משרד הרבנות בירושלים.
נמנה עם מייסדי ההסתדרות הדתית-לאומית "על המשמר" של היהודים הספרדים בירושלים, ונבחר לכהן כיושב ראש הוועד שלה. כן שימש כסגן יושב ראש ועד העדה הספרדית בירושלים וכחבר מועצת סניף הציונים הכלליים בעיר. עבור מוסדות העדה הספרדית אף נסע למצרים כשד"ר.
בחג החנוכה נהג לארגן עלייה המונית לרגל לעיר העתיקה בירושלים.
לקח חלק בפעילות לגאולת קרקעות, וכיהן כיושב ראש וועד "נחלת דוד", שמטרתו הייתה הקמת כפר לבעלי מלאכה על שטח בגודל 700 דונם ליד נווה יעקב, וכיושב ראש וועד "נחלת יעקב", שמטרתו הייתה ייסוד שכונה בסמוך לשכונת קטמון.
נמנה עם מייסדי "הליגה הבינלאומית להצלת יהודי ערב", ונבחר לשמש כיושב ראש הסניף הירושלמי וכחבר מרכזה.
נפטר בירושלים ב-22 באוגוסט 1956 (ט"ו באלול ה'תשט"ז). על שמו כיכר בירושלים.
חיבוריו
- המורה - ספרי לימוד לתלמידים לארבע שנות לימוד, יצא לאור במספר מהדורות החל משנת 1920
- המדבר - ספר שיחות בעברית, דקדוק לתלמידים
- מילון עברי-צרפתי
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "הרב יעקב ברוך", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 2017
- הרב י. ברוך זצ"ל הובא למנוחות, חרות, 24 באוגוסט 1956, עמ' 8
26130099יעקב ברוך