יעקב בן-טולילה
 | |
| יעקב בן טולילה | |
| לידה |
30 ביוני 1935 (גיל: 89) תטואן, מרוקו |
|---|---|
יעקב בן-טולילה (נולד ב-30 ביוני 1935 בתטואן שבמרוקו) הוא פרופסור אמריטוס ללשון עברית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע וחבר באקדמיה ללשון העברית.
קורות חיים
בן-טולילה נולד בתטואן שבמרוקו לוידל ומרסדס, כבן בכור למשפחה בת 3 ילדים. אביו שימש כמזכיר קהילת תטואן, בעוד שסבו יעקב היה שו"ב, דיין וראש ישיבת "יגדיל תורה" בעיר. את לימודיו היסודיים למד בבית הספר כי"ח, ואף הספיק ללמוד במשך שנת לימודים אחת במכון ללימודים תיכוניים הספרדי-מרוקני בתטואן. בשנת 1950, במסגרת עליית הנוער, עזב הנער בן-טולילה את עירו תטואן, בדרכו לעלות לארץ ישראל. במסגרת זו שהה, עם עוד 3 בני דודים, בבתי ילדים בצרפת, עד ליוני 1951, אז הפליגו לישראל, באונייה נגבה.
בישראל נקלטו ארבעת הילדים בחברת הנוער בקבוצת יבנה, שם שהה בן-טולילה עד לגיוסו לצה"ל כחייל במסגרת גרעין נח"ל שהצטרף לקיבוץ לביא.
בשנת 1956 הגיעו הוריו של בן-טולילה לארץ ישראל ביחד עם שני אחיו הקטנים, וכיוון שקליטתם בקיבוץ לא צלחה, עזב יעקב בשנת 1957 את הקיבוץ ועבר לגור עם הוריו במעברת קריית גת. בקריית גת עבד כחשמלאי, אך בראשית שנת 1958 עזב את המקום לאחר שקיבל הצעה מבני עקיבא לשמש כשליח התנועה בצפון אפריקה. עבודת השליחות במרוקו הייתה כרוכה בביקורים בצרפת, במחנות קיץ ובסמינרים של התנועה. בביקורים אלו הכיר את אשתו תמר, יהודייה-צרפתייה ממוצא הונגרי-פולני, שהייתה חברה בבני עקיבא בצרפת, ובינואר 1961 הם נישאו בעיר שטרסבורג. באותה שנה החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים ללשון עברית ותרבות צרפת. את לימודיו בירושלים המשיך כתלמיד, עוזר מחקר וכמרצה עד לשנת 1983, אז קיבל תואר דוקטור בלשון עברית (התזה נכתבה בהדרכת הפרופסורים דוד טנא וחיים בלנק, בנושא "מבטאי העברית המשמשת במושב של יוצאי מרוקו בנגב - פרק בפונולוגיה חברתית").
בשנת 1966, כשסיים את התואר הראשון, נודע לו שמחפשים מורה ללשון ולספרות בישיבת בני עקיבא "בית יהודה" בכפר מימון. הוא קיבל את המשרה ועבר עם משפחתו להתגורר בכפר מימון.
כעוזר הוראה ומחקר השתתף במפעל משותף לאוניברסיטת הנגב ולאקדמיה ללשון עברית בנושא "אוצר מלים וצורותיהן לפי תעודות שבכתב". לימד ארמית, ותחביר לשון המקרא, כן השתתף במחקר במעבדה לחקר הדיבור באוניברסיטת בן-גוריון.
במהלך השנים שימש בן-טולילה כמרצה אורח במרכזים אוניברסיטאיים בחו"ל, כגון: המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת מונטריאול והמרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת הרווארד, ה-CNRS (צר') בצרפת, המועצה הלאומית הספרדית למחקר (ספ') בספרד ועוד.
משנת 1996 כיהן בן-טולילה כפרופסור באוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 2005 פרש לגמלאות.
תפקידים שונים
במהלך הקריירה האקדמית של בן טולילה הוא כיהן כיועץ לגופים שונים. היה חבר בוועדה משותפת למשרד החינוך ולאוניברסיטת בן-גוריון, להכנת השתלמויות למורים לעברית בבתי הספר במחוז הדרום. חבר המועצה הארצית של איל"ש, חבר הוועדה האקדמית של "המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם" של האוניברסיטה העברית בירושלים. היה חבר יועץ באקדמיה ללשון העברית ולאחר מכן נבחר כחבר מלא בה, כן השתתף מטעמה כחבר בוועדה לקביעת מונחי תחבורה ובוועדה למונחי גאוגרפיה. היה חבר מועצת המערכת של כתב העת חלקת לשון, ויעץ בפרויקט כינונו של מאגר העברית המדוברת בישראל. היה חבר הדירקטוריון של הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו וחבר ועדת ההיגוי והוועדה האקדמית של מרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו. ב-2015 נבחר לשמש חבר מתכתב באקדמיה המלכותית של ספרד.
גישתו באשר ללימוד הלשון העברית
בן טולילה הוא פטריוט של הלשון העברית, לדבריו הלשון היא מרכיב חשוב בתרבותו ובזהותו הלאומית של כל עם, ועל אחת כמה וכמה אצל העם היהודי שהביא לעולם את התנ"ך הכתוב עברית. הוא מציג את טעותו של הרצל כאשר כתב בספרו "מדינת היהודים" כי לכשתקום המדינה, היא לא תוכל להשתמש בשפה העברית, "לשון עתיקת יומין שאינה בשימוש" - והכול ישוחחו בשפות שונות כמו בקנטונים בשווייץ, בעוד שבפועל השפה העברית במדינת ישראל, פורחת.
בן טולילה סבור שעל המורים ללשון ללמד באופן כזה, שהתלמיד יהיה מסוגל לפרש טקסט כתוב באמצעות הידע והכלים שרכש, זאת לעומת המצב הקיים בו המורים מתווכים בין הטקסט לבין התלמיד. במקום להדריך אותו להבין את הטקסט בעצמו. הוא גם מעביר ביקורת על תרגום טקסטים על ידי המורים לשפה דלה.
פרסומים
יעקב בן טולילה חיבר ספרים ומאמרים רבים, להלן רשימה נבחרת.
- ספרים
- מבטאי העברית המשמשת במושב של יוצאי מרוקו בנגב — פרק בפונולוגיה חברתית (מבוסס על עבודת הדוקטור), מפרסומי המדרשה ללימודים מתקדמים, הפקולטה למדע הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים, ה'תשמ"ד.
- מסורת צרפתית-איטלקית של לשון המשנה, עדה ולשון, י"ד, בהוצאת מפעל מסורות הלשון של עדות ישראל של האוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף הוצאת מאגנס ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ה'תשמ"ט.
- קונקורדנציה ל"שירים שמכבר" לנתן אלתרמן הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון. (בשיתוף עם פרופ' אהרן קומם) ה'תשנ"ח.
- "מילה בשעתה זהב מעלתה" – הפתגם הספרדי-יהודי בצפון אפריקה, הוצאת יד יצחק בן-צבי, (בשיתוף עם פרופ' תמר אלכסנדר) ה'תשס"ח.
- מילון הרכיב העברי בחכתייה (הספרדית-היהודית של צפון אפריקה)״. הספר, הכתוב בשפה הספרדית, יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת קורדובה שבספרד.
- מאמרים
- "המילון החדש לשפה הצרפתית", לשוננו, מ, תשל"ו, עמ' 284-269.
- "הלועיות כמשתנים סוציולינגויסטיים", אשל באר-שבע ג, הפקולטה למדעי הרוח והחברה, אוניברסיטת בן-גוריון, תשמ"ו, עמ' 371-353.
- "העברית המדוברת (חוברת א וחוברת ב)". לשוננו לעם טו-טז: האקדמיה ללשון העברית, תש"ן.
- "הצצה אל האיטלקית-היהודית של פיאמונטה מבעד ל'טבלה המחזורית' של פרימו לוי", לשון ועברית, 8, תשנ"א, עמ' 25-30
- "דבור אשור ליצחק הלוי: ספר ללימוד דקדוק הלשון העברית שנתחבר במרוקו." מחקרים בתרבותם של יהודי צפון-אפריקה. עורך: בן-עמי, י.תשנ"א. 31-39.
- "מסורת תטואן המשתקפת בשני ספרי לימוד לעברית שנכתבו בשנות העשרים", מסורות, ח, תשנ"ד, עמ' 191-159
- "היש חוק בגד(כפת) טבעי בעברית הישראלית." שי להדסה: מחקרים בלשון העברית ובלשונות היהודים. באר-שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ"ז. 177-197.
- "הומונימיוּת עממית." ספר רפאל ניר: מחקרים בתקשורת, בבלשנות ובהוראת הלשון. עורכים: שורצולד, א. ר., ואחרים. ירושלים: כרמל, תש"ס. 350-358.
- "חקר הספרדית-יהודית של צפון-אפריקה", אצל ת' אלכסנדר וי' בן-טולילה (עורכים), איל פריזינטי - מחקרים בתרבות יהודי ספרד, מרכז דוד גאון, מרכז הקשרים והוצאת כתר, ירושלים תשס"ז. עמ' 164-159.
- "המבול שהיה בתיטואן וסיפורים אחרים: כרוניקות שנרשמו בספרדית היהודית מצפון אפריקה." שערי לשון - מחקרים בלשון העברית, בארמית ובלשונות היהודים מוגשים למשה בר-אשר. עורכים: ממן, א., ואחרים. ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ח. 277-259.
- "לשון ותרבות בשאלוניקי היהודית על-פי ספרו של דוד בוניס." לשונות יהודי ספרד והמזרח וספרויותיהם. עורך: בוניס, ד. מ. ירושלים: משגב ירושלים, מוסד ביאליק, תשס"ט. 55-61.
- "ניתוח טקסט עברי בעזרת מחשב." צפנת פענח: מחקרי לשון מוגשים לאלישע קימרון במלאת לו שישים וחמש שנה. עורכים: סיון, ד., ואחרים. באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ט. 61-73.
- "יעקב חסן ז"ל כרפורמטור של הכתיב בלאדינו", לאדינאר, ה (תש"ע), עמ' 14-9.
- "הארכיב של רבי יהודה לאון כלפון איש טיטואן." מחקרים בתרבותם של יהודי צפון אפריקה - תעודות מוהדרות ומפורשות. עורכים: בר-אשר, מ. ו-ס. פראד. ירושלים: התוכנית למדעי היהדות, אוניברסיטת ייל, ניו הייבן, המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"א. 1-14.
- "ה-jota ההיספאנית בלאדינו של צפון-אפריקה." חקרי מערב ומזרח - מוגשים ליוסף שטרית. עורכים: טובי, י. ו ד. קורזון. ירושלים: הוצ' כרמל, תשע"א. 43-58.
- "שיר תוכחה בספרדית היהודית של מרוקו." מחקרים בעברית החדשה ובלשונות היהודים - מוגשים לאורה (רודריג) שורצולד. עורכים: מוצ'ניק, מ. ו-צ. סדן. ירושלים: כרמל, תשע״ג. 582-598.
- "המכתבים העבריים של רבי יהודה ליאון כלפון." עיונים בתרבותם של יהודי צפון אפריקה. עורכים: בר-אשר, מ. ו ס. פראד. ירושלים: המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם, האוניברסיטה העברית בירושלים, התוכנית למדעי היהדות, אוניברסיטת ייל, ניו הייבן, תשע״ה. 53-111.
- כתב עת שערך
- אשל באר-שבע ה', שי להדסה: מחקרים בלשון העברית ובלשונות היהודים, בהוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, ה'תשנ"ז.
קישורים חיצוניים
- פרופסור יעקב בן טולילה - באתר האקדמיה ללשון העברית
- רשימת הפרסומים של יעקב בן-טולילה, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של יעקב בן-טולילה באתר רמב"י
- ראובן שבת ללמוד זה אף פעם לא משעמם, אתרוג, כתב עת לענייני חינוך, יהדות וחברה - בהוצאת הסתדרות המורים
- יצחק (איציק) לוי, יעקב בן טולילה מדבר על המילון בלאדינו של מתילדה כהן סארנו במכון יד בן צבי
27563543יעקב בן-טולילה