יעל אנוך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעל אנוך
ענף מדעי סוציולוגיה

יעל אנוך (23 בפברואר 1938 - 16 בספטמבר 2018), הייתה ד"ר לסוציולוגיה, חברת הסגל הבכיר הראשונה בתחום הסוציולוגיה באוניברסיטה הפתוחה בין השנים 1981–2006.

ביוגרפיה

יעל אנוך (יוליאנה לבית בלום במקור) (Juliane Blum) נולדה באסן (Essen), צפון-גרמניה, ב-23 בפברואר 1938. אביה דויד בלום, היה חייט שתפר בגדים מבדים ומעורות בבית מלאכה משפחתי. אמה שרה לבית אדסט (Adest) עבדה עם האב בבית המלאכה. אחיה הצעיר, ד"ר יעקב (ז'ק) בלום (Jacques Blum) (דנ'), היה גם הוא בבגרותו דוקטור לסוציולוגיה, וכיהן כמה שנים כראש הקהילה היהודית בדנמרק.

אנוך גדלה בדנמרק. הוריה שהיו במקור מפולין, הגיעו לגרמניה בתור ילדים, אך לא הייתה להם אזרחות גרמנית. בשנת 1938 שללו הפולנים את האזרחות הפולנית של היהודים שגרו מחוץ לפולין, וכך הפכו ההורים לחסרי אזרחות בגרמניה. כתוצאה מכך הם גורשו יחד עם יהודים אחרים שהיו בסטטוס דומה לעיירה זבונשי מעבר לגבול הפולני, במסגרת אקציית פולין. בשנת 1939 השיגו ההורים אשרת תיירות לדנמרק, ועברו לגור שם בשנים הראשונות של המלחמה. בשנת 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, הוברחה אנוך לבדה מדנמרק לשוודיה באניית דיג. בהמשך נפגשה שוב עם הוריה בשוודיה, למדה שוודית, והחלה בלימודיה בכיתה א'. בשנת 1945, לאחר סיום המלחמה, חזרה המשפחה לחיות בדנמרק.

בהיותה בתנועת הנוער היהודית בדנמרק הכירה את צבי (הרברט) אנוך שהיה המדריך שלה בתנועה, ומאוחר יותר, בשנת 1956, הם נישאו. לאחר סיום בית הספר התיכון בדנמרק למדה אנוך הוראה, ובעלה צבי הכשיר עצמו להיות אגרונום. אלו שני עיסוקים שנחשבו בעיניהם לנדרשים בישראל, שאליה תכננו לעלות בהתאם לחינוך הציוני שקיבלו. בני הזוג עלו לארץ מדנמרק בשנת 1963.

בישראל החלה אנוך, לאחר זמן, ללמוד באוניברסיטת ת"א, וסיימה שם תואר ראשון דו-חוגי בסוציולוגיה ובספרות אנגלית, ותארים שני ושלישי בסוציולוגיה. היא הייתה המוסמכת הראשונה בסוציולוגיה באוניברסיטת ת"א. נושא עבודת המוסמך שלה היה: "המרצה באוניברסיטה כסטטוס וכתפקיד", 1971[1]. אחר כך, הייתה גם הראשונה שכתבה דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת ת"א. נושא עבודת הדוקטורט היה: "שינוי ערכים תוך סוציאליזציה לפרופסיה: החינוך הפרופסיונלי בבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב", 1979[2]. העבודה נכתבה בהדרכת פרופ' רינה שפירא ופרופ' שמעון שפירו.

בשנת 1981, לאחר ששהתה שנה באוניברסיטת קונקטיקט בארצות הברית, הגיעה אנוך לאוניברסיטה הפתוחה, והתמנתה לחברת הסגל-הבכיר הראשונה בתחום הסוציולוגיה. תחום שהיא השפיעה רבות על הוראתו. היא פרשה לגמלאות בשנת 2006.

אנוך נפטרה ב-16 בספטמבר 2018, בזמן ששהתה בביתה, זמן קצר לאחר שחזרה מביקור בדנמרק. היא השאירה שני ילדים: יונת ושמעון.

השפעתה על הוראת הסוציולוגיה באוניברסיטה הפתוחה

כחלוצה, בתחום שהיה אז בראשית דרכו באוניברסיטה הפתוחה, הייתה השפעתה של אנוך מאוד משמעותית על הוראת הסוציולוגיה: היא התוותה את הדרך לספרי לימוד אקדמיים בתחום הסוציולוגיה בשפה העברית באוניברסיטה הפתוחה. הן יחידות הלימוד שהיא כתבה, והן ספרי-הלימוד שתורגמו מאנגלית ביוזמתה, השפיעו על הוראת הסוציולוגיה בישראל, גם מעבר לגבולות האוניברסיטה הפתוחה. בתחום זה, נעזרה אנוך בהכשרתה כמורה, ובניסיונה הרב בהוראה והטביעה את חותמה על פיתוח הקורסים הראשונים בתחום:

  • כתיבת הקורס "מבוא לסוציולוגיה", קורס שבשנים 1984–2013, נלמד באו"פ על ידי עשרות אלפי סטודנטים[3].
  • כתיבת הקורס המתקדם: "ריבוד: סוגיות באי-שוויון חברתי"[4].
  • כתיבת הקורס המתקדם: "סוציאליזציה"[5].
  • ייזום התרגום לעברית של ספרו של הסוציולוג הצרפתי ריימון ארון, "ציוני דרך בהגות הסוציולוגית" המסכם את התאוריות הקלאסיות בסוציולוגיה[6].
  • ייזום של התרגום לעברית של ספרו של הסוציולוג האמריקני ג'ורג' ריצר, "תאוריות סוציולוגית מודרניות"[7].
  • ייזום של התרגום לעברית של הקורס "מבוא לחשיבה חברתית", שנכתב במקור באוניברסיטה הפתוחה באנגליה[8].
  • כתיבת יחידה 2 בקורס "ישראל בעשור הראשון" שעסקה בעלייה וקליטה בישראל[9].
  • ייזום של תרגום הספר של ג'ון ג'. משוניס, "סוציולוגיה" לצורכי עדכון הקורס מבוא לסוציולוגיה[10].
  • ייזום של כתיבת קורסים נוספים בסוציולוגיה על ידי כותבים אחרים. לדוגמה: קורס שכתב משה ליסק על אי השוויון בחברה הישראלית, ספר "מבוא לאנתרופולוגיה" של ויליאם א. הבילנד שתורגם לעברית והיווה חלק מקורס באותו שם[11], קורס שכתבה מתת אדר-בוניס בנושא המשפחה - "משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית"[12], וקורס שנכתב בנושא החברה הקיבוצית בידי צוות של כותבים רבים - "החברה הקיבוצית: שינוי והמשכיות"[13].

בנוסף, היא השפיעה על עיצוב דרכי ההוראה בקורסים בסוציולוגיה, כמו: ייעוץ למרכזי ההוראה, קביעת מבנה הבחינות, גיוס המנחים הראשונים, נסיעות למרכזי הלימוד לקבלת משוב על החומר הנלמד, ועוד.

תחומי מחקרה

כחוקרת, פרסמה אנוך במהלך השנים מאמרים בנושאים שונים:

  • תהליכי ההכשרה של עובדים סוציאליים. בהתבסס על עבודת הדוקטור שכתבה, פרסמה אנוך 3 מאמרים[14][15][16]. במאמר החשוב ביותר מבין השלושה שפרסמה בנושא זה, השתמשה בתאוריה של "האדם השולי" (Marginal Man Theory) כדי להסביר תהליכי סוציאליזציה של העובדים הסוציאליים במהלך לימודיהם והכשרתם.
  • אתניות בדנמרק. במאמר העוסק ביחס של הדנים למיעוטים שחיים בדנמרק, ניסתה אנוך להפריך את הדימוי העצמי הרווח בחברה הדנית כתרבות בעלת סובלנות למיעוטים. דימוי שהתבסס, בין היתר, על יחסם של הדנים ליהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. אנוך הראתה כי היחס למיעוטים החדשים שהיגרו לדנמרק במחצית השנייה של המאה העשרים נגוע בדעות קדומות[17].
  • הוראה מרחוק. בשורה של מחקרים שביצעה לבד, ועם עמיתה, זאב סוקר, השוותה אנוך בין קבוצות שונות של סטודנטים הלומדים באוניברסיטה הפתוחה בישראל, בהתייחס למשתנים שונים. כך למשל, בדקה את השימוש באינטרנט, והוראה מקוונת בקרב קבוצות סטודנטים שונות[18]. כמו כן, חקרה את השינוי שעובר התחום של "השכלת מבוגרים" לכיוון של השכלה המתמשכת על כל החיים[19].
  • תיירות וטיולי תרמילאים. אנוך בדקה את התוכן של חבילות טיולים המוצעות לתיירים בשלוש חברות: בריטניה, דנמרק וישראל, והשוותה בין ההדגשים השונים בכל אחת מן התרבויות[20]. בפרסומים אחרים, שנכתבו עם עמיתתה רונית גרוסמן, הן חקרו מאפייני בלוגים של ישראלים שטיילו להודו, ואת האופן שבו הנחות תרבותיות לגבי מגדר וגיל מעצבות את חוויית הטיול[21][22][23][24]. כמו כן, הן השוו בין מאפייני שיח-הבלוגים שכותבים מטיילים ישראלים, לבין מאפייני שיח-הבלוגים של מטיילים דנים שנסעו לטיול בהודו[25][26].

לאחר פרישתה

לאחר פרישתה לגמלאות (בשנת 2006), תכננה אנוך לכתוב ספר מפרספקטיבה אישית על חוויותיה כילדה יהודייה בדנמרק בזמן מלחמת העולם השנייה. היא החלה לאסוף חומר ולראיין אנשים בני גילה שהיו ילדים בדנמרק בזמן המלחמה, והועברו לשוודיה הנייטרלית, כדי להצילם. היא ראיינה נחקרים ואספה חומר, והיא השתתפה בכמה ימי עיון של חוקרי-שואה, אך החומר לא "הבשיל" אצלה לכלל כתב-יד מוגמר.

כחלק מהתעניינותה המחודשת בשואה, היא גם תרגמה מעברית לדנית את קובץ הסיפורים "למה לא באת לפני המלחמה?" של ליזי דורון (סופרת ישראלית, בת הדור השני לניצולי שואה), שעוסק ביחסים בין בני הדור הראשון לבין בני הדור השני של ניצולי שואה[27][28].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעל אנוך, המרצה באוניברסיטה כסטטוס וכתפקיד: מחקר על מרצים באוניברסיטת תל-אביב, תזה בהנחיית רינה שפירא, החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, 1971.
  2. ^ יעל אנוך, שינוי ערכים תוך סוציאליזציה לפרופסיה: החינוך הפרופסיונלי בבית-הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת תל-אביב, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", הוגש לסנאט של אוניברסיטת תל-אביב, דצמבר 1979.
  3. ^ יעל אנוך, האדם בחברה - מבוא לסוציולוגיה, תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1984-1986.
  4. ^ יעל אנוך (ערכה), ריבוד: סוגיות באי-שוויון חברתי – מקראה, תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1988.
  5. ^ יעל אנוך (ערכה והקדימה מבוא), סוציאליזציה: קובץ מאמרים (שלושה כרכים), תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1990.
  6. ^ ריימון ארון, ציוני דרך בהגות הסוציולוגית (תרגום: קרלה פרלשטיין, עריכה מדעית: יעל אנוך וזאב סוקר), כרך א', תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1993, כרך ב', תל-אביב , האוניברסיטה הפתוחה, 1994.
  7. ^ ג'ורג' ריצר, תאוריות סוציולוגיות מודרניות (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: יעל אנוך וזאב סוקר), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2006.
  8. ^ דיוויד גולדבלאט וקאת' וודוורד, מבוא לחשיבה חברתית (חמישה כרכים) (תרגום : הד סלע, עריכה מדעית: יעל אנוך ויואב רודניקי), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2005.
  9. ^ יעל אנוך, עליה וקליטה: ניתוח סוציולוגי (יחידה 2 בקורס "ישראל בעשור הראשון"), תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 2001.
  10. ^ ג'ון ג'. משוניס, סוציולוגיה, מהדורה שישית (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: יעל אנוך ופנחס שטרן), תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1999.
  11. ^ ויליאם א. הבילנד, אנתרופולוגיה תרבותית, מהדורה שמינית (תרגום: יורם שדה, עריכה מדעית: מתת אדר-בוניס, אחראית פיתוח: יעל אנוך), תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1999.
  12. ^ מתת אדר-בוניס, משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית, רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2007.
  13. ^ החברה הקיבוצית: שינוי והמשכיות (כותבים שונים, ריכוז הפיתוח: זאב סוקר), תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1992.
  14. ^ Yael Enoch, "Change of Values during Socialization for a profession: An Application of the Marginal Man Theory", Human Relations, 1989.
  15. ^ Yael Enoch, "Why are They Different? Background, Occupational Choice, Institutional Selection and Attitudes of Social Work Students", Journal of Social Work Education, vol. 24(2), 1988.
  16. ^ Yael Enoch, " choosing social work as a profession: Behavioral indicators of a developmental process", Social Work Education, vol. 12(2), 1993.
  17. ^ Yael Enoch, "The intolerance of a tolerant people: Ethnic Relations in Denmark", Ethnic and Racial Studies, vol. 17(2), 1994.
  18. ^ Yael Enoch, Zeev Soker, " Age, Gender, Ethnicity, and the digital divide: university students' use of web-based instruction", Open Learning: The Journal of Open, Distance and e- Learning, vol. 21(2), 2006.
  19. ^ Yael Enoch, Zeev Soker, "Different travelers? Different destinations? Adult Students at the Open University of Israel", in: Travelers' Tales: from adult education to lifelong learning…and beyond – Proceedings of the 31st annual conference of SECUTREA, University of East London, 3-5 July, 2001.
  20. ^ Yael Enoch, "Contents of Tour Packages: A cross-cultural comparison", Annals of Tourism Research, vol. 23(3), 1996, pp. 599-616.
  21. ^ Ronit Grossman, Yael Enoch, "My Trip to India": "India" and the "West" in online Journey Diaries. The Center for Tourism & Cultural Change, Sheffield Hallam University. International Conference on "Tourism & Literature: Travel, Imagination & Myth". (2004, Harrogate, UK).
  22. ^ רונית גרוסמן ויעל אנוך, "הטיול שלי להודו": ניתוח יומני מסע מקוונים. הכנס השנתי ה-36 של האגודה הסוציולוגית הישראלית. (2005, תל-חי).
  23. ^ Ronit Grossman, Yael Enoch, "Writing while traveling or traveling while writing: on-line travel journals written by Israeli women". ISA world congress of sociology. (2006, Durban, South Africa).
  24. ^ יעל אנוך ורונית גרוסמן, "'מטיילות-כותבות' - יומני מסע מקוונים של נשים". כנס "שיח ומגדר בישראל". (2007, אוניברסיטת בר-אילן).
  25. ^ Yael Enoch, Ronit Grossman, "Cosmopolitans" and "Provincials" in On-line Diaries of Travelers to India. Took place at the ISA world congress of sociology. (2008, Barcelona, Spain).
  26. ^ Yael Enoch, Ronit Grossman, "Blogs of Israeli and Danish backpackers to India", Annals of Tourism Research, vol. 37(2), 2010, pp. 520-536.
  27. ^ ליזי דורון, למה לא באת לפני המלחמה, תל-אביב, חלונות/גוונים, 1998.
  28. ^ Lizzie Doron, Hvorfor kom du ikke fØr krigen? (Oversat fra hebraisk af Yael Enoch), KØbenhavn, Forlaget Goldberg & Mor, 2010.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31143623יעל אנוך

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יעל_אנוך&oldid=1712537"