יעבץ (אישיות מהתנ"ך)
יַעְבֵּץ, הוא שמו של אדם המוזכר בספר דברי הימים[1], כמי שהיה ”נִכְבָּד מֵאֶחָיו”, ושה' נענה לתפילותיו, ובתורה שבעל פה נמסר כי הוא הוא השופט עתניאל בן קנז.
אזכורו בתנ"ך
יעבץ מוזכר בשם זה פעם אחת בתנ"ך, בספר דברי הימים[1]:
וַיְהִי יַעְבֵּץ נִכְבָּד מֵאֶחָיו, וְאִמּוֹ קָרְאָה שְׁמוֹ יַעְבֵּץ לֵאמֹר, כִּי יָלַדְתִּי בְּעֹצֶב. וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, אִם בָּרֵךְ תְּבָרֲכֵנִי וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי, וְעָשִׂיתָ מֵּרָעָה לְבִלְתִּי עָצְבִּי; וַיָּבֵא אֱלֹקִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל.
תולדותיו
על יעבץ נאמר כי נולד בעצב, הפך להיות מכובד מאחיו לאחר שביקש בקשה, והקב"ה נענה לבקשתו.
בפירוש מצודת דוד קושר את שמו בסיכול אותיות לנאמר בפסוק ט': ילדתי בעצב - כאשר ילדה אותו היה לה עצבון מה ולזיכרון קראה את בנה יעבץ בהפוך אותיות מעצב כאילו תאמר שיהפך העצב לשמחה. רש"י קושר את הפסוק למשמעות שמו של בנימין בבראשית ל"ה, אשר גם עצב נקשר בשמו: ואמו קראה שמו יעבץ לאמר כי ילדתי בעצב - וכינה שמו יעבץ ודוגמתו בן אוני ואביו קרא לו בנימין.
מלבד פסוקים אלו לא נאמר דבר על יעבץ. כמו כן לא ברור מהו מקומו בשבט יהודה ושושלת בני יהודה. בספר דברי הימים א', ב' מוזכרת העיר המקראית יעבץ: מִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים ישבו (יֹשְׁבֵי) יַעְבֵּץ, תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים; הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים, מֵחַמַּת אֲבִי בֵית-רֵכָב.. הקשר לדמותו אינה ברורה, אך לדעת רש"י, יעבץ היה ראש משפחת סופרים זו: סיעת יעבץ שהיה מושל עליהם כדכתיב למטה ויהי יעבץ נכבד מאחיו.
מעלותיו
במדרש תנחומא, תצווה, ט' נאמר כי: "יעבץ היה תלמיד חכם מקהיל קהילות ודורש טעמי תורה ברבים".
במסכת יומא, פ', א', נאמר כי: יעבץ העמיד בית דין שתיקנו שיעורין ועונשין. עוד נאמר שם על בית דינו של יעבץ: "אמר רבי יוחנן: שיעורים של עונשין הלכה למשה מסיני... אחרים אומרים: בית דינו של יעבץ תקנום".
ע"פ מסכת כלה רבתי יעבץ הוא אחד מהאנשים שנכנסו בחייהם לגן עדן.
בתרגום המיוחס ליונתן ביאר את הפסוק "נכבד מאחיו'" כלפי גדולתו בתורה - ” והוה יעבץ יקיר וחכים באורייתא”. וכן כתב רש"י[2] "יעבץ אדם גדול בתורה היה", ומפרש את הפסוק האמור "יושבי יעבץ" - "תלמידי יעבץ".
זהותו
בתורה שבעל פה נמסר - על פי קבלת חז"ל ועל פי הוכחות ברורות מן הפסוקים[3] - כי יעבץ הוא הוא השופט עתניאל בן קנז:
"הוא עתניאל הוא יעבץ, ומה שמו? יהודה אחי שמעון שמו, עתניאל – שענהו אל, יעבץ – שיעץ וריבץ תורה בישראל"...
— תלמוד בבלי, מסכת תמורה ,דף טז עמוד א
נדרו של יעבץ ותפילותיו ישועת ה'
במסכת תמורה [4] אמרו -
תנא הוא עתניאל הוא יעבץ ומה שמו יהודה אחי שמעון שמו עתניאל שענאו אל יעבץ שיעץ וריבץ תורה בישראל. ומנלן שענאו אל, דכתיב ויקרא יעבץ לאלקי ישראל לאמור אם ברך תברכני והרבית את גבולי והיתה ידך (עמדי ועשה מרעתי) לבלתי עצבי ויבא אלקים את אשר שאל אם ברך תברכני בתורה והרבית את גבולי בתלמידים והיתה ידך עמדי שלא ישתכח תלמודי מלבי ועשה מרעתי שיזדמנו לי ריעים כמותי לבלתי עצבי שלא ישגבני יצה"ר מלשנות אם אתה עושה כן מוטב ואם לאו הריני הולך לנסיסי לשאול מיד ויבא אלקים את אשר שאל, זו משנת ר' נתן. ר' יהודה הנשיא אומר: אם ברך תברכני בפריה ורביה והרבית את גבולי בבנים ובבנות והיתה ידך עמדי במשא ובמתן ועשית מרעתי שלא יהא בי מיחוש ראש ומיחוש אזנים ומיחוש עינים לבלתי עצבי שלא ישגבני יצה"ר מלשנות אם אתה עושה כן מוטב ואם לאו הריני הולך בנסיסי לשאול ויבא לו אלקים את אשר שאל
רש"י בפרושו לספר שופטים[5] כותב שתלמידיו של יעבץ-עתניאל שהרבה ה' את גבולו בהם היו בני יתרו משבט הקיני.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 פרק ד', פסוקים ט'-י'.
- ^ סוטה יא.
- ^ יעוין בהגהות הגר"א, תמורה שם, אות ו'.
- ^ טז.
- ^ ספר שופטים, פרק א', פסוק ט"ז
22559233יעבץ (דמות מקראית)