יחסי אוזבקיסטן – ארצות הברית
| יחסי אוזבקיסטן – ארצות הברית | |
|---|---|
|
|
| |
| אוזבקיסטן | ארצות הברית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 447,400 | 9,833,517 |
| אוכלוסייה | |
| 36,650,164 | 346,200,529 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 90,889 | 27,360,935 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,480 | 79,032 |
| משטר | |
| משטר נשיאותי | רפובליקה נשיאותית פדרלית |
יחסי אוזבקיסטן-ארצות הברית החלו באופן רשמי כאשר ארצות הברית הכירה בעצמאותה של אוזבקיסטן ב-25 בדצמבר 1991, ופתחה שגרירות בטשקנט במרץ 1992. היחסים בין אוזבקיסטן וארצות הברית התפתחו באטיות והגיעו לשיאם לאחר החלטת ארצות הברית לפלוש לאפגניסטן בעקבות פיגועי 11 בספטמבר. היחסים התקררו באופן משמעותי בעקבות "מהפכות הצבע" במדינות ברית המועצות לשעבר בהן אוקראינה, גאורגיה וקירגיסטן בשנים 2003–2005, וממשלת אוזבקיסטן ביקשה להגביל את השפעתם של ארגוני חוץ-ממשלתיים ואחרים לטובת חברה אזרחית, רפורמה פוליטית וזכויות אדם בתוך המדינה.
היחסים השתפרו מעט במחצית השנייה של 2007, אך ארצות הברית ממשיכה לקרוא לאוזבקיסטן לעמוד בכל התחייבויותיה על פי הצהרת שותפות אסטרטגית במרץ 2002 בין שתי המדינות. ההצהרה מכסה לא רק יחסי ביטחון וכלכלה, אלא רפורמות פוליטיות, רפורמות כלכליות וזכויות אדם. לאוזבקיסטן האוכלוסייה הגדולה ביותר במרכז אסיה והיא חיונית למאמצי ארצות הברית לקידום היציבות והביטחון באזור.
על פי סקר דעת קהל עולמי מ-2002, 85% מהאוזבקים רואים את ארצות הברית באור חיובי, לעומת 10% שראו את ארצות הברית באור שלילי[1]. על פי דו"ח המנהיגות הגלובלית של ארצות הברית לשנת 2012, 40% מהאוזבקים בוטחים בהנהגת ארצות הברית, בעוד 22% הסתייגו ו-39% לא סומכים על ההנהגה[2].
יחסים בילטרליים
מסחר והשקעה
יחסי המסחר מוסדרים על ידי הסכם סחר בילטרלי, שנכנס לתוקפן ב-14 בינואר 1994. הסכם זה מספק הרחבה של מעמד הסחר המועדף ביותר בין שתי המדינות. ארצות הברית העניקה בנוסף פטור לאוזבקיסטן מתעריפי סחר בינלאומי רבים בארצות הברית תחת שיטת ההעדפות הכללית ב-17 באוגוסט 1994. אמנת השקעה בילטרלית נחתמה ב-16 בדצמבר באותה השנה; היא אושרה על ידי אוזבקיסטן וקיבלה ייעוץ והסכמה של הסנאט של ארצות הברית באוקטובר 2000. עם זאת, אמנת ההשקעה הבילטרלית לא צפויה להיכנס לתוקף עד אוזבקיסטן תצא ברפורמה כלכלית. הקבינט של ארצות הברית נוקט צעדים צנועים לצמצום ההגבלות הביורוקרטיות על המגזר הפרטי האוזבקי המתהווה.
סיוע אמריקאי לאוזבקיסטן
.jpg)
הסיוע ההומניטרי והטכני שמספקת ארצות הברית לאוזבקיסטן פחת במידה ניכרת מאז 2004, הן כתוצאה מפעולות ממשלתיות נגד שותפים מיישמים בארצות הברית והן בהגבלות ממשלתה על סיוע. מאז העצמאות האוזבקית, העניקה ארצות הברית תמיכה טכנית למאמצי אוזבקיסטן לבנות מחדש את כלכלתה ולשפר את איכות סביבתה, החינוך ומערכת הבריאות, סיפקה תמיכה לארגונים חוץ-ממשלתיים מתפתחים, וסיפקה ציוד לשיפור זמינות המים ואיכותם באזור ימת אראל. באמצעות הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי והמשרד לענייני ציבור של שגרירות ארצות הברית באוזבקיסטן, הקבינט האמריקאי ממשיך לתמוך בחילופים חינוכיים ובתוכניות אחרות המציעות לאוזבקים את ההזדמנות ללמוד לימודים גבוהים בארצות הברית וליצור קשרים מקצועיים עם עמיתיהם האמריקאים. מחלקות המדינה וההגנה של ארצות הברית מספקות סיוע טכני בדרך ציוד והכשרה כדי לשפר את שליטתה של אוזבקיסטן על גבולותיה.
בשנת 2003, ארצות הברית השקיעה כ-87.4 מיליון דולר אמריקני בסיוע הומניטרי, טכני ומימון צבאי לאוזבקיסטן. הסיוע האמריקני גדל לכ-101.8 מיליון דולר בשנת הכספים 2004, אך ירד ל-92.6 מיליון דולר ב-2005. תוכניות אלו נועדו לקדם רפורמה בשוק ולהקים תשתית לחברה פתוחה, דמוקרטית ומשגשגת. החל משנת 2004, מזכיר המדינה של ארצות הברית לא הצליח לאשר כי אוזבקיסטן עמדה בהתחייבויותיה על פי הסכם המסגרת האסטרטגית הבילטרלית. כתוצאה מכך, הסיוע האמריקני ירד ל-200 מיליון דולר ב-2016.
עם זאת, לאחר שנתיבי האספקה דרך פקיסטן הופרעו בשנת 2012, האיסור על סיוע צבאי לאוזבקיסטן הוסר באופן פרגמטי[3].
הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי מספקת בעיקר סיוע טכני והומניטרי. סיוע טכני לאוזבקיסטן מקדם מדיניות פיסקלית, סביבה עסקית מאופיינת, תחרותיות במגזר החקלאי, הגברת השתתפות האזרחים בחברה האזרחית וקבלת החלטות כלכליות. קרנות הקבינט של ארצות הברית תומכות גם בעבודות של ארגונים חוץ-ממשלתיים למניעת סחר בבני אדם וטיפול בקרבנות[4].
צוות חיל השלום הגיע לאוזבקיסטן באוגוסט 1992, ונחתם הסכם בילטרלי להקמת חיל השלום באוזבקיסטן ב-4 בנובמבר 1992. המתנדבים הראשונים הגיעו בדצמבר 1992. חיל השלום מתנדבים פעלו בהוראת השפה האנגלית, פיתוח עסקים קטנים, בריאות ציבורית, וענייני נשים. עם זאת, אוזבקיסטן נכשלה בחידוש אשרות השהייה למתנדבי חיל השלום ב-2005 וסיימה את נוכחות חיל השלום במדינה.
יחסים צבאיים
בעקבות פיגועי 11 בספטמבר בניו יורק, אוזבקיסטן אישרה את בקשת פיקוד מרכז של ארצות הברית לגישה לבסיסי אוויר, שדה התעופה קרשי-ח'אנבאד (K2) בדרום אוזבקיסטן, על מנת להציב 1,500 חיילים מזוינים תמורת ערבויות ביטחוניות וסיוע עם בטרור הפנימי באוזבקיסטן. נשיא אוזבקיסטן אסלאם קרימוב גינה את סדאם חוסיין ותמך במלחמת עיראק השנויה במחלוקת, והמשיך לאפשר לארצות הברית להציב כוחות על בארצו, וכן להשתמש בבסיס האוויר האוזבקי K2. עם זאת, אוזבקיסטן דרשה כי ארצות הברית שתיסוג ממרחבה האווירי לאחר הטבח באנדיג'אן והתגובה הקריטית של ארצות הברית בנוגע לאירוע.
בשנת 2012, אוזבקיסטן בחרה לסגת באורח רשמי מברית ארגון האמנה לביטחון משותף בראשות רוסיה, והובילה דיון בשאלת האם מהלך שכזה מצביע על שינוי במדיניות החוץ שלה כלפי העולם המערבי, אולי בהשפעת מעמדה האסטרטגי החיוני יותר ויותר במרכז אסיה ובעתיד ארגון האמנה הצפון-אטלנטית שתיסוג מאפגניסטן השכנה[5][6].
ביקורים דיפלומטיים
מזכיר המדינה של ארצות הברית ג'יימס בייקר ביקר בטשקנט ובסמרקנד ב-16 בפברואר 1992 ונועד עם אנשי מפלגת האופוזיציה המרכזית של אוזבקיסטן, "בירליק", שנה לאחר עצמאות המדינה מברית המועצות[7]. באפריל 2000 ביקרה מזכירת המדינה מדליין אולברייט באוזבקיסטן כדי להיפגש עם הנשיא אסלאם קרימוב, שם דנו בהבחנה בין טרוריסטים מוסלמים למוסלמים שוחרי שלום[8]. בדצמבר 2001 ביקר מזכיר המדינה קולין פאוול באוזבקיסטן והשתתף בפתיחת גשר הידידות אפגניסטן-אוזבקיסטן[9]. במהלך ביקורו, פאוול נפגש גם עם שר החוץ האוזבקי אַבְּדִילְאָזִיז קמילוב והנשיא קארימוב כדי לדון בביטחון הלאומי במרכז אסיה[10]. מזכירת המדינה, הילרי קלינטון, ביקרה פעמיים באוזבקיסטן, הפעם האחת הייתה בדצמבר 2010[11] והשנייה באוקטובר 2011. בנובמבר 2015 ביקר מזכיר המדינה ג'ון קרי בסמרקנד כחלק מסיורו במרכז אסיה כדי להרגיע את הקשרים הרב-צדדיים בין ארצות הברית לבין מדינות מרכז אסיה[12].
במרץ 2002, נשיא אוזבקיסטן, אסלאם קרימוב, ביקר בוושינגטון הבירה ונועד עם נשיא ארצות הברית דאז ג'ורג' ווקר בוש בבית הלבן. שני הנשיאים חתמו על "הצהרה" שתשפר את מנגנוני הביטחון והאכיפה של אוזבקיסטן[13].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות אוזבקיסטן בארצות הברית (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ארצות הברית באוזבקיסטן (באנגלית, ברוסית ובאוזבקית)
הערות שוליים
- ^ Opinion of the United States
- ^ U.S. Global Leadership Project Report - 2012
- ^ U.S. Temporarily Lifts Ban On Military Assistance To Uzbekistan
- ^ Uzbekistan Project
- ^ Uzbekistan withdraws from Russia-lead military alliance, הטלגרף, 2 ביולי 2012
- ^ Uzbekistan Suspends Its Membership in CSTO
- ^ About "Birlik" Party of Uzbekistan and its Struggle for Official Registration
- ^ The Role of the International Community, באתר Human Rights Watch
- ^ Key Uzbek bridge to reopen to Afghanistan, באתר CNN, 8 בדצמבר 2001
- ^ Colin Powell visits Uzbekistan, באתר סוכנות הטלגרף הרוסית, 7 בדצמבר 2001
- ^ Clinton Presses Human Rights in Uzbekistan, באתר קול אמריקה, 2 בדצמבר 2010
- ^ John Kerry on mission to reassure nervous Central Asia
- ^ US looks away as new ally tortures Islamists, באתר הגרדיאן, 26 במאי 2003
24948546יחסי אוזבקיסטן – ארצות הברית