יו לופטינג
 | |
| לידה | 14 בינואר 1886 |
|---|---|
| פטירה | 26 בספטמבר 1947 (בגיל 61) |
| לאום | אנגלי אירי |
| עיסוק | מהנדס אזרחי, סופר |
| סוגה | ספרות ילדים |
| יצירות בולטות | סדרת הספרים דוקטור דוליטל |
יו לופטינג (באנגלית: Hugh Lofting; 14 בינואר 1886 - 26 בספטמבר 1947) היה סופר בריטי ויוצר סדרת הספרים דוקטור דוליטל.
ביוגרפיה
לופטינג נולד במיידנהד שבמחוז ברקשייר, ממערב ללונדון, לאב אנגלי ולאם אירית. הוא התחנך בבית ספר ישועי, ולאחר מכן נסע לארצות הברית והשלים תואר בהנדסה אזרחית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. מפני שהיה מהנדס אזרחי הוא הרבה בנסיעות, וב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גויס לצבא הבריטי ושירת בחיל המודיעין כשהוא עדיין בניו יורק, עד שהתגייס לרגימנט המשמר האירי ב-1915. הוא נלחם בחזיתות של פלנדריה וצרפת עד שנפצע ב-1918.
את עלילות דוליטל הרופא, הספר הראשון בסדרת דוקטור דוליטל, כתב לופטינג כמכתבים מאוירים לילדיו, קולין ואליזבת', בעת ששירת כקצין בחפירות בצרפת ובפלנדריה במלחמת העולם הראשונה. מאוחר יותר, ב-1923, אמר לופטינג כי שלח את המכתבים לילדיו בעת שהחדשות מהחזית היו נוראות מדי או משעממות מדי, וכי ההשראה באה מהתנהגות הסוסים והפרדים תחת האש בחזית - הוא חשב על דמותו של רופא דמיוני שיטפל בחיות (בניגוד להיעדר הטיפול המוחלט בבהמות הפצועות בשדה הקרב).
לאחר שנפצע קשה במלחמה, עקר לופטינג עם משפחתו לקונטיקט שבארצות הברית. בעת ההפלגה פגש לופטינג באקראי את המשורר והסופר הבריטי ססיל רוברטס, והראה לו את כתב היד של "עלילות דוקטור דוליטל". רוברטס עודד אותו לפרסם את כתב היד, והפנה אותו אל המוציא לאור שלו. ההצלחה הייתה מיידית, ועד מהרה הספר היה לקלאסיקה בספרות הילדים. לאור ההצלחה הזו לופטינג כתב את סדרת ספרי ההמשך.
לאחר מות אשתו פלורה ב-1927 הוא נישא שוב, אך זמן קצר לאחר מכן נפטרה גם אשתו השנייה. הוא נישא בשלישית וב-1936 נולד בנו כריסטופר והמשפחה עברה להתגורר בקליפורניה. כריסטופר בנו היה גם מי שניהל את עזבונו הספרותי.
ביקורת על דמותו של דוליטל
בשנות ה-60 וה-70, בעת שגברה המודעות בארצות הברית לזכויות האפרו אמריקאים, טענו מבקרים מסוימים שהטקסט בספריו של לופטינג נגוע בגזענות. טענה זו הסתמכה בייחוד על שרטוט דמותו של "הנסיך בומפו" - בנו שחום העור של מלך ג'וליגינקי. בספר הראשון בסדרה מבקש הנסיך מדוקטור דוליטל שישנה את צבע עורו ללבן, וזאת לאחר שאישה לבנה, היפהפייה הנרדמת לטענתו של בומפו, דחתה אותו רק בשל צבע עורו. בומפו, העסוק רוב יומו בקריאת ספרי אגדות, משורטט כדמות ילדותית, תמהונית ואף טיפשה. אמנם הוא זוכה להתייחסות מכובדת ורצינית מהרופא, אך מצד חיותיו הוא נתקף לעג. כמו כן, לדעת המבקרים, הימצאות המילים coon ו-nigeress בטקסטים של לופטינג מחזקת את טענתם לגזענותו. גם באשר לדמותיהם של שחורי העור באיוריו של לופטיג, שליוו באופן קבוע את ספריו, נטען שהן גרוטסקיות ומעליבות. לופטינג אף הואשם שכמו רודיארד קיפלינג, ספריו מייצגים את הקולוניאליזם הבריטי.
רשימת ספריו
- The Story of Doctor Dolittle (1920)
- The Voyages of Doctor Dolittle (1922)
- Doctor Dolittle's Post Office (1923)
- The Story of Mrs Tubbs (1923)
- Doctor Dolittle's Circus (1924)
- Porridge Poetry (1924)
- Doctor Dolittle's Zoo (1925)
- Doctor Dolittle's Caravan (1926)
- Doctor Dolittle's Garden (1927)
- Doctor Dolittle in the Moon (1928)
- Noisy Nora (1929)
- The Twilight of Magic (1930)
- Gub-Gub's Book, An Encyclopaedia of Food (1932)
- Doctor Dolittle's Return (1933)
- Doctor Dolittle's Birthday Book (1936)
- Tommy, Tilly, and Mrs. Tubbs (1936)
- Doctor Dolittle and the Secret Lake (1948)
- Doctor Dolittle and the Green Canary (1950)
- Doctor Dolittle's Puddleby Adventures (1952)
- שני הספרים האחרונים ברשימה יצאו לאור מחומר שנמצא בעזבונו של לופטינג, לאחר מותו.
יצירות נוספות
Victory for the Slain היא יצירתו היחידה של לופטינג למבוגרים. זו פואמה ארוכה בשבעה חלקים על אודות חוסר ערכה ותועלתה של המלחמה. היא נכתבה ב-1941, בעת שבאירופה כבר השתוללה מלחמת העולם השנייה, ויצאה לאור ב-1942 בבריטניה בלבד.
קישורים חיצוניים
