יוסף (יופ) וייס
יוסף "יופ" וייס (16 במאי 1893 – 12 בספטמבר 1976) היה יהודי גרמני שבמסגרות שונות במשך שנות מלחמת העולם השנייה הנהיג קהילות של אסירים ובמשך ארבעה חודשים בשנים 1944-1945 שימש "זקן היהודים" במחנה הריכוז הנאצי ברגן-בלזן.
חייו
יופ נולד בפלמרסהיים, גרמניה למשפחה ממוצא הולנדי (מחוזות לימבורג וצפון בראבנט) אשר היגרה לגרמניה בתחילת המאה ה-18. לאחר לימודים יסודיים בפלמרסהיים המשיך בלימודים גבוהים במכללה מסחרית. שירת שש שנים בצבא הגרמני, מהן ארבע במלחמת העולם הראשונה. הגיע לדרגת סמל וזכה בצלב הברזל דרגה 2. בשנת 1922 נשא לאישה את זמרת האופרה המפורסמת ארנה פאלק.
בשנת 1933 נעצר על ידי הנאצים אך הצליח לברוח להולנד, שם היה פעיל בפדרציה הציונית בהארלם והילברסום, בסיוע למהגרים גרמנים ופליטים יהודים ובהברחתם מחוץ לגבולות הרייך. בינואר 1942 נעצר והועבר למחנה וסטרבורק שם טיפל בכ-150 צעירים והקים בית ספר במחנה. במקביל עסק בזיוף מסמכים ורשימות ויצר קשר עקיף עם הוותיקן להצלת חלק מן העצורים.
בינואר 1944 הועבר לברגן בלזן שם שימש תחילה סגן ל"זקן היהודים" המושחת, היווני אלבלה. בסוף דצמבר הפך למנהיג היהודים במחנה, והיה אחראי לניהול המחסן הפנימי.
בתקופה זו רשם יופ בקפידה את שמות הנספים במחנה וברשימת 15.000 השמות מופיעים גם שמותיהן של אנה פרנק ואחותה מרגוט, ומכאן ידוע על גורלן וסופן המר.
בכתבים שנמצאו לאחר מותו ניתן לקרוא כיצד עמל לבטל מטלות ועונשים שרירותיים של מנהלת המחנה, ועל התנאים הנוראיים ששררו במחנה, באחד מהמסמכים נמצא התיאור הבא על ליל הסדר בשנת 1945:
אותנו הזמינו לעשות את ה'סדר' עם הילדים בצריף היתומים. הופתעתי ביותר, והדבר ממלא אותי גם כעת בכותבי את הדברים גאוה, איך דאגו ה"אבא" וה"אמא" של היתומים, מר יהושע בירנבאום ואשתו, חרף כל ההשפלות והסבל, להכין לילדים 'סדר' על פי המסורת, עם כל ההסברים והקושיות והתשובות. אף קערת הפסח התאימה למנהג, אמנם עם תחליפים שונים במקום המצרכים המקוריים. מקומות הישיבה היו משני צדדים על ספסלים, ומשני הצדדים האחרים ישבו תשעים הילדים על הקומות התחתונות של המיטות בעלות שלוש הקומות. נוסף אלינו הוזמנו גם אלמנתו וילדיו של רב ראשי אחד ויתומיו של רב ראשי אחר שנפטרו מרעב לפני שבועות ספורים. השירים זומרו; מעולם לא שמעתים יפים כל כך כפי שנשמעו בפי הילדים הללו. בסוף שרנו כולנו ביחד "לשנה הבאה בירושלים"! נרגשים עזבנו את בית הילדים, כדי לשוב חזרה אל המציאות. הייתי חייב ללכת למשרד כדי לערוך את רשימת השמות היומית של הנפטרים; היום מנתה הרשימה 596 שמות....[1]
.
באפריל 1945 יצא עם אשתו ו-2400 אסירים מברגן בלזן לכוון טרזיינשטאט. אחרי שבועות של מסע דרך גרמניה עצרה הרכבת לבסוף ליד העיירה ברנדנבורג ב-23 באפריל 1945 על ידי הצבא האדום אשר שחרר את האסירים. מגפת הטיפוס שהשתוללה לאחר שחרור הרכבת גבתה את חייהם של כ-300 מן הנוסעים, לרבות חייה של ארנה וייס.
גם לאחר שחרורו עסק בפעולות הצלה. לאחר המלחמה עלה ארצה עם משפחתו. נפטר בירושלים.
בהמלצת מחבר הביוגרפיה שלו, האנס-דיטר ארנץ קראה עיריית פלמרסהיים ב-16 במאי 2013 רחוב על שם "יופ" יוסף וייס, בנוכחות אישים שונים ונציגי משפחתו מישראל.
הערות שוליים
- ^ יהושע עמנואל, זכרונות מליל הסדר תש"ה במחנה ברגן בלזן |
לקריאה נוספת
- Hetty E. Verolme: Wir Kinder von Bergen-Belsen. Beltz, Weinheim, Basel 2005.
- Eberhard Kolb: Bergen-Belsen. Vom „Aufenthaltslager“ zum Konzentrationslager 1943-1945. 5. überarbeitete und stark erweiterte Auflage. Vandenhoeck & Ruprecht, Göttingen 1996.
- Alexandra-Eileen Wenck: Zwischen Menschenhandel und „Endlösung“. Das Konzentrationslager Bergen-Belsen. Schöningh, Paderborn, München, Wien, Zürich 2000.
- Hans-Dieter Arntz: Judaica – Juden in der Voreifel. Euskirchen 1983.
- Hans-Dieter Arntz: Josef Weiss, ein Held in der Zeit des Holocaust. In: Jahrbuch 2008 des Kreises Euskirchen. Euskirchen, 2007, S. 78–86.
- Hans-Dieter Arntz: Der letzte Judenälteste von Bergen-Belsen. Josef Weiss - würdig in einer unwürdigen Umgebung. Aachen 2012.
- Thomas Rahe: Höre Israel. Jüdische Religiosität in nationalsozialistischen Konzentrationslagern. Göttingen 1999.
קישורים חיצוניים
- Hans-Dieter Arntz: Der letzte Judenälteste von Bergen-Belsen: Josef Weiss – würdig in einer unwürdigen Umgebung.
- Hans-Dieter Arntz: Jupp Weiss aus Flamersheim, der Judenälteste von Bergen-Belsen.
- Hans-Dieter Arntz: Seder 1945 in the KZ Bergen-Belsen. The Jewish Elder Joseph („Jupp“) Weiss and the Children of the “Kinderhaus”.
29562883יוסף (יופ) וייס