רבי יוסף פאסי
תבנית אישיות רבנית ריקה
הרב יוסף פאסי (סביב ה'רכ"ב, 1462 - סביב ה'ר"פ, 1520) היה פוסק הלכה ממגורשי ספרד, כיהן כאב בית דין וראש ישיבה בסלוניקי, ומאוחר יותר כיהן כראש ישיבה באדריאנופול שבטורקיה.
קורותיו
נולד בספרד ולמד אצל רבי יצחק אבוהב (תלמיד הרב יצחק קנפנטון).[1] בעקבות הגירוש נדד לסלוניקי, ושם התמנה לאב בית דין וראש ישיבה במקום. הפוסקים החשיבו מאד את בית דינו,[2] וציינו ששם ישבו גדולי רבני סלוניקי.[3]
בהמשך, ולא יאוחר משנת רע"ה (1515),[4] נדד לאדריאנופול,[5] ושם עמד בראשות ישיבה, ומבין תלמידיו נמנים המבי"ט[6], רבי אהרן מטראני (דודו ורבו של המבי"ט) שהיה תלמיד-חבר,[7] רבי ישראל די קוריאל. ככל הנראה נפטר בעיר זו.
הרב והחוקר יעקב משה טולידאנו שיער כי ייתכן שרבי יוסף פאסי הוא למעשה רבי יוסף טולידאנו אביו של רבי דניאל טולידאנו מראשי משפחת טולידאנו במרוקו. לטענתו, בנו רבי דניאל נדד למרוקו וכונה בשם 'טולידאנו', ואילו רבי יוסף ובנו רבי מאיר שנשארו בארצות הבלקן כונו 'פאסי'.[8]
תורתו
נראה שרבי יוסף תיקן תקנות יחד עם חכמי דורו: רבי יהודה בנבשת, רבי יוסף טיאטאצק, רבי אליעזר השמעוני ורבי יעקב בן חביב.[9] כן היה בין חותמי התקנה בעניין יבום לבני האנוסים, בכ' בשבט ה'רע"ד.[10] גם מנהגי השחיטה והטריפות של סלוניקי התייסדו על פי רבי יוסף פאסי יחד עם רבי יהודה בנבנשת, ורבי יעקב בן חביב.[11] חביריו לבית הדין היו רבי שמואל אלמושנינו ורבי יוסף טיאטאצק.[12]
תשובותיו מצוטטות על ידי הפוסקים בדורות שאחריו, כגון בבית יוסף[13] ובשו"ת אבקת רוכל,[14] שו"ת מהר"י בירב,[15] שו"ת מהריב"ל,[16] שו"ת המבי"ט,[17] שלחן גבוה,[18] ועוד.
תלמידיו
מתלמידיו בסלוניקי
- רבי שמואל בנו של דון יצחק אברבנאל
- רבי מאיר בן וירגה[19]
- רבי יוסף בן וירגה[20]
- רבי שלמה בן רבי שם טוב עתיה, שהחשיבו מאד, ומכנהו: "נר ישראל, ים התלמוד, פטיש החזק"[5]
- רבי אברהם סיראלוו, רב דקהל "איבורא" (Evora) בסלוניקי
מתלמידיו באדיראנופול
- רבי משה מטראני, המבי"ט[6]
- רבי אהרן מטראני (דודו ורבו של המבי"ט) שהיה תלמיד-חבר[7]
- רבי ישראל די קוריאל
משפחתו
מבניו מפורסמים: רבי מאיר פאסי מחכמי סלוניקי,[4] ורבי יצחק פאסי מחכמי אדיריאנופול.[5]
חיבוריו
- שאלות ותשובות - חלק מתשובותיו נדפסו בספרי חכמי דורו.
- ביאורי מקראות - מביא מהם תלמידו רבי ישראל די קוריאל.[21]
- חידושי ש"ס - מעט חידושים שרדו על מסכת סוכה.[22]
הערות שוליים
- ↑ קורא הדורות לז, א.
- ↑ אבקת רוכל סימן יח.
- ↑ שו"ת רשד"ם אה"ע קכ"ז: "ידוע ומפורסם שבי"ד של מהר"ר יוסף פאסי ז"ל היה מהגדולים אשר בעיר הזאת שאלוניקי".
- ^ 4.0 4.1 ראו: שמעון ואענונו, תולדות רבותינו שבשאלוניקי ויוון עמ' 509.
- ^ 5.0 5.1 5.2 הקדמת רבי שלמה עתיה לפירוש תהלים (ויניציאה ה'ש"ט).
- ^ 6.0 6.1 ראו שו"ת המבי"ט ח"א סימן קפ, שם מספר שלמד בישיבתו של רבי יוסף פאסי יחד עם הבית יוסף ”גם אני הייתי בימי בחרותי שם ונתגדלתי במקו' שנתגדל הוא בישיב' מורינו הרב הגדול כמה"ר יוסף פאסי זלה"ה ומעולם לא נהגו כן בכל בתי כנסיות שבאדריאנופולי באותו זמן”.
- ^ 7.0 7.1 הקדמת רבי משה מטראני השני לספר 'צפנת פענח' לר"י מטראני.
- ↑ ראו: מקבציאל לח עמ' תתמ.
- ↑ ראו שו"ת רשד"ם יו"ד מד.
- ↑ מאיר בניהו, "הסכמות חזקת החצרות הבתים והחנויות בשאלוניקי", תל אביב, תשמ"ה, עמ' סד.
- ↑ ראו: הרב בצלאל דבליצקי, הלכות שחיטה ובדיקות הריאה למהר"ר שלמה סיריליאו, בתוך: מן הגנזים חלק יא עמ' יא.
- ↑ ראו: משפטי שמואל (קלעי) סימן ק, בהסכמת רבי שמואל אלמושנינו.
- ↑ אורח חיים שמג.
- ↑ ראו: אבקת רוכל סימן רי.
- ↑ סימן ס.
- ↑ לדוגמה: שו"ת מהריב"ל ח"ב סימן ו.
- ↑ חלק ב סימן מא.
- ↑ יו"ד סימן יח ס"ק מג.
- ↑ ראו: שבט יהודה מהד' בני יששכר תשנ"ב עמ' 16.
- ↑ ראו: בניהו, 'מקור על מגורשי ספרד בפורטוגאל, וצאתם לסלוניקי', עמ' רנא.
- ↑ ראו: בניהו, הקדמה לספר 'דרשות ומאמרים' לרבי ישראל די קוריאל עמ' יח.
- ↑ ראו: בניהו, 'מאמרים - חדושים וסוגיות מבית מדרשו של רבי יוסף טאיטאצאק מקושטא', עמ' 312.
יוסף פאסי40672479Q133227616