יוסף גלנץ
יוסף גלנץ (18 ביולי 1921 – 29 באוקטובר 1990)[1] היה פרופסור לחינוך ולפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן. חוקר החינוך במדינת ישראל.
ביוגרפיה
יוסף גלנץ נולד בשנת 1921 בווינה לחוה ולרב ברוך גלנץ-צימר. בילדותו עברה המשפחה לעיר הבירה של רומניה, בוקרשט, ואביו הפך לאחד מראשי הרבנים בקהילת יהודי העיר.
בשנת 1946, בהיותו בן 25, קיבל את התואר Licencie en Philosophie, המקביל לתואר שני. כשנה לאחר מכן קיבל בבוקרשט תואר דוקטור לפילוסופיה, על חיבורו "מההיגיון אל שפיטה בתאוריה של האמת". במשך השנים הוא למד במקביל גם בבית הספר הפדגוגי-אוניברסיטאי של אוניברסיטת בוקרשט, עובדה שאיפשרה לו לעבוד בבית הספר התיכון היהודי.
בשנת 1949 עלה לישראל, התגורר תחילה בירושלים ואחר כך בתל אביב. בשנת 1954, לאחר נישואיו לסימה לבית בן ברוך, השתקע ברמת גן. לזוג נולדו שלוש בנות ובן.
בארץ עסק גלנץ בהכשרת מורים בסמינר תלפיות ובגבעת וושינגטון. בשנת 1964 הצטרף לסגל האקדמי של אוניברסיטת בר-אילן. ב-1969, לקראת שנת הלימודים תש"ל, הועלה בדרגה והיה לפרופסור חבר לחינוך[2]. בהמשך היה לפרופסור לחינוך, מנהל בית הספר לחינוך, חבר הסנאט של האוניברסיטה ופרופסור אמריטוס לחינוך, עד לפטירתו בשנת 1990 ממחלה קשה.
תחומי מחקר
ספרו הראשון של גלנץ, על לאו פינסקר, פורסם בבוקרשט בשפה הרומנית. אמנם הספר לא עסק בתחום העיסוק המרכזי של גלנץ, אך הוא מהווה ציון דרך המבליט את היותו של גלנץ ציוני מושבע.
בתחילת דרכו המחקרית התמקד גלנץ בשניים מגדולי החשיבה הפסיכולוגית-פדגוגית - קרל גוסטב יונג וז'אן פיאז'ה. בין חיבוריו הראשונים היה ספר על יונג ותורתו הפסיכולוגית, אולם כאשר נודע לו שיונג היה קרוב מבחינה פילוסופית ורעיונית לתורת הגזע הנאצית, החליט להשמיד את חיבורו זה. במקביל עסק ברעיונותיו של פיאז'ה, התעניין בתהליכי החשיבה של הפרט, וכתב שני ספרים בתחום זה. בשנת 1961 הוציא לאור בהוצאת אחיאסף את הספר "יסודות הפסיכולוגיה ההתפתחותית", אשר מתאר את מקורותיה, התפחתחותה ושיטותיה של הפסיכולוגיה ההתפתחותית עם דגש על משמעויות מעשיות לחינוך ילדים[3]. ספר זה יצא במספר מהדורות. בשנת 1966 הוא פרסם את ספרו "המבחנים בפסיכולוגיה".
במסגרת עיסוקיו האקדמיים-מחקריים, עסק גלנץ גם בתחום האבחון הפסיכולוגי-חינוכי. הוא חיבר ותקנן מספר כלי הערכה ואבחון בשפה העברית, וכן תקנן כלי הערכה בינלאומיים, כגון מבחן RAVEN. את פרי עבודתו פרסם בספרו "חמד - מערכת לבדיקה מקיפה" ב-1989. הספר פורסם מאז במספר מהדורות, ומשמש פסיכולוגים ומאבחנים דידקטיים.
ספרו האחרון - "החשיבה כתפקוד תלת כווני", פורסם חודשים ספורים לפני פטירתו והוא מסכם ומרכז את עבודתו המדעית בתחום הפסיכולוגיה והחשיבה.
מספריו
- יסודות הפסיכולוגיה ההתפתחותית, הוצאת אחיאסף, 1961
- המבחנים בפסיכולוגיה: מבחני אינטליגנציה, הוצאת אחיאסף, 1966
- תהליכי היגיון במיבחן הפסיכולוגי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1974
- מוקדים בחיי הילד, הוצאת הקתדרה ע"ש לוננפלד-קונין - אוניברסיטת בר-אילן, 1975
- חמ"ד (חרדה, חברתיות, מחשבה, דימוי עצמי): מערכת לבדיקה מקיפה, הוצאת "ברק" - מערכות מידע ממוחשבות, 1995
- החשיבה כתפקוד תלת כווני, הוצאת צ'ריקובר, 1990
לקריאה נוספת
- יעקב רנד, "יוסף גלנץ: תורת האישיות במבחן הביקורת", בתוך: דב שוורץ (עורך), אוניברסיטת בר-אילן - מרעיון למעש, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו, כרך ב, עמ' 284-275.
הערות שוליים
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ העלאות בדרגה ומינויים באוניברסיטה בר-אילן, דבר, 7 בספטמבר 1969
- ^ ספרים חדשים, דבר, 25 בדצמבר 1961
