יוסיפ יורצ'יץ'
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. יוסיפ יורצ'יץ' (בסלובנית: Josip Jurčič, 4 במרץ 1844 מוליאבה, בימינו איוואנצ'נה גוריצה - 3 במאי 1881 ליובליאנה) היה סופר ועיתונאי סלובני. יורצ'יץ' נחשב לאבי הרומן הסלובני. הוא תיאר בפרוזה הריאליסטית שלו את חיי האיכרים והבורגנות הזעירה של סלובניה.[1] כתב גם סיפורים היסטוריים, מעשיות ומחזות.
חייו
יוסיפ יורצ'יץ' נולד במשפחה של איכרים עניים במוליאבה, קראינה תחתית, אז חלק מהאימפריה האוסטרית. אביו, מרקו יורצ'יץ', היה במקור מיאבלניצה על יד קוסטנייביצה, עבד בהתחלה כעגלון ואחר כך ניהל חנות מכולת ומזקקה. בילדותו למד יורצ'יץ' בבית הספר העממי בקרק ובווישנייה גורה. החל מ-1855 המשיך כתלמיד מצטיין ב"בית הספר הנורמלי" בלובליאנה ובשנת 1857 עבר לגימנסיה בעיר. בעת לימודי התיכון התוודע יורצ'יץ' לספרות המקומית והזרה, אהב מיוחד היסטוריה ואת כתבי וולטר סקוט ולסינג. אחרי מבחני הבגרות בשנת 1865 נסע לווינה ולמד שם עד 1866 לימודים קלאסיים ופילולוגיה סלאבית. בגלל קשיים כלכליים הוא נאלץ להפסיק את הלימודים ללא סיום התואר. כשבאביב 1868 הוקם במריבור העיתון בעל האוריינטציה לאומית ליברלית "סלובנסקי נארוד" ("האומה הסלובנית") מיסודה של תנועת "הסלובנים הצעירים", יורצ'יץ' הצטרף אליו כסגן עורך וכעיתונאי. ב-9 באוגוסט 1868 לקח יורצ'יץ' חלק בכינוס הראשון של תנועת הסלובנים הצעירים, ה"טאבור" (מחנה) הראשון בליוטומר. בשנת 1870 הוא הצטרף למערכת כתב העת הספרותי "זֲבוֹן" (Zvon - הפעמון) שבניהולו של יוסיפ סטריטאר, אותו הכיר בזמן לימודיהם המשותפים באוניברסיטה. אולם "זבון" הופיע לזמן קצר בלבד ב-1870 (וחידש את פעילותו בשנים 1875–1880). בינתיים עבר יורצ'יץ' לגור בסיסאק, בקרואטיה וניהל בה בשנים 1870–1871 את "זידסלאבישה צייטונג" ("עיתון הסלאבים הדרומיים" "Südslavische Zeitung") בגרמנית. אחרי מותו של אנטון טומשיץ' (1842 - 1871), שב יורצ'יץ' למריבור והפך לעורכו הראשי של "סלובנסקי נארוד". באמצע אוקטובר 1872 העביר את לשכתו לליובליאנה, בה התקיים העיתון עד שנת 1945. בליובליאנה הפך לצידו של פראנו לבסטיק לדמות מרכזית בחייהם התרבותיים והפוליטיים של הסלובנים. אולם בשנת 1879 נתגלתה אצלו מחלת השחפת עם דלקת באדר. שהה בהמשך בבתי הבראה בגוריצה ובוונציה ונפטר בשנת 1881 בליובליאנה בגיל 37 בלבד, עקב סיבוכים של המחלה. יורצ'יץ' הובא לקבורה בבית הקברות נאוויה בליובליאנה.
פעילותו הספרותית
יורצ'יץ' כתב כ-40 סיפורים ונובלות, כעשרה רומנים ושתי טרגדיות היסטוריות. הוא פרסם את סיפורו הראשון - "סיפור על הנחש הלבן" עוד בהיותו תלמיד בגימנסיה בגיל 17. באותה תקופה התחיל לאסוף סיפורים, אגדות ואנקדוטות מפי אנשים בסביבה, ובמיוחד מסבו. מבחר מהם מצאו ביטוי בקובץ הסיפורים "Spomini na deda" ("זכרונות של סבא") (1863) ובסיפור הקצר "Prazna vera" ("אמונה ריקה"). את סיפורו "בנו של השכן" פרסם באלמנך שהוציא לאור יחד עם יוסיפ סטרטאר ועם פראן לבסטיק, "מלאדיקה" (הענף). בשנת 1864 פרסם ב-"Mohorjeva družba" את הסיפור ההיסטורי "יורי קוזיאק, יניצ'ר סלובני" שהקנה לו שם של מספֵר בחסד,[2] ואת הסיפור הקצר "Jesenska noč med slovenskimi polharji" ("ליל קיץ בין ציידי הנמנמניים הסלובנים"). בכתב העת "סלובנסקי גלאסניק" פרסם ב-1865 את הסיפורים "דומן" ו"יורי קובילה".
יורצ'יץ' הושפע בפרוזה שלו מהרומנים של וולטר סקוט[1] אותם קרא בנעוריו, וכן על ידי עקרונותיו וכתביו של פראן לבסטיק - "Popotovanje iz Litije do Čateža" ("מסע מליטיה לצ'אטז'", 1858), "Napake slovenskega pisanja" ("שגיאות הכתיבה הסלובנית", 1858) ו-"Martin Krpan" ("מרטין קרפאן", 1858). יורצ'יץ' היה למיישם החשוב ביותר של מצע הספרותי של לבסטיק: לחקור את חיי העם, לתאר את העם וליצור בשביל העם.[1]
בשנת 1869 ניסה יורצ'יץ' להקים עיתון חדש "גלאסניק" (המבשר), שהוגדר כ"עיתון לבידור, ספרות וחינוך" אך הוא לא המשיך מעבר לגיליון אחד. כשבשנת 1880 סגר יוסיפ סטריטאר את כתב העת "זבון" בגרסתו השנייה, הוא הקים יחד עם ינקו קרסיניק (Janko Kersnik), פראן לבץ (Fran Levec) ואיוואן טאווצ'אר כתב עת חדש בשם "Ljubljanski zvon" ("הפעמון מליובליאנה"). הגיליון הראשון של המגזין הופיע ב-1881. יורצ'יץ' השתתף בו עם ספר חדש תחת הכותרת "Rokovnjače" ("בריונים") אך מפני שהחל מ-1879 חלה בשחפת לא הצליח לסיים אלא עשרה פרקים. ינקו קרסניק השלים אותו לפי רישומיו של יורצ'יץ'. אחרי מותו של הסופר פורסמה ב"ליובליאנסקי זבון" גם הטרגדיה ההיסטורית "ורוניקה דסנישקה" שיורצ'יץ' הספיק לגמור אך מבלי לערוך אותה סופית.
יורצ'יץ' נמנה עם הנציגים הראשונים של הפרוזה הריאליסטית בשפה הסלובנית. הוא החדיר בספרות הסלובנית צורות חדשות של ספורת - בסיפורים קצרים כמו "Jesenska noč med slovenskimi polharji", ב-"Spomin na deda" ("הזכרונות של סבא"), בנובלה "דומן" וברומנים שלו. "האח העשירי" (1866) שלו נחשב לרומן הסלובני הראשון והמחזה "טוגומר" לטרגדיה הראשונה בסלובנית. באמנות הסיפור שלו השתמש יורצ'יץ' תכופות בדיאלוגים. התמקד בספריו באירועים יוצאי דופן ואנשים בעלי אופי מיוחד, בחיי האיכרים ובנושאים הקשורים למאבק הלאומי הסלובני.
ספרות לנוער
הודות לסיפורים הומוריסטיים כמו "נישואי ורבאן סמוקוב" (1865), "משפט העז בווישנייה גורה" (1867) ו"יורי קוזיאק, יניצ'ר סלובני" (1864) נחשב יורצ'יץ' גם לסופר לנוער. הסיפור האחרון תורגם לשש שפות.
יצירותיו של יורצ'יץ' באמנויות אחרות
- 1982 הופק הסרט "האח העשירי" לפי הרומן בעל אותו השם, בבימויו של ווֹייקו דולטיץ'.
הנצחה
- לזכרו נקראה ככר בעיר ליובליאנה ורחוב בעיר נובו מסטו
- אנדרטה לכבודו הוצבה בעיר מריבור
- לפי שמו נקרא כביש - Jurčičeva pot (18 קילומטר באורכו) המחבר בין וישנייה גורה ובין בית המוזיאון יורצ'יץ' במוליאבה.
- בית ילדותו של יורצ'יץ' הפך למוזיאון פתוח והוא משומר גם בתור אחד הבתים האופייניים לאדריכלות הכפרית הסלובנית.
- 1994 - במלאת 150 שנה ללידתו של הסופר, הנפיק הדואר הסלובני בול עם איור לסיפור של יורצ'יץ' - "Rokovnjači".
מבחר כתביו
- Pripovedka o beli kači 1861 ("סיפור הנחש הלבן")
- Spomini na deda 1863 ("זכרונות של סבא")
- Jurij Kozjak, slovenski janičar 1864 (יורי קוזיאק, יניצ'ר סלובני), תורגם עוד בחיי הסופר ל-30 שפות
- 1865ׂׂׂ Tihotapec (המבריחים)
- 1865 Domen (דומן)
- 1866 Hčer mestnega sodnika (בתו של השופט הנפתי)
- Deseti brat 1866 ("האח העשירי"); הנחשב לרומן הסלובני הראשון
- 1868 Sosedov sin (בנו של השכן) - נחשב לפסגת הפרוזה שלו[1]
- 1876 Doktor Zober (דוקטור זובר)
- 1876 Tugomer, טרגדיה היסטורית, במשותף עם פראנה לבסטיק
- 1876 Med dvema stoloma (בין שני כיסאות)
- 1877 Cvet in sad (פרח בגן)
- Veronika Deseniška 1881, מחזה
- Kozlovska sodba v Višnji Gori 1867 ("משפט העז המפורסם מווישנייה גורה"); סיפור הומוריסטי
ראו גם: יצירות יורצ'יץ' בוויקיטקסט (בסלובנית)
לקריאה נוספת
- Georges Castellan, Gabrijela Vidan, Antonia Bernard Histoire de la Croatie et de la Slovénie Éditions Armeline, Crozon 2011
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
Ivan Grafenauer Josip Jurčič, Slovenski biografski leksikon 3. zv., Hintner - Kocen. Izidor Cankar et al.Ljubljana ,Zadružna gospodarska banka, 1928
- ביוגרפיה באתר הדואר הסלובני, 2009
- Andrea Budal "Josip Jurčič" in Enciclopedia italiana Treccani, 1932
הערות שוליים
30250225יוסיפ יורצ'יץ'