יוליוס ריץ
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה. יוליוס ריץ (בגרמנית: Julius Rietz; 28 בדצמבר 1812 - 12 בספטמבר 1877) היה מלחין, מנצח וצ'לן גרמני.
חייו
יוליוס ריץ נולד בברלין, בנו של המוזיקאי יוהאן כריסטיאן ריץ. אחיו הבכור היה הכנר אדוארד ריץ. יוליוס למד נגינה בצ'לו אצל מוריץ גאנץ וברנהרד רומברג וקומפוזיציה אצל קרל פרידריך צלטר, שהיה גם מורו של פליקס מנדלסון. אדוארד ריץ היה ידידו של מנדלסון ושני האחים ניגנו עם מנדלסון ברביעיית מיתרים עוד בשנת 1820. בשנת 1829, לקראת ביצוע מתאוס פסיון מאת יוהאן סבסטיאן באך, ביוזמתו ובניצוחו של מנדלסון, העתיקו אדוארד ויוליוס ריץ את תפקידי התזמורת והמקהלה של היצירה.[1] באותה שנה הצטרף ריץ לתזמורת של תיאטרון קניגשטדט. לאחר שדחה את המשרה שהציע לו גספרה ספונטיני בתזמורת החצר של ברלין נסע ב-1834 לדיסלדורף, כעוזר למנדלסון בבית האופרה של דיסלדורף. כשמנדלסון עזב את דיסלדורף, התמנה ריץ למנהל המוזיקלי של העיר.[2]
בשתים-עשרה השנים הבאות עשה לו שם הן כמלחין, שהוציא לאור כ-25 יצירות והן כמנצח. הוא המשיך לנגן בצ'לו לפני קהל, עם פרדיננד הילר ופרדיננד דוויד, בין השאר. ב"פסטיבל עמק הריין" של שנת 1839 היה מנצח משנה לצד מנדלסון, ובפסטיבלים של 1845, 1856 ו-1869 היה המנצח הראשי. בשנת 1848 התמנה למנצח בתזמורת גוונדהאוס של לייפציג ולמורה לקומפוזיציה בקונסרבטוריון של העיר. במשך השנים ערך את המיסה בסי מינור ואת המתאוס פסיון של באך וכן התקין לדפוס את הפרטיטורות ל-14 סימפוניות של יוזף היידן בשביל הוצאת ברייטקופף והרטל. ב-1859 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לייפציג על הישגיו כמלחיו, מנצח ומלומד. ב-1860 התמנה למנהל מוזיקלי של דרזדן.[3] משנת 1874 עד מותו ב-1877 היה המנצח הראשי של התזמורת הסקסונית הממלכתית של דרזדן.
יוליוס ריץ מת בדרזדן.
יצירותיו
- אופרות
- מוזיקה למקהלה
- לידר
- שלוש סימפוניות
- פתיחות
- קונצ'רטי
- מוזיקה קאמרית
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אלברט מל, "אדוארד ריץ", מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
- ^ אלברט מל ומתאוס ויגנדט, "יוליוס ריץ", מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
- ^ מל וויגנדט, גרוב
| הקודם: פליקס מנדלסון |
מנצח ראשי, תזמורת גוונדהאוס, לייפציג 1847 - 1854 |
הבא: קרל ריינקה |
| הקודם: לא ידוע |
מנצח ראשי, התזמורת הסקסונית הממלכתית של דרזדן 1874 - 1877 |
הבא: פראנץ וילנר |
