יוליוס לאופולד קליין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. יוליוס לאופולד קליין (או בהונגרית: ליפוט דיולה קליין, במקור דיולה קליין, בגרמנית: Julius Leopold Klein; מישקולץ, 1804ברלין, 2 באוגוסט 1876) היה מחזאי יהודי-הונגרי-גרמני משומד, פובליציסט והיסטוריון של הספרות. מ-1869 היה חבר חיצוני באקדמיה ההונגרית למדעים. הוא אחיו הגדול של יאנוש קילני (18051889), פובליציסט ומתרגם.

ביוגרפיה

יוליוס לאופולד קליין נולד במשפחה יהודית. בשנים 18171819 למד בבית הספר התיכון הפיאריסטי בעיר פשט, ובשנים 1819–1821 במישקולץ. מאוחר יותר נרשם לאוניברסיטת וינה לפקולטה לרפואה, אך עד מהרה יצא למסע לימודי תולדות האמנות באיטליה. בשובו לווינה הוטבל לנצרות ואימץ את השם לאופולד.

הוא התחנך תחילה אצל משפחת הרוזן קולורֵדו-מנספלד ואחר כך אצל משפחתה של הדוכסית לוקזי-פאלי מנאפולי. בתקופה מוקדמת זו של הקריירה שלו, הוא כתב בעיקר ביקורות אמנות בהונגרית ובשפות אחרות, אך הדרמות והשירים הראשונים שלו לא צלחו. הוא חזר לעיר הולדתו מישקולץ לזמן קצר, אבל גם שם לא מצא מקומו המתאים. אמו שבנה היה נטש את אמונתו אבותיו, סבלה (אולי בשל כך) ממחלה מלווה בחום ומתה ב-1830. לאחר מכן באותה השנה נסע לקרוב משפחה בברלין והתיישב שם. תחילה סיים את לימודיו ברפואה, קיבל תואר דוקטור לרפואה, אך מעולם לא התמחה ולא עסק במקצוע. הוא חי באיטליה תקופה קצרה ולאחר מכן במשך שנתיים היה נספח בשגרירות פרוסיה באתונה. היו לא חברים רבים, אבל בשל אופיו הפך למתבודד. בסופו של דבר חזר לברלין, התפרנס מכתיבה עיתונאית ובשנת 1838 ערך את המגזין Baltische Blätter בעיר ויסמר. ניסיונותיו הספרותיים זכו להד במחצית השנייה של שנות ה-40 של המאה ה-19, ולאחר מכן פרסם והציג את מחזותיו בהצלחה רבה. לקראת סוף חייו היה מעורב עמוקות במחקר על ההיסטוריה של הדרמה, ובשנת 1865 פרסם את המונוגרפיה עטורת הנשמה שלו בהמשכים.

לקריאה נוספת

(לקסיקון ביוגרפי חדש כרך 3)

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35907002יוליוס לאופולד קליין