יוז'ף בלשה (בלשן)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
יוז'ף בלשה, בשם קודם עד 1881 ויידינגר (בהונגרית: Balassa József; באיה, 11 בפברואר 1864 – בודפשט, 26 בפברואר 1945)[1] היה בלשן ומורה יהודי-הונגרי.
ביוגרפיה
יוז'ף בלשה נולד במשפחה יהודית כבנם של שלמה ויידינגר ושל רוזליה דויטש. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה בבודפשט ובווינה. בשנת 1885 קיבל תואר דוקטור במדעי הרוח וכעבור שנה תואר בהוראה. הוא לימד בסקשפהרוואר משנת 1886, בדברצן משנת 1892 ובבודפשט בין השנים 1896–1918. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית הפך לפרופסור באוניברסיטה, אך לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית נשללה ממנו המחלקה האוניברסיטאית ולכן לא יכול היה לעבוד כמרצה. משנת 1920 היה העורך של כתב העת "משמר השפה ההונגרית" (Magyar Nyelvőr) במשך כעשרים שנה. מותו נגרם מהתקף לב. אשתו הייתה יוליאנה הרמן.
יצירתו
בלשה הוא אחד הנציגים המשמעותיים ביותר של הבלשנות ההונגרית. הוא עסק בפונטיקה ובמחקר דיאלקט. הוא פרסם את מחקריו בשפה ההונגרית בכמה עבודות וספרים; הוא היה מחברם של כמה ספרי לימוד לבתי ספר, ועבור הגרמנים ערך דקדוק הונגרי בשפה הגרמנית עם ליפוט פלוצי ומילון גרמני-הונגרי עם ז'יגמונד שימוני. עבור שיטת הלימוד Toussaint-Langenscheidt כתב את הקורס בהונגרית בסדרת קורסים להוראת שפה.
קריירה בבונים החופשיים
בלשה התקבל לתא קלמן קניבש בשנת 1898, תוך זמן קצר הפך לסגן מאסטר וחבר במועצת הפדרציה. בין השנים 1914–1920 הוא פעל כמשנה של המאסטר הגדול של התא הגדול הסמלי בהונגריה. אחרי איסור פעילות הבניה החופשית בהונגריה בשנת 1920 הוא הוכר בעולם כמאסטר גדול, אם כי שום בחירות רשמיות לא יכלו להתקיים. בשנת 1926 הוביל את המשלחת ההונגרית לקונגרס הבונים החופשיים הגדול בבלגרד. בשנת 1928 ייצג את הבנייה החופשית ההונגרית באופן לא רשמי, אך לבקשת הממשלה, עמד בראש המשלחת ההונגרית שנסעה לחנוכת פסל לאיוש קושוט בניו יורק.[5] תא נקרא על שמו משנת 1945.
עבודותיו
כלליות
- אלמנטים של פונטיקה (1886)
- סיווג ואפיון ניבים הונגרים (1891)
- השפה ההונגרית ( ספר האתניאום, 1899)
- פונטיקה הונגרית (1904) מקוון
- קזינצי וחידוש שפה : מבחר מעבודות הפרוזה של פרנץ קאזינצי סה"כ (1904)
- תולדות הבנייה החופשית (1922)
- הונגרית נכונה (1926)
- מילון וכללי איות הונגרי מאוחד (1929)
- קושוט באמריקה (1931)
- הביוגרפיה של השפה ההונגרית (1937)
- חיי השפות (1938) יוז'ף בלשה: חיי השפות, לקהל הרחב, מהדורה מחודשת
- מילון השפה ההונגרית 1–2 (1940)
- תולדות משמר הלשון ההונגרית (1872–1940) (1941)
- ספר השפה ההונגרית (1943, ברוסית 1951)
בנושא בנייה חופשית
- A szabadkőművesség kézikönyve, I. rész: Inasfok., [Užhorod], 1920. Užhorod, 1934, Budapest, 1946, Budapest, 1949
- A szabadkőművesség kézikönyve. 2., Legényfok, Losonc, é.n., Budapest, 1947
- A szabadkőművesség kézikönyve. 3., A mesterfok, é.n., Budapest, 1947
- Jules Romains a szabadkőművességről, [1934]
- Die Aufklärung und die Ungarische Freimaurerei, Das Jahrbuch der Weltfreimaurerei 3 (1935).
- A szabadkőművesség története, Budapest, 1924. Béta online, új kiadásai: Budapest, 1990. Média, Miskolc, [2013].
- Kossuth Amerikában 1851-1852., Budapest, 1931., Gergely
לקריאה נוספת
- מיהו מי בספרות ההונגרית? מסת"ב 963-8607-10-6
- אגנש ז'וז'נה ברני: בודפשט והבניה החופשית 2005
ראו גם
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929.עורך פטר אויווארי. יוז'ף בלשה
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי
- לקסיקון ביוגרפי של מחוז וספרם
- ביוגרפיה באתר הוצאת טינטה
- יוז'ף בלשה במאגר הנתונים של הבונים החופשיים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. XI. ker. állami halotti akv. 197/1945. folyószáma alatt.
31705921יוז'ף בלשה (בלשן)