פיש (עיירה)
| מדינה / טריטוריה | פולין |
|---|---|
| חבל ארץ |
 ורמיה-מזוריה |
| תאריך ייסוד | 1645 |
| שמות קודמים | יוהנסבורג |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 19,466 (2016) |
פיש (בפולנית: Pisz, בעבר כונתה "יוהנסבורג") היא עיירה עתיקה במחוז פיש שבפרובינציית ורמיה-מזוריה בצפון פולין. פיש ממוקמת בשפך הנהר פיזה (פו') לאגם רוז (אנ') באזור מזוריה. בפיש אוכלוסייה של 19,466 נפש (נכון ל2016).
אטימולוגיה
מקור השם Pisz מהמילה pisa, שפירושה 'ביצה' בפרוסית עתיקה. טירת יוהניסבורג קיבלה את שמה בשנת 1645, כאשר היא הפכה לעיר בצו של פרידריך וילהלם, הבוחר מברנדנבורג[1]. המקומיים קראו לטירה Jańsbork, והשם הזה נשאר עד 1946.
היסטוריה
האזור נושב לראשונה על ידי שבטים פרוסיים קדומים. בשנת 1345 החל המסדר הטבטוני בבניית טירה בקרבת מקום, בנקודה הדרומית ביותר של יוהניסבורגר הייד, המכונה גם יער פיסקה (אנ'), באזור האגמים המזוריים. הטירה נקראה יוהניסבורג, על שם יוחנן המטביל. בשנת 1645 היא קיבלה אמנת עיר (אנ'), אם כי כבר בשנת 1367 התקיים שוק אזורי במקום. ראש העיריה הראשון היה פרידריק אדם צ'רנייבסקי. השם הגרמני הרשמי של העיירה היה יוהניסבורג, בעוד התושבים דוברי הפולנית כינו אותה Jańsbork. צמיחה כלכלית משמעותית בתחילת דרכה של העיר נבעה ממיומנותם של התושבים בגידול דבורים וממיקומה על דרכי מסחר שהובילו לגדנסק ולנהרות וויסלה ונרב.
.JPG)
העיירה הפכה לחלק מפרוסיה המלכותית בשנת 1525 ונשארה תחת שליטה פולנית עד 1657. בשנת 1639 ביקר בעיירה המלך הפולני ולדיסלב הרביעי ואזה. מאוחר יותר הפכה העיירה לחלק מברנדנבורג-פרוסיה, בשנת 1701 הפכה לחלק מממלכת פרוסיה ובשנת 1871 לחלק מגרמניה. בשנת 1698, מלך פולין אוגוסט השני והבוחר מברנדנבורג פרידריך הראשון קיימו פגישה בטירה המקומית. המלך הפולני סטניסלב לשצ'ינסקי ביקר בעיירה בשנים 1709 ו-1734 ובשנת 1813 שהה בה הצאר אלכסנדר הראשון. בשנים 1709/10 כמעט ונכחדה העיירה בעקבות השתוללות מגיפה, אותה שרדו רק 14 תושבים.
הפיתוח המשמעותי של העיירה החל במאה ה-19. בשנת 1818 היא הפכה לעיר המחוז של מחוז יוהניסבורג (גר') שבפרוסיה המזרחית. בשנת 1876 מנתה אוכלוסיית העיירה כ-3,000 נפש. דרך יוהניסבורג עברה מסילת ברזל שחיברה את אלנשטיין (אולשטין) ו-ליק (אלק). מערכת אספקת המים ומפעלי הגז שלה נבנו בשנת 1907 ובית המטבחיים העירוני שלה בשנת 1913. הפיתוח התעשייתי של העיירה התמקד בעיבוד עץ ומתכות. לפי מפקד האוכלוסין של גרמנית הקיסרית משנת 1900, אוכלוסיית יוהניסבורג מנתה 70.2% מבני מזוריה.
.JPG)
במשאל העם במזרח פרוסיה (אנ') שבוצע בפיקוח חבר הלאומים בעקבות הסכם ורסאי, נספרו בעיר 2,940 קולות בעד השארות בגרמניה, ואף לא קול אחד למעבר לפולין[2].
במהלך מלחמת העולם השנייה נהרס 70% משטח העיר. בתום המלחמה היא הועברה על פי הסכם פוטסדאם משליטה גרמנית לשליטה פולנית ובשנת 1946 שונה שמה באופן רשמי ל"פיש". מקורו של השם פיש מהמילה הפרוסית-עתיקה פיזה' ("ביצה"), בשל המים הבוציים מאגם רוז (אנ') הסמוך. דוברי הגרמנית שנותרו בעיירה העיירה לאחר המלחמה גורשו והוחלפו בפולנים. בית העירייה המקומי, המעוצב בארכיטקטורה גותית, הוא מהמבנים המשמעותיים היחידים ששרדו את המלחמה, אך חלק ניכר מפיש שוחזר בעשורים האחרונים. העיירה היא מקום פופולרי לשייט באגמים המזוריים. קיימים בה אתרים היסטוריים כמו הריסות טירת יוהניסבורג של האבירים הטבטונים וכנסיית סנט ג'ון.
כלכלה
הודות למשאבי טבע הכוללים את יערות ענק ומרבצים של עפרות ברזל, התעשייה בפיש מבוססת על עיבוד עץ ומטלורגיה. מפעלי ברזל קיימים בWądołek (אנ'), בWiartel (אנ') ובJaśkowo (אנ'). לתעשיית עיבוד העץ יש מסורת ארוכה בפיש. ליבת התעשייה הוא מפעל גדול ליצור דיקט בשם Zakłady Przemysłu Sklejek.[3]
התיירות בפיש מבוססת על טיולי שייט בקאנו או קיאקים לאורך נהר קרוטיניה, כמו גם הפלגות יאכטות פופולריות באגמים המזוריים. בעיר קיים מוזיאון מהמאה ה-9 המציג מוצגים היסטוריים ואוסף גדול של קרניים. ישנם טיולי כרכרות ורכיבה. העיירה מוקפת ביער הגדול ביותר של אזור מזוריה, הידוע בשם היער הקדום של פיסקה (אנ') ובו 11 שמורות טבע.
תושבים בולטים
- גיאורג כריסטוף פיזנסקי (נולד ב-1725), היסטוריון של פרוסיה
- לודוויג יורק פון ורטנבורג (1759–1830) מפקד העיר
- Gustaw Gizewiusz (אנ') (1810–1848), בלשן.
- סמואל לובלינסקי (אנ') (1868–1910) סופר, היסטוריון ספרותי ותיאולוג
- גינתר שטרופ (אנ') (1912–1996), אמן
- מריאן הולד (אנ') (1929–1994), שחקנית
- זביגנייב ולודקובסקי (אנ') (נולד ב-1961), פוליטיקאי
- מרצ'ין קצ'מארק (אנ') (נולד ב-1977), שחיין פרפר אולימפי
הערות שוליים
- ^ Conrad, Georg. Die Verschreibung über die Erhebung des Fleckens Johannisburg zur Stadt im Jahre 1645. (Zum 350. Jahrestag der Verleihung der Stadtrechte an die Stadt Johannisburg in Ostpreußen 1645-1995.). Altpreußische Geschlechterkunde. Bd. 25 (1995) (בגרמנית). pp. 167–172.
- ^ Marzian, Herbert; Kenez, Csaba (1970). Selbstbestimmung für Ostdeutschland – Eine Dokumentation zum 50 Jahrestag der ost- und westpreussischen Volksabstimmung am 11. Juli 1920 (בגרמנית). p. 74.
- ^ אודות העיר. דף האינטרנט הרשמי של Pisz (אורכב 07.02.2004 בארכיון Wayback Machine)
