יוהאן ת'ורסטן סלין
יוהאן ת'ורסטן סלין (באנגלית: 26 ;Johan Thorsten Sellin אוקטובר 1896 - 17 ספטמבר 1994) היה סוציולוג אמריקאי מאוניברסיטת פנסילבניה, פנולוג ואחד מחלוצי מדעי הקרימינולוגיה.
חייו
סלין נולד באורנולדסוויק במחוז ואסטרמורלנדס בצפון שוודיה, והגיע לקנדה עם הוריו כשהיה בן 17.
הוא קיבל את התואר הראשון במכללת אוגוסטנה באילינוי כאשר מלאו לו 19. הוא המשיך לתואר שני ותואר דוקטור בסוציולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה.
הוא לימד באוניברסיטת פנסילבניה מ-1922 עד שפרש לגמלאות בשנת 1967. ד"ר סלין הגיע לגדולה בשנות ה-20 וה-30 עבור השימוש במחקריו בסטטיסטיקה של פעילות פלילית הן ברמה המקומית, הן ברמת המדינה והן ברמה הבינלאומית, ולאחר מכן סייע להכין את הטיוטה לחוק המאחד עקרונות איסוף לנתונים סטטיסטיים של פעילות פלילית[1], חוק זה חוקק בשנת 1944.
בתור מומחה לסטטיסטיקה של מקרי פשע, סלין יעץ לFBI על עניינים סטטיסטיים, כמו כן שימש כיועץ ללשכה הממונה על מפקד האוכלוסין בנושאי סטטיסטיקה של מקרי פשע.
סלין היה חבר, וכן עמד בראש פאנלים שונים של האו"ם בנושא קרימינולוגיה. ד"ר סלין היה פרופסור אורח ומרצה באוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטאות אחרות. הוא היה נשיא האגודה הבינלאומית לקרימינולוגיה בין השנים 1956–1965 ובין השנים 1949–1951 שימש כמזכיר הכללי של ועדת העונשין והסוהר הבינלאומית הממוקמת בברן, שווייץ. סלין היה העורך של רשומות האקדמיה האמריקנית למדעי המדינה ומדעי החברה במשך 39 שנים, 1929-1968[2].
במהלך הקריירה המקצועית שלו, הוענקו לו תוארי כבוד רבים, ובהם דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת ליידן, אוניברסיטת קופנהגן ואוניברסיטת בריסל. מרכז סלין ללימודי קרימינולוגיה ומשפט פלילי באוניברסיטת פנסילבניה נקרא על שמו. ד"ר סלין נפטר בגילמנטון, ניו המפשייר, בגיל 97.[3]
יצירות נבחרות
- Research memorandum on crime in the depression (1937)
- War and crime: A research memorandum (1942)
- The annals of the American Academy of Political and Social Science (1943)
- Some current issues in penal treatment (1950)
- The significance of records of crime (1951)
- The protective code: A Swedish proposal (1957)
- The death penalty: A report for the Model penal code project of the American Law Institute (1959)
- Constructing an index of delinquency: A manual (1963)
- Systems of reporting "crimes known to the police" in selected foreign countries (1967)
- The criminality of youth (1975)
השפעתו של סלין בישראל
חתן פרס ישראל בקרימינולוגיה לשנת תש"ע, פרופ' משה אדד פיתח והרחיב את תאוריות הענישה והבלימה של סלין (1936) בהוסיפו גורמים פסיכוביולוגיים. אדד טוען כי לא הפיגור השכלי הוביל לעבריינות אלא רצונם של המפגרים להשתייך חברתית לעבריינים כדי לזכות בעילוי עצמי בעיני עצמם. מחקרים אלה הביאו את אדד ומישל בנזש לפרסם ב-1978, ספר על האחריות הפלילית של מוגבלי האינטליגנציה ושל חולי הנפש[4].
הערות שוליים
- ^ http://www.jstor.org/pss/1138261
- ^ Thorsten Sellin, Criminology Expert (New York Times. September 20, 1994
- ^ Charlesworth, James C. The Academy Dips Its Colors To Dr. Sellin The ANNALS of the American Academy of Political and Social Science January 1969
- ^ http://www.persee.fr/web/revues/home/prescript/article/ridc_0035-3337_1979_num_31_2_3585